ויטליוס
_01.jpg) | |||||
| פסל ראש וחזה של הקיסר ויטליוס | |||||
| לידה | 7 או 24 בספטמבר 15 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 69 המדרגות הגמוניאניות, רומא, האימפריה הרומית | ||||
| שם מלא | אולוס ויטליוס גרמניקוס אוגוסטוס | ||||
| |||||
|
| |||||
אוֹלוּס וִיטֶלְיוּס גֶרְמָנִיקוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Aulus Vitellius Germanicus Augustus) ובקצרה ויטליוס (7 או 24 בספטמבר 15 - 22 בדצמבר 69) היה קיסר רומא בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.
ביוגרפיה
כבן לאחד הפוליטיקאים הבכירים ביותר ברומא בימיו, לוקיוס ויטליוס (כיהן כקונסול 3 פעמים וכקנסור יחד עם הקיסר קלאודיוס), היה ויטליוס בן חסותו של הקיסר טיבריוס. לפי מקור אחד, היה בין הילדים ששימשו כשעשועים לקיסר טיבריוס בשהותו באי קאפרי אולם תיאור זה הוא ככל הנראה לא בעל אמינות, וכן התחבב בדרכי חנופה על הקיסרים קליגולה, קלאודיוס ונירון קיסר. כך קיבל תפקידים חשובים באימפריה, לרבות נציב הפרובינקיה אפריקה, והמפקח על העבודות הציבוריות.
נשלח לגרמניה על ידי גלבה כשזה עלה לשלטון בשנת 68. שם מצא כר נרחב למזימות ומרידות, שכן הצבא מאס בגלבה שהיה ידוע כקמצן, ולוויטליוס יצא שם של אדם מושחת הנקנה בקלות. עוד לפני שנודע לו על הירצחו של גלבה ועל עליית הקיסר אותו, הכריזוהו חייליו כקיסר. מצביאיו גברו על צבא אותו בקרב בטריאקום, בשנת 69 (היא שנת ארבעת הקיסרים, שבה משלו בזה אחר זה גלבה, אותו, ויטליוס ואספסיאנוס).
כשהגיע לרומי כדי לשלוט בה, נהג מחד בזלזול כלפי המנהגים העתיקים, ובשחצנות וראוותנות גלויים לעין אולם מאידך משל במתינות . היה שקוע בזלילה ובסביאה .
לאחר שמונה חודשי שלטון הכריזו צבאותיו ("מבין אלה שמעבר לים - הצבא בסוריה וביהודה"[1]) על מרד, ושמו בראשם את אספסיאנוס ששהה אז ביהודה, שם עסק בדיכוי המרד הגדול. כשהגיעו צבאות אספסיאנוס לרומי לאחר ניצחונם בקרב בדריאקום השני ניסה ויטליוס להתחבא מפניהם, אך נשלף ממחבואו ונהרג על ידי ההמון, בגיל 54 על המדרגות הגמוניאניות.
לקריאה נוספת
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
- אדוארד גיבון, עלייתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
- גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס, חיי שנים עשר הקיסרים, תרגם ד"ר אלכסנדר שור, הוצאת מסדה, 1977.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, וויטליוס, 15.
