זאב שרף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב שרף
צילום משנת 1948
צילום משנת 1948
לידה הכפר איזוור (כיום איזווארלה סוצ'בויי ברומניה), בדוכסות בוקובינה, כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1920
מפלגה מפא"י, המערך, העבודה
שר האוצר ה־4
5 באוגוסט 196815 בדצמבר 1969
(שנה ו־18 שבועות)
שר המסחר והתעשייה ה־2
10 במרץ 19491 בנובמבר 1950
(שנה ו־33 שבועות)
שר השיכון ה־5
15 בדצמבר 196910 במרץ 1974
(4 שנים ו־12 שבועות)
חבר הכנסת
22 בנובמבר 196521 בינואר 1974
(8 שנים ו־8 שבועות)
כנסות 6 - 7
מזכיר הממשלה ה־1
19481957
(כ־9 שנים)
נציב שירות המדינה ה־1
19501952
(כשנתיים)
נשיא מועצת העיתונות בישראל ה־1
תפקידים בולטים
זאב שרף, ינואר 1966

זאב שֵׁרְף (21 באפריל 190618 באפריל 1984) היה שר, חבר הכנסת, מראשי תנועת העבודה ומזכיר הממשלה הראשון.

ביוגרפיה

שרף נולד בשנת 1906 בכפר איזוור (כיום איזווארלה סוצ'ביי ברומניה), במחוז סלטין שבחבל בוקובינה שבגבול בין אוקראינה ורומניה, אז בחלק האוסטרי של אוסטרו-הונגריה, בנם של רחל לבית פומרנץ ומאיר צבי שרף (Scharf). בשנת 1925 עלה לארץ ישראל מרומניה.

לאחר עלייתו לארץ היה שרף פעיל בתנועת הנוער של "פועלי ציון", ובמשך זמן-מה היה חבר קיבוץ שפיים. שרף היה אף ממייסדי ומראשי תנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית".

במחצית השנייה של שנות ה-30 כיהן שרף כמזכיר מרכז "הפועל".

במלחמת העולם השנייה שירת שרף במפקדת "ההגנה", והיה ממפקדי הש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", בשנים 19491944. תחום טיפולו היה בעיקר ארגוני האצ"ל והלח"י.

משנת 1941 התגורר בירושלים. בין השנים 19451947 כיהן כמזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. היה נשוי להניה (בת משה). שני ילדיו נקראו יאיר וצפור.

זאב שרף (עומד), בתפקידו כמזכיר הממשלה, מדווח לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, בשנת 1952 לערך
זאב שרף עומד בין יו"ר הוועד הפועל הציוני ברל לוקר (משמאל) לראש הממשלה משה שרת במעמד חתימת ההסכם בין ממשלת ישראל להסתדרות הציונית

פעילותו למען הקמת המדינה

בדצמבר 1947 נתמנה שרף למזכיר "ועדת המצב", שהייתה הוועדה אשר התכוננה לקראת הכרזת המדינה והכינה את הקמתו של מנגנון המדינה. בשנת 1948 נתמנה למזכיר הממשלה הזמנית, הכין וניהל את טקס הכרזת המדינה, וכיהן בתפקיד מזכיר הממשלה בין השנים 1957-1948, בממשלותיהם של דוד בן-גוריון ומשה שרת.

בשנת 1954 מונה לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר לאור כוונתו להנהיג מדיניות תקיפה של גביית מיסים[1]. לאחר שבע וחצי שנים, באוגוסט 1961 התפטר מתפקיד זה[2], לאחר שהתנהלות מדיניות המיסים של ישראל נכנסה לשגרה[3]. עם פרישתו של טדי קולק מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1964 מונה שרף ליועץ כללי לראש הממשלה, כמינוי זמני עד לבחירות לכנסת, ובהתנדבות, זאת על מנת שלא יהפוך לעובד מדינה ובכך תמנע ממנו האפשרות להיבחר לכנסת ותפגע הפנסיה שלו[4].

פעילות פרלמנטרית

בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965 נבחר שרף לראשונה כחבר הכנסת, וכיהן בכנסת עד 1973. בראשית ימי הכנסת השישית כיהן שרף כחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים.

ב-22 בנובמבר 1966 התמנה שרף לתפקיד שר המסחר והתעשייה בממשלת אשכול, וב-5 באוגוסט 1968 התמנה לתפקיד שר האוצר בנוסף על תפקידו הקודם. שרף המשיך לכהן בשני תפקידים אלו גם בממשלה שהקימה גולדה מאיר לאחר פטירת אשכול.

לאחר הבחירות לכנסת השביעית, והקמת הממשלה בשנית בידי גולדה מאיר, התמנה שרף לתפקיד שר השיכון, בו כיהן לאורך כל ימיה של אותה הממשלה (עד 10 במרץ 1974). בזמן היותו שר השיכון נתן עדיפות לבעיות הזוגות הצעירים, וגם מצוקת השכונות הייתה לנגד עיניו, ולכן המליץ להקים ספריות עשירות במאגרי מידע, כדי לאפשר הכנת שיעורים גם לתלמידים ממשפחות מרובות ילדים.

תפקידים נוספים שבהם כיהן

זאב שרף נפטר בירושלים ונטמן בבית העלמין סנהדריה בעיר.

כתביו

  • חוק ומינהל במדינה, תל אביב : י’ צ’צ’יק, [תשי"ד-1953].
  • שלושה ימים: והם ג, ד, ה באייר התש"ח - 12, 13, 14 במאי 1948, תל אביב: עם עובד, תשי"ט-1959. (מהדורה נוספת: תשכ"ו-1965.)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב שרף בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0