פרשת וישב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף וישב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg וישב Arrow l.svg
פסוקים בראשית, ל"ז, א' - מ', כ"ג
מספר פסוקים 112
תוכן מכירת יוסף, תמר מחכה ליהודה על אם הדרך, אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף לדבר עבירה, יוסף מפרש את חלומות השרים בבית האסורים
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
בני כל העדות עמוס, ב', ו' - ג', ח'

פרשת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ל"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ', פסוק כ"ג.

את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה. בשנים שבהן יום א' של חנוכה חל ביום ו', קוראים את הפרשה ביום ב' של חנוכה.

תוכן הפרשה וחלוקתה

פרשת וישב מהווה את פתיחתו של קובץ סיפורי יוסף ואחיו, החלק האחרון בסיפור תולדותיו של יעקב ומשפחתו והחלק האחרון בספר בראשית בכלל. בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים אשר יביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל שם. עם זאת, כל אחד מן הפרקים בפרשה מהווה סיפור עצמאי שבו דמויות שונות והוא מתרחש במקום גאוגרפי אחר.

מכירת יוסף

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מכירת יוסף

בסיפור זה מתוארת השנאה ההולכת ומתרקמת בין יוסף ובין יתר האחים. ברקע שנאה זו עומדים כמה מרכיבים - העדפתו של יעקב את יוסף וכתונת הפסים שנתן לו, הוצאת דיבת האחים רעה על ידי יוסף, וחלומותיו של יוסף הממחישים את עליונותו על פני יתר אחיו.

שנאה זו מובילה, בסופו של דבר, לכך שכאשר האחים רואים את יוסף מתקרב אליהם בשליחותו של אביהם, הם זוממים להורגו. לאחר שראובן מונע מהם להרוג אותו, הם משאירים את יוסף בבור סמוך ונפנים לאכול לחם. כאשר הם פוגשים בשיירת ישמעאלים בדרכם מצרימה, הם מחליטים, בעצתו של יהודה, למכור להם את יוסף.

האחים מכתימים את כותנתו של יוסף בדם ומביאים אותה ליעקב, והוא מזהה אותה וסבור כי יוסף נטרף על ידי חיה רעה. סיפור זה מסתיים בכך שיוסף נמכר כעבד לפוטיפר, סריס פרעה, שר הטבחים.

יהודה ותמר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר

התורה עוד מספרת לנו על קורותיו של ער בנו הבכור של יהודה. אשר נישא לאישה בשם תמר, ואחר כך מת. ולאחר מכן נישא איתה בנו השני של יהודה, אונן, אך חוטא מתוך כוונה להימנע מקיום מצוות הייבום:

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן: בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ, וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ. וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע לְאָחִיו. וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיָּמֶת גַּם-אֹתוֹ.

יהודה חושש לתת את בנו האחרון, שלה, לתמר, ומנמק זאת בהיותו צעיר מכדי להינשא. תמר נאלצת לחזור לבית אביה ולהמתין ימים רבים בלי יכולת להינשא לאיש. כאשר נודע לתמר על בואו של יהודה לתמנה היא ממתינה לו בדרך הראשית, בתחפושת של זונה. יהודה, שאינו מזהה אותה, בא עליה ומפקיד בידיה כערבון את סימני ההיכר שלו - חותמו, פתילו ומטהו. כאשר הוא מבקש לשלם לה, כבר לא ניתן למוצאה ויהודה מוותר על הערבון שהפקיד. לאחר שנודע ליהודה שתמר בהריון, הוא מצווה לשורפה. כאשר מוציאים אותה לשרפה, מציגה תמר את סימני ההיכר של יהודה בפניו בלבד. יהודה מזהה את רכושו ובוחר להודות בטעותו במילים "צדקה ממני" ולבטל את הוצאה להורג. ליהודה ותמר נולדו תאומים, פרץ וזרח; דוד המלך הוא מצאצאיו של פרץ.

יוסף בבית פוטיפר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יוסף ואשת פוטיפר

יוסף נמכר לסריס פרעה, פוטיפר. הוא מוצא חן בעיני אדוניו ומופקד על הבית. ברכת ה' שורה בבית פוטיפר בזכותו של יוסף. אשת פוטיפר מבקשת לפתות את יוסף להחטיאו, באחד הימים, כאשר שניהם מצויים לבדם, אשת פוטיפר מפצירה בו שוב ואף אוחזת בבגדו. יוסף נמלט ומניח את בגדו בידי אשת פוטיפר. אשת פוטיפר רוקמת האשמה נגד יוסף וטוענת שהוא רצה בעל כורחה. פוטיפר כועס ומשליך את יוסף לבית הסוהר של אסירי המלך, שם חינו של יוסף ממשיך להיות ניכר גם בעיני שר בית הסוהר.

שר המשקים ושר האופים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חלום שר המשקים ושר האופים

בבית הסוהר פוגש יוסף שני שרים שהודחו על ידי פרעה - שר המשקים ושר האופים. יוסף מופקד לשרת אותם. כאשר הוא מבחין בוקר אחד בכך שהם זועפים, הם מספרים לו כי שניהם חלמו חלום ואינם יודעים כיצד לפותרו. הם מספרים ליוסף את החלום ויוסף מציע פתרון, לפיו שר המשקים יוצא בעוד שלושה ימים מכלאו וישוב למעמדו ואילו שר האופים יתלה בעוד שלושה ימים. יוסף מבקש משר המשקים שיזכיר אותו לפני פרעה לכשיצא מבית הסוהר. שני הפתרונות מתקיימים כדברי יוסף - שר האופים נתלה ושר המשקים שב לתפקידו, אולם איננו מקיים את בקשת יוסף, ושוכח אותו.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת וישב יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

הפטרה

מפטירים בספר עמוס שבתרי עשר, מפרק ב', פסוק ו' עד פרק ג', פסוק ח'. הפסוק הפותח את ההפטרה רומז לפי המפרשים למכירת יוסף:

כֹּה אָמַר ה', עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים, וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ, וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי...

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ל"ב, פסוק י"ח עד פרק ל"ג, פסוק י"ח.

הפטרה זאת נקראת בכ-71.4% מהשנים. אולם בשנים המתחילות בשבת, פרשת וישב נקראת ביום הראשון או השני של חנוכה ומפטירים בהפטרת חנוכה "רני ושמחי".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב ישראל דנדרוביץ, מדוע דיבר שר המשקים במקרא קצר?, בתוך: קובץ קול התורה, גיליון ע, תשרי תשע"א, עמודים: תב - תז.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת וישב, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים


    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0