הפיגוע בקפה מומנט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע בקפה מומנט
חלק מהאינתיפאדה השנייה
המבנה בו שכן בית הקפה "מומנט", 2009. היום (2024) המבנה נהרס ונבנה במקומו בניין דירות יוקרה.
המבנה בו שכן בית הקפה "מומנט", 2009. היום (2024) המבנה נהרס ונבנה במקומו בניין דירות יוקרה.
תאריך 9 במרץ 2002
מקום בית הקפה "מומנט", ירושלים
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 11
פצועים 65
מבצע חמאסחמאסחמאס

הפיגוע בקפה מומנט היה פיגוע התאבדות שביצע מחבל פלסטיני בבית קפה במרכז העיר ירושלים, אשר התרחש ב-9 במרץ 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, ובו נרצחו 11 אזרחים ישראלים[1], ו-65 נפצעו[2].

הפיגוע

במוצאי שבת, 9 במרץ 2002, בסביבות השעה 22:30 בערב, נכנס מחבל מתאבד פלסטיני ל"קפה מומנט", בית קפה בשכונת רחביה בירושלים, השוכן בפינת דרך עזה ושדרות בן מיימון, כ-50 מטרים ממשכנו הרשמי של ראש ממשלת ישראל, ואשר נחשב לאחד ממוקדי הבילוי הפופולריים בירושלים[3]. באותו הלילה הייתה מול בית ראש-הממשלה הפגנה של תנועת שלום עכשיו, על רקע תקופת הפיגועים הקשה - ובדרישה לנהל משא ומתן עם הפלשתינאים, כך שבנוסף לאבטחת בית ראש-הממשלה נוספה גם אבטחה שקבועה לאירועים כגון זה – ובאותו הלילה היו מספר רב של שוטרים שנכחו בקרבת מקום, ולמעשה דרכם גם עבר המחבל אשר הגיע מכיוון כיכר צרפת. מיד לאחר כניסתו למתחם ובדלת הכניסה לבית הקפה, המחבל המתאבד פוצץ מטען חבלה רב עוצמה שהוחבא מתחת לבגדיו. הוא לבש מעיל עור של אופנוענים והיו לו עיניים בהירות – וכך הצליח להיטמע היטב בסביבה. כתוצאה מהפיצוץ, אשר הרס את חלקה הפנימי של המסעדה כמעט לחלוטין, נהרגו באופן מיידי 11 אזרחים ישראלים, ונפצעו 54 בני אדם, 10 מהם במצב קשה.

חקירת הפיגוע

גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור האסלאמי "חמאס", נטלו אחריות לפיגוע.

ב-17 באוגוסט עצרו גורמי הביטחון הישראלים חוליית מחבלים, רובם תושבי אזור מזרח ירושלים, אשר השתייכו לתנועת החמאס. בתוקף מעמדם כתושבי קבע בישראל, הם החזיקו בתעודות זהות כחולות, דבר שאפשר להם לעבוד בישראל, ולהסתובב באורח חופשי, בלי שייחשדו. בחקירת האירוע נמצא כי חברי החוליה, אשר נודעו בתקשורת בשם חוליית סילואן, היו אחראים לשורה של פיגועי טרור, ביניהם הפיגוע בקפה מומנט, אשר הביאו למותם של 35 אזרחים ישראלים ולפציעתם של 200 נוספים. לפי המידע, החוליה פעלה על פי הנחיות מטעם מפקדת החמא"ס ברמאללה, אשר דרשה מהם לאתר מרחב ציבורי הומה לשם ביצוע פיגוע התאבדות רב נפגעים. לאחר מכן נשלח המחבל המתאבד, פואד חוראני, סטודנט להוראה בן 22, לביצוע פעולת ההתאבדות. בסופו של דבר חברי החוליה שוחררו ממאסר במסגרת עסקת שליט[4].

אבראהים חאמד שהיה בין האחראים על תכנון פיגוע זה ואחרים, נתפס, הועמד לדין ונדון בשנת 2012 ל-54 מאסרי עולם[5].

בספטמבר 2020 הותר לפרסום ראיון שנערך עם מתכנן נוסף של הפיגוע לאחר שנעצר, עבדאללה ברגותי, בידי ד"ר רוני שקד. ברגותי הסביר שהבחירה במקום הזה נבעה מקרבתו למעון ראש הממשלה כדי להעביר לו את המסר שאף הוא אישית איננו בטוח מהטרור בדיוק כמו אזרחיו[6].

בעקבות הפיגוע העבירו חלק ממשפחות ההרוגים ביקורת אודות הסדרי האבטחה אשר היו נהוגים במקום. לפי גורמים אלו, חלק מהאחריות לאי סיכולו של הפיגוע מונח על כתפי המאבטח, אשר בעת האירוע לא היה חמוש, וכן שוחח עם אנשים, דבר שאיפשר למחבל להיכנס למתחם ללא קושי. בעקבות זאת מסרו גורמי המשטרה, שלאחר החלמתו של המאבטח, אשר נפצע בפיגוע בצורה קלה, יוחלט כיצד לטפל בעניינו. המאבטח מצידו מסר גרסה שונה, לפיה הוא הבין את הסכנה מיד כאשר המחבל נכנס למתחם, וזינק לכיוונו במטרה לעצרו, תוך כדי קריאה לשאר באי המקום לתפוס מחסה, דבר שהסתבר כנכון בחקירתו ביום שאחרי.

תגובות לפיגוע

מיד לאחר הפיגוע, וחרף הזעם הציבורי, ראש ממשלת ישראל אריאל שרון מסר כי הוא מוכן לנהל משא ומתן למול גורמי הרשות הפלסטינית, במטרה להשיג הפסקת אש. בו זמנית חזרו וקראו בכירים באו"ם לישראל ולפלסטינים לשמור על איפוק ולחזור לשולחן המשא ומתן[7].

ברחבי העולם הערבי היו רבים אשר תמכו בפיגוע, במחאה על פעולותיה של מדינת ישראל כנגד בני העם הפלסטיני. כביטוי לתחושה זו, הגדיר מאמר מערכת של עיתון "אל-אח'באר" המצרי, אחד מהעיתונים החשובים ביותר בעולם הערבי, את הפיגוע כ"הפעולה ההרואית שביצעו 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', הפלג הצבאי של תנועת ה'חמאס', בירושלים המערבית..."[8]

בעקבות הפיגוע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מבצע חומת מגן

הפיגוע עצמו, אשר התרחש במהלך "מרץ השחור" בו אירעו פיגועים רבים בכל רחבי הארץ, היווה בעבור אזרחים ישראלים רבים הוכחה נוספת לאזלת ידה של ממשלת ישראל במאבק למול הטרור הפלסטיני. עצם העובדה כי המחבל הצליח לחדור לבית הקפה בהצלחה מבלי שיזוהה, וזאת חרף סמיכותו של בית הקפה למעונו הרשמי של ראש הממשלה, הוביל לתחושה ציבורית של כישלון במאבק למול פיגועי הטרור הפלסטיני, ולאבדן אמון ביכולתה של מדינת ישראל להבטיח את ביטחונם האישי של אזרחיה. תחושה זו, אשר התגברה בעקבות שרשרת פיגועי התאבדות ברחבי הארץ במהלך החודש, ששיאה היה הפיגוע במלון פארק בנתניה, 18 יום לאחר הפיגוע בקפה מומנט, הובילה להחלטת ממשלת ישראל לצאת למבצע צבאי רחב היקף כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני ברחבי יהודה ושומרון.

בתקופה שלאחר הפיגוע התארגנו מספר משפחות של הנפגעים, וזאת במטרה לתבוע פיצוי כספי מהרשות הפלסטינית, בטענה כי מבצעי הפיגוע פעלו על סמך מדיניותה של הרשות הפלסטינית בהנהגת יאסר ערפאת, אשר תמך בפועל בפיגועי התאבדות כנגד ישראל כאסטרטגיה במאבק כנגדה[9].

הנצחה

אחד הנרצחים בפיגוע היה ברוך לרנר, ששימש כאחד המאבטחים הקבועים בעיר העתיקה. להנצחתו, נקרא בית יהודי סמוך לשער שכם שנרכש בינואר 2003, על שמו "בית ברוך". מתי דן הכריז כי הנצחת ברוך לרנר בקריאת הבית על שמו מצהירה בי "הכניסה לבית היא התשובה לשנאה ולטרור הערבי המופנים כלפינו"[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אפרת וייס ואבישי בן חיים, 11 הרוגים בפיגוע בבית קפה בירושלים, באתר ynet, 10 במרץ 2002
  2. ^ יהונתן ליס‏, קפה "מומנט" ייפתח היום מחדש, באתר וואלה!‏, 11 ביוני 2002
  3. ^ יוסי אלי, עשור אחרי הפיגוע ב"מומנט", הבעלים מנסה לחזור לחיים, באתר nrg‏, 21 באפריל 2012
  4. ^ ישבו, יצאו, רצחו, ישבו, ייצאו - וירצחו, באתר ערוץ 7, 17 במרץ 2009
  5. ^ אמיר בוחבוט‏, סוף לטרור: 1,350 שנות מאסר למתכנן 54 פיגועים, באתר וואלה!‏, 01 ביולי 2012
  6. ^ מלחמה אחת לשני עמים, רועי שרון וגיל ברגר, כאן 11
  7. ^ "Suicide attack hits Jerusalem cafe" (באנגלית בריטית). 2002-03-10. נבדק ב-2019-04-28.
  8. ^ אל-אח'באר המצרי: הפיגוע בקפה 'מומנט': "פעולה הירואית" ליד בית ראה"מ, באתר www.memri.org.il, ‏15 במרץ 2002
  9. ^ חדשות נענע‏, שנה לפיגוע בקפה מומנט: המשפחות תובעות פיצוי מהרשות, באתר וואלה!
  10. ^ נדב שרגאי, 3 משפחות יהודיות עברו לגור ברובע המוסלמי, באתר הארץ, 4 בינואר 2003


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0