הפסקת החשמל בניו יורק (1977)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ב-13 ביולי 1977 התרחשה הפסקת חשמל בניו יורק, בה נפסק זרם החשמל לעיר ניו יורק למשך 25 שעות. הפסקת החשמל נבעה כתוצאה מארבע מכות ברק בקווי מתח גבוה ובתחנת כוח גדולה מחוץ לעיר, שסיפקו חשמל לעיר.

גורמים

חברת החשמל של העיר, קון אדיסון, ייצרה באותם ימים רק חלק קטן מהחשמל שהעיר צרכה. החברה העדיפה לקנות חשמל מתחנות במדינות שכנות ולהובילו לעיר.

באותו ערב, התחוללה סופת ברקים באזור העיר. בשעה 8:37 ברק פגע באחד מקווי המתח הגבוה המזינים את העיר. אמנם הייתה באותו קו מערכת להגנה נגד ברקים, אך היא לא פעלה והזרם הופסק. לאחר כמה דקות, פגע ברק נוסף בשני קווי מתח אחרים. רק באחד מהם פעלה מערכת ההגנה והזרם המשיך, אך בשני, הזרם פסק.

באותו ערב צרכה ניו יורק 5800 מיליון ואט. כל אחד מקווי המתח שנפגעו היה אמור להוליך מאות מגה ואט. אולם בעקבות עוד צירוף מקרים פגע ברק נוסף בתחנת כוח גדולה מחוץ לעיר ושיתק אותה לחלוטין. כך במרכז הבקרה של קון אדיסון, בשעה 9 בערב, התמודדו המהנדסים עם בעיה: בתוך פחות מחצי שעה, איבדה ניו יורק כמעט חצי מאספקת החשמל החיצונית שלה. תושבי העיר לא ידעו על כך והמשיכו לצרוך חשמל כרגיל.

לחברת החשמל "קון אדיסון" נותרה אפשרות אחת לפני קריסה - היא הייתה מחוברת לרשת החשמל של ניו ג'רזי, לונג איילנד וכל אזור ניו אינגלנד. חיבורם ברשת אחת איפשר הזרמה זמנית של חשמל ממדינות עם אספקה תקינה למדינה שאספקתה נפגמה, במקרה הקיצוני בו הדבר יקרה. אלא שבמקרה זה, לא היה מדובר ב"עזרה קטנה" אלא בהחלפה כוללת של חברת החשמל המקומית. רשתות החשמל של המדינות השכנות לא יכלו לעמוד בעומס הפתאומי, שכן הזרמת החשמל לעיר ניו יורק הייתה פוגעת בהזרמתו לאזרחים באזור שלהם.

אל חדר הבקרה של קון אדיסון הגיעו טלפונים מבוהלים מחדרי בקרה שכנים וכולם דרשו לנתק מהן את ניו יורק באופן מיידי. בשעה 9.20 פגע ברק נוסף (רביעי במספר. פחות משעה אחרי הברק הראשון) בקו מתח גבוה וגרם לשיתוקו. המערכות האוטומטיות של ניו ג'רזי וניו אינגלנד ניתקו את הזרם לניו יורק. כעבור זמן קצר, גם לחדר הבקרה של לונג איילנד לא נותרה ברירה וגם הם ניתקו את הזרם. כך נותרה ניו יורק, על כל שמונה מיליון תושביה, ללא חשמל[1].

ניו יורק ללא חשמל

ניו יורק היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית, שטחה העירוני הוא אחד מן הגדולים בעולם, והיא נחשבת למטרופולין הגדול והצפוף בעולם המערבי. תלותה המשמעותית בחשמל הביאה לכך שהפסקת החשמל הפתאומית היוותה משבר ושיתקה את ניו יורק לחלוטין. הרמזורים לא פעלו, דבר שגרם לתאונות דרכים בהיקף נרחב. במקביל שותקה גם הרכבת התחתית של ניו יורק, המובילה מעל 5 מיליון נוסעים בשבוע בממוצע. הפסקת החשמל מנעה ממרכזת הטלפונים בעיר לעבוד כשורה, לא ניתן היה לספק שירותי חירום רבים, ועוד.

אופן ההתמודדות של התושבים היה שונה באזורים השונים. בשכונות המבוססות התמודדו יפה עם ההפסקה. בגריניץ' וילג', לדוגמה, התושבים יצאו לרחובות וקיבלו שמפניה בחינם ממסעדות רבות. באחת מהצגות התיאטרון, סיימו את ההצגה לאור נרות.

בניגוד אליהן, באזורים הפחות מבוססים והעניים, ברוקלין, הברונקס והארלם ועוד עשרות שכונות, היה גל ונדליזם, שכלל מעשי ביזה והרס של חנויות ומבני ציבור, וכן מקרים רבים של אלימות. ב-25 שעות הפסקת החשמל נפגעו ונבזזו 1,616 חנויות, פרצו 1,037 שריפות, חלקן כתוצאה מהצתות מכוונות, ו-50 מכוניות חדשות נגנבו מסוכנויות רכב.

במהלך הפסקת החשמל ומעט אחריה ביצעה משטרת ניו יורק את מבצע המעצר הגדול בתולדותיה, שבו נעצרו 3,776 אנשים. בהיעדר מקומות מעצר נאלצו שוטרי העיר למצוא מקומות מעצר מאולתרים, כמרתפים ואזורי אחסון שונים בתחנות המשטרה.

הנזק הכספי של אותן 25 שעות נאמד ב-330 מיליון דולר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מבוסס על עיתון "גלילאו צעיר" גיליון 81, אוקטובר 2010
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0