זהורית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהליך ייצור זהורית מתאית

זְהוֹרִית (בלועזית: וִיסְקוֹזָה; באנגלית: Viscose) הוא נוזל אורגני צמיג שמשמש בייצור סיב הזהורית (rayon) וצלופן. סיב הזהורית הוא סיב דמוי משי ומשמש לייצור חולצות, מכנסיים, מעילים ושאר אריגים.

היסטוריה

הממציא הצרפתי אלרי דה שרדונה שהמציא גם את הסיב הסינתטי הראשון ייצר את הזהורית לראשונה בשנת 1891. שנה לאחר מכן שני המדענים הבריטיים שארל קרוס (Charles Cross) ואדוארד ביוון (Edward Bevan) רשמו פטנט על המצאה זו. בשנת 1896 הם הקימו את חברת British Viscoid Co. Ltd כדי לממש את התהליך ולהתחיל לייצר את הזהורית. בשנת 1917 הזהורית שימשה כבסיס לייצור הצלופן. בתחילת שנות ה-20, בגלל הביקוש הגובר לזהורית הייצור התרחב לרחבי העולם ויוצר בשש מדינות בהן ארצות הברית ויפן.

בשנת 1924 יוצר סיב הזהורית (rayon) ממנו החלו לייצר בגדים. במשך כל אותה תקופה הזהורית יוצרה מעצים. מדענים רבים ניסו לייצר את התאית ממולקולות סינתטיות אולם רק בשנת 1938 הצליחו בכך. מאז רוב הזהורית מיוצרת בצורה סינתטית.

ב-1959 הקים ישראל רוגוזין מפעל לייצור זהורית באשדוד שנסגר כעבור מספר שנים.

תהליך ייצור

בשלב הראשון מכניסים נסורת של עצים לנתרן הידרוקסידי למשך זמן. כאשר תקופת ההשרייה של הנסורת בנתרן ההידרוקסידי יקבע את הצמיגות. ככל שהנסורת מושרית זמן רב יותר כך הצמיגות פוחתת. לאחר מכן משרים את התרכובת בפחמן דו-גופריתי עד שנוצרת תאית צהובה בשם קסנטאט (xanthate). לאחר מכן משרים את התרכובת פעם נוספת בנתרן הידרוקסידי.

בגלל השימוש בתהליך הייצור בפחמן דו-גופריתי, שהוא חומר מזהם, וכן בשל חומרים מזהמים נוספים שנוצרים בתהליך, הצטמצם בשנים האחרונות היקף הייצור של הזהורית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זהורית בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0