וילון
וילון הוא מחיצה העשויה מבד או מחומר דומה, שבדרך כלל ניתנת לפתיחה ולסגירה. השימוש הנפוץ בווילון הוא בחלונות של בתי מגורים להחשכת החדר לפעילויות שונות, כגון שינה, וכן לאפשר פרטיות בחדר. בנוסף וילונות משמשים במקומות כמו חדרי הלבשה, תאי מקלחת ציבוריים או ביתי חולים, על מנת ליצור מחיצה ולשמור על פרטיות.
הווילון מחובר בדרך כלל בחלקו העליון למוט או מסילה, באופן שהווילון חופשי לנוע על פניו. דרך נפוצה לתלות כך את הווילון על המוט הוא באמצעות טבעות. בקצוות המוט מקובל לחבר 'סופיות' המונעות את האפשרות שהווילון יגלוש מעל המוט.
סוגים שונים של וילונות
וילון אמבטיה או מקלחת, עשוי פלסטיק או בד חסין למים, נועד למנוע הרטבת רצפת חדר הרחצה.
פרגוד הוא וילון היוצר חלל פרטי, בדרך כלל לצורך החלפת בגדים, בתוך חלל גדול. בחנויות בגדים תאי הלבשה נסגרים באמצעות פרגוד. סוג אחר של פרגוד הוא מבנה נייד העשוי ממספר מסגרות או לוחות המחוברים ביניהם בצירים, ויוצר פינת הלבשה זמנית במקום בו יוצב. כמו כן, הצבעה חשאית נעשית בדרך כלל מאחורי פרגוד.
בחדרי מיון בבתי חולים וילונות מפרידים כל מיטה בווילונות לפרטיות החולה.
וילונות משמשים גם אמצעי להפרדה ויזואלית בסיטואציות אחרות, בתיאטרון הווילון מכונה "מסך". מאחוריו עוסקים השחקנים בהכנות אחרונות להצגה בעוד הקהל ממתין לתחילתה, עת יורם המסך. לווילון יש תפקיד מיוחד ביהדות. וילון הפרוכת הפריד בין ההיכל לקודש הקודשים בבית המקדש בירושלים.
עיצוב וילונות
עיצוב וילונות הוא אחד מתחומי עיצוב הפנים. מעצב הווילונות הוא מומחה בעיצוב חללים, המכיר ושולט במגוון סוגי הבדים, ויודע לשלבם בתפירה מסוגננת לקבלת השילוב האופטימלי.
עיצוב וילונות מחייב התאמה בין הבדים והתפירה לבין שאר פרטי העיצוב בחלל החדר, לקבלת האווירה הרצויה ללקוח. בעיצוב וילונות משמש מבחר סגנונות: וילונות רומאיים, וילונות מיקדו, וילונות ונציאניים, וילונות גלילה, וילונות ורטיקאליים, וילונות בד, וילונות רינגים (טבעות), וילונות קשירות.
תפירת בגדים מוילונות - מיחזור משביח
בדי וילונות נארגים ברוחב יותר גדול מאשר בדי בגדים. הם ארוגים בדוגמאות נאות או מאוירים יפה. אי לכך גם בזמנים רגילים נשים אוהבות לעיתים לתפור מהם שמלות וחצאיות רחבות. בזמני מלחמות שונות, כשאזלו הבדים המיועדים לבגדים, היו נשים שהורידו וילונות מהחלונות והפכו אותם לבגדים..
במלחמת העולם השנייה, היה בארץ קיצוב ובדים לבגדים היו יקרים, אילה רז כותבת בספרה 'חליפות העתים' שנשות תל אביב קנו בדי וילונות[1] וריפוד לתפירת בגדים.
גם במאה ה-21, ישנן נשים התופרות בגדים מבדי וילונות[2]. בספרים וכתבי עת שונים מדגימים כיצד אפשר להפוך וילונות לבגד[3].
וילון כמושג תרבותי או חברתי
המונח 'מסך הברזל' שהיה סמל ל'מלחמה הקרה ' שבין המערב למזרח נקרא באנגלית Iron Curtain - וילון הברזל.
הווילון משמש כדימוי בשירים וסיפורים. את השיר 'בין קפלי וילון'[4] שאת מילותיו חיבר דודו ברק, הלחין נחום היימן שרה אופירה גלוסקא.
המשורר רועי צ'יקי ארד[5] כתב את השיר 'הוילון'.
בשיר My Way, שכתב פול אנקה והתפרסם בביצועו פרנק סינטרה, מסמל הוילון (ֿהסופי, האחרון) את המוות - ״And now, the end is near
And so I face the final curtain״.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: וילון |
| ערך מילוני בוויקימילון: פרגוד |
| ערך מילוני בוויקימילון: וילונית |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וילונות |
- וילון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אילה רז, אופנה ומסחר בתל-אביב, חליפות העתים, מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, 1996, תל אביב: ידיעות אחרונות, 1996, עמ' 116, מסת"ב 965-482-014-5. (בעברית)
- ^ Lydia Hawken, SEW CLEVER Mum saves £800 by turning old shower curtains and cushion covers into new clothes for her children using YouTube tutorials, THE SUN, 22/9/2019 (באנגלית)
- ^ Donna Lawson, Wearing the Drapes, Oldies But Goodies, 1977, New York: Butterick, 1977, עמ' 78, מסת"ב 0-88421-032-4. (באנגלית)
- ^ בין קפלי וילון, באתר שירונט
- ^ רועי צ'יקי ארד, הוילון, באתר הארץ, 5.3.2019
