חומצה בוטירית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חומצה בוטירית
Butyric acid acsv.svg
Butyric acid flat structure.png
שם סיסטמטי n-Butanoic acid
שמות נוספים

Butyric acid
butyric acid
n-butyric acid
ethylacetic acid


propane-1-carboxylic acid
מסה מולרית 88.10 גרם/מול
מראה נוזל שמנוני חסר צבע
מספר CAS 107-92-6
צפיפות 0.959 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
מסיסות יוצר מיצלות
טמפרטורת היתוך 7.9- °C
-265.25 K
טמפרטורת רתיחה 163.5 °C
436.65 K
חומציות 4.81 ‏pKa

חומצה בוטירית או חומצה בוטנואית היא חומצה קרבוקסילית בעלת המבנה CH3CH2CH2-COOH. זהו נוזל שמנוני שקוף, מסיס במים, באתנול ובאתר. ניתן להפריד את החומר מהפאזה המיימית על ידי המסת מלחים כדוגמת סידן כלורידי. לחומצת חמאה ריח חריף ולא נעים של רקבון ובעלת טעם חריף ומר המאופיין בטעם לוואי מתקתק, בדומה לאתר. החומצה הבוטירית נוצרת באופן טבעי בתהליך ההחמצה של חמאה, ומכאן שמה (חמאה ביוונית: βουτυρος). החומצה גם נמצאת באופן טיפוסי בקיבה וממנה נובע ריחו החריף של הקיא והנפיחה. בני אדם מסוגלים להבחין בריח ובנוכחות החומצה באוויר בריכוזים העולים על עשרה חלקים למיליון (ppm).

חומצה בוטירית היא חומצת שומן הנמצאת בצורה של אסטרים בשומן מהחי ושמנים מהצומח. הגליצריד של חומצה בוטירית מהווה בין 3% ל-4% מחמאה. כשחמאה נהית מעופשת, החומצה משתחררת מהגליצריד על ידי הידרוליזה, דבר שגורם לריח הרע.

הפקה

מייצרים חומצה בוטירית מתסיסה של עמילן או סוכר בתוספת גבינה מרקיבה וסידן פחמתי שנועד לסתור את החומצה הנוצרת בתהליך. החיידק המפרק את הפחמימות ליצירת החומצה הוא Bacillus subtilis - מתג גראם חיובי.

שימושים

משתמשים בחומצה בוטירית להכנת אסטרים שונים, לאסטרים נדיפים של חומצה בוטירית דוגמת מתיל-בוטיראט יש ניחוח וטעם נעימים ולכן משמשים כתוספי מזון ובשמים. האסטרים מוספים גם למזון בעלי חיים כדי למנוע צמיחת חיידקים. בשל הריח החזק החומצה משמשת תוסף לפתיונות דיג, בפרט לדיג קרפיונים. בחומצה בוטירית נעשה שימוש בפצצות סירחון נגד ספינות ציד ליוייתנים וכנגד מרפאות המבצעות הפלות בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומצה בוטירית בוויקישיתוף
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0