ולינגטון (ניו זילנד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולינגטון
Wellington
העיר ולינגטון מראש הר ויקטוריה. במרכז התמונה ניתן לראות את מוזיאון טה פאפה
העיר ולינגטון מראש הר ויקטוריה. במרכז התמונה ניתן לראות את מוזיאון טה פאפה
מדינה ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
חבל ארץ האי הצפוני
תאריך ייסוד 1839
שטח 444 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 412,500 (2017)
 ‑ צפיפות 930 נפש לקמ"ר (2017)
אזור זמן UTC +12
http://www.wellingtonnz.com

ולינגטוןאנגלית: Wellington) היא בירת ניו זילנד, והעיר השנייה בגודלה במדינה אחרי אוקלנד. נכון ליוני 2017 מתגוררים בעיר כ-412,500 תושבים[1].

מיקום וגאוגרפיה

ולינגטון ניצבת בקצהו הדרום-מערבי של האי הצפוני של ניו זילנד לחוף מצר קוק - המעבר המפריד בין האיים הצפוני והדרומי של ניו זילנד (ומשום כך חשופה לרוחות חזקות ומכאן כינויה "עיר הרוחות"). היא עיר הבירה הדרומית בעולם, בקו רוחב 41 דרום. בקצה הדרומי של העיר נמצא חצי האי מירמר המחובר לאי באמצעות מצר היבשה רונגוטאי, בו שוכן שדה התעופה הבינלאומי ולינגטון.

כמות המשקעים השנתית הממוצעת בוולינגטון היא 1,270 מילימטרים של גשם.

היסטוריה

ולינגטון

באזור ולינגטון הייתה התיישבות מאורית החל מהמאה ה-10 לספירה. המאורים קראו לאזור טה אופוקו או טה איקה א מאוי, היינו "ראשו של דג המאאוי". ההתיישבות האירופית הראשונה הייתה עם הגעת האוניה "טורי" של חברת ניו זילנד" ב-20 בספטמבר 1839, והאוניה "אורורה" ב-22 בינואר 1840. אוניות אלה הביאו למקום 150 מתיישבים. המתיישבים קראו ליישוב "ולינגטון" על שם ארתור ולסלי - הדוכס הראשון מוולינגטון. במקור, שם העיר במאורית הוא "טה וונאגנוי - א - טרה" או "נמל טרה".

רעידות אדמה

לאחר הקמתה סבלה העיר ממספר רב של רעידות אדמה (בשנים 1848, 1855), בשל העובדה שבמרכז העיר נמצא קו שבר גאולוגי. רעידת האדמה של שנת 1855 הייתה כנראה רעידת האדמה החזקה ביותר שהורגשה בניו זילנד מאז תחילת ההתיישבות האירופית, ועוצמתה המשוערת היא 8.2 בסולם ריכטר. בעקבות רעידת אדמה זו הורמו פני המפרץ, וקו הרציף של נמל העיר מצא את עצמו במרכז שטח יבשתי.

בשל רעידות האדמה התכופות, המתרחשות בממוצע אחת לשנה, ומאז רעידת האדמה הגדולה של 1855, נהגו המתיישבים לבנות את בתי העיר מעץ, וגם היום ממשיכים לבנות את בתי המגורים מעץ (אף שבתי המשרדים כיום נבנים מפלדה ומבטון). בניין הממשל שנבנה לאחר רעידת האדמה הוא בניין המשרדים עשוי העץ הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי.

בירת ניו זילנד

בשנת 1865 הפכה ולינגטון לבירת ניו זילנד (במקום אוקלנד, שהייתה הבירה החל משנת 1840), אולם הפרלמנט של ניו זילנד התכנס בעיר החל מה-7 ביולי 1862. הסיבה להעברת הבירה לוולינגטון הייתה הרצון לקרב את הבירה לאי הדרומי, מתוך חשש שהאי הדרומי (בו היו מרבית מרבצי הזהב) יהפוך למושבה עצמאית.

ולינגטון הפכה לעיר בשנת 1886.

השכלה

אוניברסיטת ויקטוריה היא האוניברסיטה הוותיקה ביותר בוולינגטון. במקור הייתה אוניברסיטת ויקטוריה חלק מאוניברסיטת ניו זילנד, אולם זו התפצלה בשנת 1961. המכון הטכנולוגי של ולינגטון, שנוסד בשנת 1904 הוא המכון הטכנולוגי הגדול ביותר בניו זילנד.

תמונה פנורמית של העיר ולינגטון בלילה
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של העיר ולינגטון בלילה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים