ואל ד'אוסטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ואלה ד'אאוסטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ואל ד'אוסטה
Valle d'Aosta
Vallée d'Aoste
עצי יער שנכרתו במחוז בדרך למנסרה
עצי יער שנכרתו במחוז בדרך למנסרה
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מושל לוצ'אנו טברי
ערים במחוז 74
בירת המחוז אאוסטה
שטח 3,263 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 123,978 (2006)
 ‑ צפיפות 37.7 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 45°44′49″N 7°26′21″E / 45.74694°N 7.43917°E / 45.74694; 7.43917

לחצו כדי להקטין חזרה

סרדיניהסיציליהקלבריהקמפניהבזיליקטהמוליזהפוליהאברוצולאציומארקהאומבריהטוסקנהליגוריהואל ד'אוסטהפיימונטהלומברדיהונטואמיליה-רומאניהטרנטינו - אלטו אדיג'הפריולי-ונציה ג'וליהסן מרינוקריית הוותיקןאלג'יריהתוניסיהמלטהמונטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניההונגריהליכטנשטייןאוסטריהשווייץמונקוצרפתקורסיקה (צרפת)צרפתAosta Valley in Italy.svg
אודות התמונה
(למפת ואל ד'אוסטה רגילה)

ואל ד'אוסטהאיטלקית: Valle d'Aosta, בצרפתית: Vallée d'Aoste, ובפרנקו-פרובנסאלית: Val d'Outa), להלן "עמק אאוסטה", הוא מחוז אוטונומי באיטליה. האוטונומיה מתבטאת בכך שהואיל וחלק מתושבי העמק הם ממוצא צרפתי, נקבע כי צרפתית תהיה שפה רשמית שנייה במחוז, בנוסף לאיטלקית. עיר הבירה של המחוז היא אאוסטה. אוכלוסיית המחוז נאמדת ב-123,978 נפש נכון לסוף 2006. המחוז נמצא בצפון מערב איטליה ונושק לגבולות שווייץ וצרפת ומדרום לו נמצא מחוז פיימונטה האיטלקי.

גאוגרפיה

במחוז מתגוררים 120,000 תושבים בשטח של 3,263 קמ"ר - צפיפות האוכלוסייה הנמוכה ביותר באיטליה. עמק אאוסטה הוא עמק בהרי האלפים ובצדדיו ההר מון בלאן,[1] הפיסגה הגבוהה ביותר מבין הרי האלפים, מונטה רוזה והמטרהורן. המחוז נחצה על ידי הנהר דורה בלטאה, החמישי בספיקה בצפון איטליה. הנהר נובע מהמון בלאן ונשפך לנהר הפו. הוא היובל השמאלי שלו ומהווה מקור מים חשוב לנהר הפו. בשנת 2000 עלה הנהר על גדותיו וגרם נזקים רבים לשטחי החקלאות ולמבנים.

תולדות המחוז

התושבים הראשונים של "עמק אאוסטה" היו קלטים וליגורים, אשר לשונם נשמרה בשמות של אחדים מהמקומות במחוז. הרומאים כבשו את המחוז וקראו לו "אוגוסטה פרטוריה סלאסורום" (Augusta Prætoria Salassorum). השליטה במקום באה להבטיח את המעברים האסטרטגיים בהרי האלפים. מעברים, אשר שופרו בעזרת גשרים ודרכים. בתום הכיבוש הרומי חזרה האוטונומיה למחוז הודות לבידודה הגאוגרפי. במאה ה-5 השתלטו הגותים והלומברדים עליו ואחריהם שלטו במקום הפרנקים. המחוז היה לחלק מלותרינגיה (Lotharingia) בממלכת איטליה, עבר לממלכת בורגונדיה, שהתמזגה עם ממלכת ארל. שינויים אלה עברו ללא השפעה משמעותית על תושבי העמק.

בשנים 10311032 קיבל אומברטו הראשון, רוזן סבויה, מייסד בית סבויה, מקונרד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" את התואר "רוזן אאוסטה" ובנה לעצמו מצודה ב"ברד" (Bard). כאשר נבנו מצודות נוספות, חולקו שטחי המחוז בין המצודות החזקות, וכך נוצר משטר פאודלי קלאסי. בשנת 1191 מצא טומאסו הראשון, רוזן סבויה לנכון להבטיח לקהילות התושבים "מגילת זכויות" (בצרפתית:Charte des Franchises). זכויות אלה של תושבי המחוז נשמרו על ידם בקנאות עד לשנת 1770, כאשר הם בוטלו בצו שמטרתו הייתה לקשור את המחוז באופן הדוק יותר עם מחוז פיימונטה.

עוד במחצית המאה ה-13 קבע פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" כי מחוז אאוסטה יהיה לדוכסות וקבע את סמלו של המחוז עד היום הזה. הדוכסות השתייכה לבית סבויה עד לאיחוד איטליה בשנת 1870. חוץ מתקופה קצרה 15391563 - שהייתה תחת שלטון צרפתי - היא הייתה חלק מתחום השליטה של בית סבויה.

במאה ה-12 והמאה ה-13, הגיעו למקום קהילות של דוברי גרמנית, השומרות עד היום על זהותן העצמאית.

בתקופה שלאחר שלטון נפוליאון חזר "עמק אאוסטה" למעמדו הקודם. בעשור השלישי של המאה העשרים, ניסה הרודן בניטו מוסוליני לקדם את התוכנית ל"איטליזציה" של המחוז, שכללה חילופי אוכלוסייה: "וולדוסטט" (באיטלקית: 'Valdostani, בצרפתית:Valdôtains)[2] הועברו לפיימונטה, ודוברי איטלקית - ל"עמק אאוסטה". מעשהו זה גרם להתגברות המגמות לבידול המחוז וכך, בתום המלחמה, בשנת 1948 הוכרז המחוז כאוטונומי וכונה "המחוז האוטונומי של ואל ד'אוסטה ".[3]

מאז תום המלחמה זוכה המחוז להצלחה כלכלית. מגיעים אליו מהגרים מרחבי איטליה. התעשייה והתיירות זוכות לפיתוח והמחוז נהנה מהכנסה גבוהה לנפש.

כלכלת המחוז

הענפים הבסיסיים במחוז אאוסטה הם חקלאות ומרעה. לאחר שהוקם במקום סכר הגיעה למחוז תעשיית יציקת מתכות. המחוז הוא גם מרכז לתיירות חורף עם מספר אתרי סקי, שהגדולים שבהם: קורמאיור, צ'רוויניה, פילה (Pila), ולה טוייל (La Thuile). במחוז דרכי המעבר לשווייץ ולצרפת: מעבר סן ברנאר הגדול, מעבר סן ברנאר הקטן ומנהרת המון בלאן, שעוברת בה "דרך אירופה E25 ", מתחת להרי האלפים.

אוכלוסיות המחוז

השפה האיטלקית, יחד עם השפה הצרפתית מהוות את השפות הרשמיות של המחוז. עם זאת השפה האיטלקית נפוצה יותר. שפה מקומית בשם "ארפיטן" (Arpitan) הייתה פעם נפוצה במחוז. דיברו בה גם בשאר חבלי הארץ של בית סבויה בשווייץ ובצרפת. הניב המקומי, הקרוי "וולדוטן" (Valdôtain) או "פטויז" (patois). תושבי עיר אחת, "גרסונאי-סן-ז'אן" (Gressoney-Saint-Jean) מדברים בניב גרמני. לפי סקר סטטיסטי, 4% מתושבי עמק האאוסטה הם מהגרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואל ד'אוסטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מון בלאןצרפתית: "הר לבן") או מונטה ביאנקואיטלקית: "הר לבן") או לה דאם בלאנש (בצרפתית "הגברת הלבנה"), בהרי האלפים, הוא ההר הגבוה במערב אירופה. גובהו מוערך כ-4,807 מטרים, אך זה משתנה משנה לשנה במספר מטרים, בהתאם לרדת השלג ומצב האקלים.
  2. ^ האוכלוסייה המקורית של המחוז
  3. ^ [1]


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0