ויליאם אלפרד פאולר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ויליאם אלפרד פולר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם אלפרד פולר
William Alfred "Willie" Fowler
ויליאם אלפרד פולר בלוס אלמוס בשנת 1944
ויליאם אלפרד פולר בלוס אלמוס בשנת 1944
לידה 9 באוגוסט 1911
פטירה 14 במרץ 1995 (בגיל 83)
ענף מדעי פיזיקה ואסטרופיזיקה
מקום מגורים ארצות הברית
פרסים והוקרה כוכב הלכת הננסי Williefowler#12137

ויליאם אלפרד "וילי" פולראנגלית: William Alfred "Willie" Fowler;‏ 9 באוגוסט 191114 במרץ 1995) היה אסטרופיזיקאי אמריקאי שהתעסק בתהליכים גרעיניים בכוכבים. הוא היה מפורסם בעיקר בשל זכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1983 וגם בשל פרסום מאמר ביקורת בשנת 1957 בנושא "נוקליאוסינתזה כוכבית" ביחד עם פרד הויל, ג'פרי ברברידג ומרגרט ברברידג'. פולר ועמיתיו בקלטק נחשבים למייסדי התחום של אסטרופיזיקה גרעינית[1].

קורות חיים

פולר נולד בשנת 1911 בפיטסבורג שבפנסילבניה לג'ון מקלאוד פולר וג'ני סאמרס ווטסן פולר. לפולר יש שני אחים צעירים ארתור ווטסון פולר ונלדה פולר ווד. הוא גדל בלימה שבאוהיו בשל עבודתו של אביו, אך הוא ומשפחתו חזרו כל קיץ לפיטסבורג.

פולר למד בבית ספר הוראס מאן ובתיכון לימה המרכזי באוהיו. הוא היה נשיא השכבה הבוגרת בשנת 1929. מוריו עודדו אותו להתעניין בהנדסה ובמדע. בנוסף לתחום המדע והטכנולוגיה, הוא למד בתיכון גם ארבע שנים לטינית.

בסיום הלימודים בתיכון בשנת 1933, פולר למד באוניברסיטת אוהיו, שם היה חבר באחוות "טאו קאפה אפסילון", הנדסת קרמיקה בגלל שזכה בפרס על מאמר שכתב בנושא ייצור צמנט פורטלנד[2]. כל הסטודנטים להנדסת קרמיקה למדו בנוסף גם מתמטיקה ופיזיקה. הוא הוקסם מפיזיקה ונרשם בשנתו השנייה ללמוד הנדסה פיזיקלית. מרציו באוניברסיטת אוהיו הגדילו את העניין שלו בפיזיקה ניסויית, וויליארד בנט התיר לו לעשות את התזה שלו לתואר ראשון ב"מיקוד של אלומות אלקטרונים" במעבדה שלו.

בסיום לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת אוהיו, הוא המשיך ללימודי דוקטורט בפיזיקה גרעינית בקלטק אצל צ'ארלס לאוריטסן. הוא היה ההשפעה הגדולה הראשונה בחייו של פולר[2]. הוא פיקח על עבודת הדוקטורט שלו, שהייתה בנושא "רדיואקטיביות של יסודות נמוכי מספר אטומי". לאוריטסן לימד את פולר דברים רבים, אך יותר מכל הוא לימד אותו כיצד ליהנות מפיזיקה[2].

בשנת 1939 מונה פולר לפרופסור ובשנת 1946 הפך לפרופסור מן המניין במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק)[3], ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוא עבד על פרויקט מנהטן ותרם למאמץ האמריקאי בפיתוח נשק גרעיני.

פרד הויל היה ההשפעה הגדולה השנייה בחייו של פולר[2]. הוא לימד אותו מהי נוקליאוסינתזה בכוכבים (תגובות היתוך בכוכבים). בשנת 1957 הגיעו לשיאם מאמציהם המשותפים של פולר, הויל, ג'פרי ומרגרט ברבידג' בפרסום מאמר מפתח[4]להתמודדות עם הבעיה של יצירת היסודות בכוכבים בשם "סינתזה של יסודות בכוכבים", שבו פולר הראה כי כל היסודות מפחמן ועד אורניום יכולים להיות מיוצרים על ידי תהליכים גרעיניים בכוכבים שמתחילים במימן ובהליום. מאמר זה שפך אור על תאוריית המפץ הגדול[5]. על פי התאוריה של פולר, אחרי המפץ הגדול, יסודות קלים התחברו יחד ויצרו יסודות כבדים יותר. תאוריה זו, הסבירה את היווצרותם של כל היסודות הכימיים ביקום. מאוחר יותר מחקר אישר את תאוריה זו.

אחרי שנת 1964 התעסק פולר גם בבעיות תאורטיות הקשורות לסופרנובות, קריסה כבידתית, היווצרות יסודות קלים ונייטרונים, ובשנת 1983 זכה פולר בפרס נובל לפיזיקה על עבודתו בתחום נוקליאוסינתזה בכוכבים. לאחר מכן חקר פולר על פליטת קרינת רדיו של קוואזרים ותפקוד של חלקיקים תת-אטומיים, כגון נייטרונים[6]. על כך קיבל את מלגת קרל ג'נסקי בשנת 1988.

בשנת 1940 התחתן פולר ונולדו לו שתי בנות. בשנת 1988 נפטרה אשתו הראשונה של פולר ובשנת 1989 הוא התחתן בשנית. ב – 14 במרץ בשנת 1995 נפטר פולר בפסדינה שבקליפורניה בגיל 83 בשל כשל כלייתי[3]. הוא היה חובב של רכבות קיטור והחזיק באוסף של דגמי רכבות קיטור בגדלים שונים. על שמו נקרא כוכב הלכת הננסי Williefowler#12137[7].

פרסים

  • 1969 - פולר זכה פרס מפעל אפולו שניתן על ידי נאס"א לאנשים ולצוותים שסייעו לאפולו 11 לנחות על פני השטח של הירח[1].
  • 1970 - פולר זכה בפרס טום בונר לפיזיקה גרעינית על כך שהוביל מחקר בנושא תהליכים גרעיניים והגדיל את ההבנה שלנו את מקור היסודות ואבולוציית הכוכבים[10].
  • 1983 - פולר זכה ביחד עם סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר בפרס נובל לפיזיקה על מחקריו הניסויים והתאורטיים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים שיש ביקום. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין צַ'נדראסֶקאר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0