חוויית "אהא!"
חוויית "אהא!" (באנגלית: AHA! experience; מכונה בטעות[1] גם "תובנה" או "הארה"; מבוטאת בביטוי "האסימון נפל"; ביוונית מוכרת כ"אאורקה!") היא חוויה אנושית שבה האדם מבין לפתע דבר אשר קודם לכן היווה עבורו בעיה או מושג בלתי-נתפס. היא מזוהה כשלב השלישי בתהליך היצירתיות על-פי גראהם ואלס, לאחר שני שלבים המכונים "הכנה" ו"דגירה".
מאפיינים
הקושי לצפות מתי תתרחש חוויית "אהא!" אצל אדם מסוים היוותה במשך כל ההיסטוריה האנושית קו מאפיין[2], ובדרך-כלל הפתאומיות שבה מתרחשת חוויית "אהא!" נחשבת כמאפיין מובהק, ומקובל לחשוב שהיא מתרחשת לאחר תקופת דגירה (אינקובציה) ארוכה או קצרה, שבמהלכה האדם לא עוסק ישירות בהשגת התובנה או פתרון הבעיה, זאת עקב 'מבוי סתום' (impasse) שבו נתקל, ולאחר שהוא בחן - לכאורה - את כל האפשרויות, לפי מיטב הבנתו.
עוד מאפיין מובהק של חוויית "אהא!" הוא קריאת השמחה המתלווית לחוויה הפנימית (כגון "אָהָא!" או צירוף הגאים דומה בשפות שונות[3]). קריאה כזו היא המקור לשמה של חוויית "אהא!", ולכן ניתן לתאר את חוויית "אהא!" כאונומטופיה. סיפורו הידוע של ארכימדס מתקשר לכך. לפי הסיפור, שכנראה איננו מדויק, ארכימדס רץ ברחובות סירקוסאי בעירום, כשהוא קורא בקול 'אאורקה' לאחר שגילה בעת טבילתו באמבט הציבורי, כיצד ניתן למדוד את נפח כתר-הזהב של המלך.
תופעה מוכרת נוספת, המתרחשת בעקבות חוויית "אהא!" היא הזיכרון הטוב של התובנה שהתקבלה בעקבות או במהלך חוויית "אהא!". בין אם זיכרון זה נובע מתהליכי זיכרון מיוחדים, כפי שהעלו בהשערתם חלק מהחוקרים, ובין אם הזיכרון נוצר עקב החוויה הרגשית החיובית שמתלווה לחוויית "אהא!" - בכל מקרה חוויית "אהא!" מוגדרת בשל-כך כבסיס לכל תהליכי הלמידה המשמעותיים של האדם. זו גם הסיבה, שתובנות שהתרחשו בעקבות חוויית "אהא!", נראות כמובנות מאליהן וכברורות מאליו, למרות שלפני-כן הן נתפסו על ידי האדם כקשות ביותר להבנה או לפענוח.
בראי המחקר
חוויית "אהא!" נחקרה בעשרים השנים האחרונות[4] גם כאירוע פסיכולוגי בתחום היצירתיות ופתרון בעיות, וגם כאירוע המתרחש במוח במחקרים נוירולוגיים.
הפסיכולוגי
מחקרים שבוצעו על סטודנטים ותלמידי-תיכון הראו את התועלת החשובה של חוויית "אהא!" בתהליכי למידה.
מחקר משנת 2002 מצא שלמידת מתמטיקה של תלמידים בתיכון וחטיבות ביניים משמעותית יותר כאשר הם חווים חוויית "אהא!" במהלך הלמידה[5].
הנוירולוגי
מחקרים בעשור האחרון, הכוללים מיפוי מוח בשיטות שונות מדווחים 'תמונת מוח' ייחודית, המקבילה לחוויית "אהא!" של הנבדקים.
מחקרים משנת 2004 איתרו פעילות מוחית מובחנת, שמתרחשת במהלך חוויית "אהא!". אחד המחקרים איתר כי לפני שהנבדקים דיווחו בלחיצת כפתור, על-כך שהשיגו תובנה מפתיעה, שכללה פתרון מיידי של בעיה שהוצבה בפניהם, התרחשה במוחם פעילות חזקה של גלי אלפא (החל מ-1.4 שניות לפני), ושל גלי גאמה (0.3 שניות לפני)[6][7].
מחקר משנת 2007 מצא, שניתן להגדיל את הסיכוי ליצירת חוויית "אהא!" במהלך פתרון-בעיות, אם לפני פתרון-הבעיה, מאפשרים למוח להגיע למצב מנוחה. המחקר נעזר במיפוי מוח גם בשיטת EEG וגם בשיטת fMRI[8].
מחקרים משנת 2009 איתרו פעילות של אזורים מוגדרים במוח, הפעילים במיוחד במהלך חוויית "אהא!". אחד המחקרים אף מצא כיצד ניתן ליצור חוויית "אהא!" בתהליכי פתרון-בעיות, על ידי סוג מסוים של הכנה מנטלית[9].
גורמים ליצירתו
למרות שמרבית הדיווחים על אודות חוויית "אהא!" אינם מסבירים כיצד בדיוק היא מתרחשת, ואיזה חלק של המוח יוצר אותה, רבים ההסברים מהם הגורמים לחוויית "אהא!". שני גורמים משוערים עיקריים הם: שחרור מקיבעון מחשבתי או הגדרה מחדש של הבעיה, ונהוג להכליל אותם בעזרת הכלל המובע בביטוי השגור: "לצאת מחוץ לקופסה". לכלל זה ישנה חולשה עיקרית, שכן הוא נתפס לרוב כתובנה שלאחר מעשה, ואינו מסייע שיטתי לשחרור מהקיבעון המחשבתי או להגדרה מחדש של הבעיה. עם-זאת פותחו לפי כלל זה שיטות רבות לפיתוח היצירתיות הפועלות ליצור פורמליזציה של תהליך פתרון בעיות (למשל שיטת כובעי החשיבה של דה בונו ובמיוחד שיטת החשיבה המצאתית שיטתית.
למרות פיתוח שיטות אלו ואחרות, קיימות מדי פעם בעיות או מושגים, שמצריכים את האדם להמתין לזמן בלתי-מוגדר, שבו תתרחש חוויית "אהא!" בהפתעה גמורה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Peter Liljedahl, The AHA! Experience: Mathematical Contexts, Pedagogical Implications, VDM Verlag Dr. Müller, 2008
- Janet E. Davidson,Robert J. Sternberg, The psychology of problem solving, Cambridge, 2003
קישורים חיצוניים
- מאמר של ד"ר מרים פאוסט, מהמחלקה לפסיכולוגיה באתר רב הקמפוס של אוניברסיטת בר-אילן
- מחקר: פעילות מוחית בזמן פתרון בעיות מילוליות עם חוויית "אהא!" בכתב-עת מדעי בתחום הביולוגיה (אנגלית)
- מחקר על אודות חוויית "אהא!" כבסיס ללימודי מתמטיקה בבתי-ספר תיכוניים וחטיבות ביניים, 2002 באתר אריק למחקרים בתחום החינוך (אנגלית)
- מחקר דומה משנת 2005 בביטאון בינלאומי לחינוך מתמטי (אנגלית)
- חוויית "אהא!" בארגונים
- חוויית "אהא!" וביו-פידבק באתר ביופידבק אירופאי (אנגלית)
הערות שוליים
- ^ אין לבלבל בין ה"אירוע" המוחי והחווייתי שחווה אדם בחוויית "אהא!" לבין התוצר של ה"אירוע", שהוא התובנה, כמו שאין לבלבל בין פעולת פקיחת העיניים של האדם לבין המראה שנשקף אצלו בעקבות פעולה זו
- ^ למרות שחוויית "אהא!" מוכרת לאורך כל ההיסטוריה האנושית, הוכרה חוויית "אהא!" כתופעה נבדלת שיש מקום לחקור אותה רק בשני העשורים האחרונים.
- ^ הביטוי: "!AHA" קיים בשפות אירופיות שונות, וכן: "!WOW" ובשפות שמיות נפוצים ביטויים כגון: "אֵה!" ו-"וואללה!", וכן ר' תיעוד עתיק בעברית של 'אֲהָהּ' כביטוי לתובנה עמוקה, למשל בספר שופטים ו', כ"ב, למרות שבתנ"ך מופיעה קריאה זו לרוב בתור קריאה שנובעת מתובנה מצערת. האיות המופיע בתנ"ך "אהה" הוחלף בעברית המודרנית ל-"אהא", הן בשל הדמיון לתעתיק הלועזי במילה !AHA (כאשר האות 'אלף' בסוף המילה מהווה חליף נאות לאות 'הא' המנוקדת ב'מפיק', ואשר גם תואם את העברית המודרנית שבה ה'מפיק' נשמט בלשון הדיבור), והן בשל הקונוטציות של צירוף שלוש האותיות 'אהה' בשירת הפופ ובתרבות המודרנית בכלל.
- ^ השם המקובל במחקרים אלו לכינויו של ה"אירוע" המוחי הנחקר הוא AHA! experience ולעיתים גם AHA!" experience", ולכן תרגומו המדויק לעברית הוא: חוויית "אהא!", כאשר סימן הקריאה מתועתק מאנגלית ומבטא את היות המילה אונומטופיה והמירכאות משמשות גם לתיעתוק האותיות הגדולות (Capital Letters) של המילה באנגלית
- ^ Barbara Garii, Tha, 2002-04-01
- ^ Mark Jung-Beeman, Edward M. Bowden, Jason Haberman, Jennifer L. Frymiare, Neural Activity When People Solve Verbal Problems with Insight, PLOS Biology 2, 2004-04-13, עמ' e97 doi: 10.1371/journal.pbio.0020097
- ^ Xiao-Qin Mai, Jing Luo, Jian-Hui Wu, Yue-Jia Luo, “Aha!” effects in a guessing riddle task: An event-related potential study, Human Brain Mapping 22, 2004, עמ' 261–270 doi: 10.1002/hbm.20030
- ^ ר' מחקר אמריקאי ב-http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6T0D-4P940XD-1&_user=10&_coverDate=12%2F31%2F2008&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=gateway&_origin=gateway&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=93447b416f025a1df40e1edfd41f66fb&searchtype=a(הקישור אינו פעיל, 4.11.2019)
- ^ ר' מחקר אמריקאי-סיני ב-http://psychbrain.bnu.edu.cn/teachcms/res_base/teachcms/upload/channel/file/2010_2/5_20/8nt7g9fbtcks.pdf, ומחקר מאוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה ב-http://pss.sagepub.com/content/17/10/882.short(הקישור אינו פעיל, 4.11.2019)
