הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני, 13 באפריל 1941

הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני היה הסכם אי-התקפה בין ברית המועצות והאימפריה היפנית שנחתם ב-13 באפריל 1941, שנתיים לאחר קרב חלקין גול בין היפנים לסובייטים. ההסכם נחתם כדי להבטיח נייטרליות בין ברית המועצות לאימפריה היפנית בתחילת מלחמת העולם השנייה, בה השתתפו שתי המדינות.

רקע

עם נפילת צרפת והתפשטות מדינות הציר ב-1941, שאפו ראשי ברית המועצות לתקן את קשריהם הדיפלומטיים במזרח אסיה במטרה לאבטח את גבולם המזרחי, וכדי לאפשר להם לרכז את כוחותיהם בזירה האירופית. היפנים, מצדם, היו שקועים במלחמת סין–יפן השנייה, וקשריהם הדיפלומטיים עם ארצות הברית הלכו והתדרדרו, והם שאפו לשפר את מצבם הדיפלומטי העולמי, וכן לאבטח את גבולם הצפוני במנצ'וקוו מפני פלישה סובייטית.

ההסכם נחתם במוסקבה ב-13 באפריל 1941, על ידי שר החוץ היפני יוסוקה מצואוקה והשגריר יושיצוגו טטקאווה עבור האימפריה היפנית, ועל ידי שר החוץ הסובייטי ויאצ'סלב מולוטוב.

שר החוץ היפני מצואוקה חותם על ההסכם

באותו יום חתמו הצדדים על הסכם נוסף בו הכירה ברית המועצות בשליטה היפנית במדינת מנצ'וקוו, ויפן הכירה בשליטה הסובייטית במונגוליה.

מאוחר יותר בשנת 1941 שקלו היפנים, שהיו חברים בהסכם התלת-צדדי, להתנער מהסכם הנייטרליות לאחר שגרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה, אך בסופו של דבר הותירו אותו על כנו והעדיפו לתקוף לכיוון דרום-מזרח אסיה.

ב-5 באפריל 1945 הודיעה ברית המועצות לשגריר יפן במוסקבה על התנערותה מהסכם הנייטרליות, אולם היפנים טענו שההסכם תקף עד אפריל 1946, ולכן נותר ההסכם על כנו. עם זאת, ב-9 באוגוסט 1945 פלשו הסובייטים למנצ'וריה, ובאותו יום הכריזה ברית המועצות מלחמה על האימפריה היפנית. בכך קיימה ברית המועצות את הבטחתה לבעלות הברית שנתנה בועידת יאלטה, להצטרף למלחמה נגד יפן חודשיים עד שלושה חודשים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה באירופה. עם זאת, בעת הכרזת המלחמה הפרה למעשה ברית המועצות את ההסכם, שהיה בתוקף.

לשון ההסכם

הסכם נייטרליות בין איחוד הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות ויפן נשיאות הסובייט העליון והוד מעלתו קיסר יפן, מונחים על ידי השאיפה לחזק את היחסים השלווים והידידותיים בין שתי המדינות, החליטו לערוך הסכם נייטרליות, שלמטרת חתימתו מונו נציגיהם:

ולאחר שהחליפו ביניהם את תעודותיהם, שנמצאו הולמות, הסכימו בזאת:

  • סעיף 1: הצדדים החתומים נוטלים על עצמם לשמר את היחסים השלווים והידידותיים ביניהם ומתחייבים בצורה הדדית לכבד את השלמות הטריטוריאלית ואת היציבות של הצד השני.
  • סעיף 2: במקרה שאחד הצדדים יפול קורבן לפעולות איבה מידי צד שלישי, הצד השני ישמור הצד השני על נייטרליות במהלך העימות.
  • סעיף 3: הסכם זה ייכנס לתוקפו ביום בו יאשרו אותו שני הצדדים, וישאר בתוקפו למשך חמש שנים. במקרה בו אף צד לא מתנער מההסכם בשנה שלפני השנה האחרונה, יוארך ההסכם באופן אוטומטי לחמש שנים נוספות.
  • סעיף 4: הסכם זה נתון לאשרור בהקדם האפשרי. על ההסכם לקבל את אשרור טוקיו בהקדם האפשרי.

לאישור, חתמו הנציגים המצוינים מעלה על ההסכם בשני עותקים, בשפה הרוסית ובשפה היפנית, וצירפו את חותמם.

נחתם במוסקבה, 13 באפריל 1941, המקביל ליום השלושה-עשר בחודש הרביעי של השנה השש עשרה של שווה.

ו. מולוטוב
יוסוקה מצואוקה
יושיצוגו טטקאווה

קישורים חיצוניים

  • Slavinsky, Boris. The Japanese-Soviet Neutrality Pact - A Diplomatic History 1941-1945. Routledge, 2003. מסת"ב 0-203-30083-1.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0