ויליאם אלפרד פאולר
 | |
| ויליאם אלפרד פולר בלוס אלמוס בשנת 1944 | |
| לידה | 9 באוגוסט 1911 |
|---|---|
| פטירה | 14 במרץ 1995 (בגיל 83) |
| ענף מדעי | פיזיקה ואסטרופיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | כוכב הלכת הננסי Williefowler#12137 |
ויליאם אלפרד "וילי" פולר (באנגלית: William Alfred "Willie" Fowler; 9 באוגוסט 1911 – 14 במרץ 1995) היה אסטרופיזיקאי אמריקאי שהתעסק בתהליכים גרעיניים בכוכבים. הוא היה מפורסם בעיקר בשל זכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1983 וגם בשל פרסום מאמר ביקורת בשנת 1957 בנושא "נוקליאוסינתזה כוכבית" ביחד עם פרד הויל, ג'פרי ברברידג ומרגרט ברברידג'. פולר ועמיתיו בקלטק נחשבים למייסדי התחום של אסטרופיזיקה גרעינית[1].
קורות חיים
פולר נולד בשנת 1911 בפיטסבורג שבפנסילבניה לג'ון מקלאוד פולר וג'ני סאמרס ווטסן פולר. לפולר יש שני אחים צעירים ארתור ווטסון פולר ונלדה פולר ווד. הוא גדל בלימה שבאוהיו בשל עבודתו של אביו, אך הוא ומשפחתו חזרו כל קיץ לפיטסבורג.
פולר למד בבית ספר הוראס מאן ובתיכון לימה המרכזי באוהיו. הוא היה נשיא השכבה הבוגרת בשנת 1929. מוריו עודדו אותו להתעניין בהנדסה ובמדע. בנוסף לתחום המדע והטכנולוגיה, הוא למד בתיכון גם ארבע שנים לטינית.
בסיום הלימודים בתיכון בשנת 1933, פולר למד באוניברסיטת אוהיו, שם היה חבר באחוות "טאו קאפה אפסילון", הנדסת קרמיקה בגלל שזכה בפרס על מאמר שכתב בנושא ייצור צמנט פורטלנד[2]. כל הסטודנטים להנדסת קרמיקה למדו בנוסף גם מתמטיקה ופיזיקה. הוא הוקסם מפיזיקה ונרשם בשנתו השנייה ללמוד הנדסה פיזיקלית. מרציו באוניברסיטת אוהיו הגדילו את העניין שלו בפיזיקה ניסויית, וויליארד בנט התיר לו לעשות את התזה שלו לתואר ראשון ב"מיקוד של אלומות אלקטרונים" במעבדה שלו.
בסיום לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת אוהיו, הוא המשיך ללימודי דוקטורט בפיזיקה גרעינית בקלטק אצל צ'ארלס לאוריטסן. הוא היה ההשפעה הגדולה הראשונה בחייו של פולר[2]. הוא פיקח על עבודת הדוקטורט שלו, שהייתה בנושא "רדיואקטיביות של יסודות נמוכי מספר אטומי". לאוריטסן לימד את פולר דברים רבים, אך יותר מכל הוא לימד אותו כיצד ליהנות מפיזיקה[2].
בשנת 1939 מונה פולר לפרופסור ובשנת 1946 הפך לפרופסור מן המניין במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק)[3], ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוא עבד על פרויקט מנהטן ותרם למאמץ האמריקאי בפיתוח נשק גרעיני.
פרד הויל היה ההשפעה הגדולה השנייה בחייו של פולר[2]. הוא לימד אותו מהי נוקליאוסינתזה בכוכבים (תגובות היתוך בכוכבים). בשנת 1957 הגיעו לשיאם מאמציהם המשותפים של פולר, הויל, ג'פרי ומרגרט ברבידג' בפרסום מאמר מפתח[4]להתמודדות עם הבעיה של יצירת היסודות בכוכבים בשם "סינתזה של יסודות בכוכבים", שבו פולר הראה כי כל היסודות מפחמן ועד אורניום יכולים להיות מיוצרים על ידי תהליכים גרעיניים בכוכבים שמתחילים במימן ובהליום. מאמר זה שפך אור על תאוריית המפץ הגדול[5]. על פי התאוריה של פולר, אחרי המפץ הגדול, יסודות קלים התחברו יחד ויצרו יסודות כבדים יותר. תאוריה זו, הסבירה את היווצרותם של כל היסודות הכימיים ביקום. מאוחר יותר מחקר אישר את תאוריה זו.
אחרי שנת 1964 התעסק פולר גם בבעיות תאורטיות הקשורות לסופרנובות, קריסה כבידתית, היווצרות יסודות קלים ונייטרונים, ובשנת 1983 זכה פולר בפרס נובל לפיזיקה על עבודתו בתחום נוקליאוסינתזה בכוכבים. לאחר מכן חקר פולר על פליטת קרינת רדיו של קוואזרים ותפקוד של חלקיקים תת-אטומיים, כגון נייטרונים[6]. על כך קיבל את מלגת קרל ג'נסקי בשנת 1988.
בשנת 1940 התחתן פולר ונולדו לו שתי בנות. בשנת 1988 נפטרה אשתו הראשונה של פולר ובשנת 1989 הוא התחתן בשנית. ב – 14 במרץ בשנת 1995 נפטר פולר בפסדינה שבקליפורניה בגיל 83 בשל כשל כלייתי[3]. הוא היה חובב של רכבות קיטור והחזיק באוסף של דגמי רכבות קיטור בגדלים שונים. על שמו נקרא כוכב הלכת הננסי Williefowler#12137[7].
פרסים
- 1954 - פולר זכה במלגת גוגנהיים שמוענקת על ידי הקרן לזיכרון לג'ון סימון גוגנהיים בקטגוריית מדעי הטבע[8]. המלגה מוענקת לאישים אשר "הוכיחו יכולות אקדמאיות יוצאות דופן או יצירתיות יוצאת דופן בתחומי האמנות".
- 1963 - פולר זכה ב"מלגת הנרי נוריס ראסל" (Henry Norris Russell Lectureship) על ידי האגודה האמריקאית לאסטרונומיה[9].
- 1965 - פולר זכה ב"מדליית ברנרד על שירות ראוי לשבח למדע" שניתנת כל חמש שנים על ידי ההמלצות של האקדמיה הלאומית למדעים.
- 1969 - פולר זכה פרס מפעל אפולו שניתן על ידי נאס"א לאנשים ולצוותים שסייעו לאפולו 11 לנחות על פני השטח של הירח[1].
- 1970 - פולר זכה בפרס טום בונר לפיזיקה גרעינית על כך שהוביל מחקר בנושא תהליכים גרעיניים והגדיל את ההבנה שלנו את מקור היסודות ואבולוציית הכוכבים[10].
- 1973 - פולר זכה בפרס וֶטלֶסֶן (Vetlesen Prize) שמוענק על ידי אוניברסיטת קולומביה על הישגים מדעיים שמספקים הבנה ברורה יותר של כדור הארץ, ההיסטוריה שלו או יחסיו עם היקום.
- 1974 - פולר קיבל את פרס "המדליה הלאומית למדעים" שמוענקת על ידי הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית) ליחידים בתחומי המדע וההנדסה.
- 1978 - פולר קיבל את "מדליית אדינגטון" על שם האסטרונום הבריטי ארתור אדינגטון המוענקת על ידי האגודה האסטרונומית המלכותית של בריטניה על חקירה איכותית של אסטרופיזיקה תאורטית.
- 1979 - פולר זכה במדליית הזהב על שם קתרין וולף ברוס על ידי האגודה האסטרונומית הפסיפית בעבור מפעל חיים והישגים יוצאי דופן בתחום האסטרונומיה.
- 1983 - פולר זכה ביחד עם סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר בפרס נובל לפיזיקה על מחקריו הניסויים והתאורטיים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים שיש ביקום. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין צַ'נדראסֶקאר.
- 1988 - פולר זכה ב"מלגת קרל ג'נסקי" שניתן כדי להכיר בתרומה יוצאת דופן לתחום אסטרונומיית הרדיו[11]. פולר זכה בפרס זה על מחקריו בתחום הגיל של היקום הנראה לעין.
- 1989 - פולר קיבל את אות לגיון הכבוד מידי הנשיא הצרפתי פרנסואה מיטראן.
ראו גם
- רשימת זוכי מלגת גוגנהיים (באנגלית)
- רשימת זוכי מלגת הנרי נוריס ראסל (באנגלית)
- רשימת זוכי מדליית ברנרד (באנגלית)
- רשימת זוכי פרס וטלסן (באנגלית)
- רשימת זוכי המדליה הלאומית למדעים (באנגלית)
קישורים חיצוניים
- ראיון עם ויליאם אלפרד פולר (באנגלית)
- סרטון של ראיון עם ויליאם אלפרד פולר (באנגלית)
- מאמר על ויליאם אלפרד פולר (באנגלית)
- ויליאם אלפרד פולר באתר אוניברסיטת קלטק: זוכי פרס נובל (באנגלית)
- ויליאם אלפרד פולר מקבל פרס נובל (סרטון)
- ויליאם אלפרד פולר ויסודות בכוכבים (באנגלית)
- מדריך למסמכים של ויליאם אלפרד פולר (באנגלית)
- ויליאם אלפרד פולר באתר אוניברסיטת קולומביה (באנגלית)
- ויליאם אלפרד פולר באתר הניו יורק טיימס
- ויליאם אלפרד פאולר, באתר פרס נובל (באנגלית)
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
