חטיף תפוחי אדמה
ערך זה עוסק בחטיף תפוחי אדמה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
.JPG)
.JPG)
חטיף תפוחי אדמה (גם: צ'יפס, מאנגלית אמריקנית) הוא חטיף מלוח העשוי מתפוחי אדמה.
היסטוריה
המתכון הוותיק ביותר לחטיף הצ'יפס נמצא בספר המתכונים של ויליאם קיצ'ינר (אנ') "The Cook's Oracle" משנת 1817. ספר זה היה רב מכר באנגליה ובעקבותיו הפך הצ'יפס לחטיף פופולרי עוד בימים אלה.
ישנה אגדה אורבנית המייחסת את המצאת הצ'יפס לג'ורג' קראם (אנ'), השף של מסעדת "מון לייק לודג'" (אנ') בסרטוגה ספרינגס בניו יורק. ב-24 באוגוסט 1853, לאחר שלקוח (יש האומרים שהיה זה קורנליוס ואנדרבילט) התלונן שוב ושוב שתפוחי האדמה אינם פריכים ועבים ותפלים מדי, החליט קראם להמליח ולפרוס אותם דק ככל האפשר, עד שלא ניתן יהיה לאכול אותם במזלג. לאחר שקיבל תגובות חיוביות, נוספה המנה לתפריט המסעדה בשם "צ'יפס סרטוגה". קראם היה אפרו-אמריקאי ולכן לא התאפשר לו לרשום את המצאתו כפטנט רשום בארצות הברית באותה תקופה. לפי גרסה אחרת, שנתמכת על ידי המוזיאון המקומי, הצ'יפס הומצא לאחר שאחותו של קראם פרסה תפוח אדמה דק מדי וחלק ממנו נפל בטעות לתוך השמן החם; קראם התרשם מהתוצאה והחליט להגיש את הצ'יפס במסעדה. על אף הפופולריות של הסיפור, היסטוריונים מאמינים כי מדובר בקמפיין שיווקי של קראם, ולא בסיפור אמיתי.
בשנת 1920 החל החטיף להתפשט בכל רחבי ארצות הברית עם הולדת המכשיר לייצור צ'יפס שפיתח היזם הרמן ליי.[1] בהתחלה הוא נמכר בקופסאות פח, אך הרצועות בתחתית הפכו תפלות ושמנוניות מדי. לורה סקודר (Laura Scudder) המציאה בשנת 1926 את השקית האטומה על ידי חיבור של שני ניירות שעווה, המאפשר לשמור על טריות החטיפים עד לפתיחתו במועד המצוין.[2] המצאת הצלופן האיצה את הפיכת החטיף למוצר תעשייתי המוני.
כיום ארוז החטיף בשקיות פלסטיק שאליהן מוחדר גז חנקן לפני האיטום על מנת להאריך את חיי המדף ולהגנה מפני ריסוק. בסוף שנות ה-70 החלו להימכר בארצות הברית חטיפי פרינגלס, העשויים מקמח תפוחי אדמה וידועים בשל אריזתם הייחודית.
חטיפי תפוחי האדמה בישראל
שוק חטיפי תפוחי האדמה מוערך בכ-250 מיליון ש"ח בשנה, והמאבק על נתחי שוק בתחום זה בישראל הוא בעיקר בין החברות עלית לאסם.
נכון לשנת 2013, "תפוצ'יפס" של עלית (המקבילה הישראלית של המותג Lay's (אנ')) הוא החטיף המלוח השני הנמכר ביותר בישראל אחרי במבה, עם מכירות של 165.7 מיליון שקל במחירים לצרכן.[3] על פי נתונים משנת 2004 תפס תפוצ'יפס נתח שוק של 62% משוק חטיפי תפוחי האדמה לעומת 21% של "צ'יפסי" מתוצרת אסם. החטיף "פרינגלס" של פרוקטר אנד גמבל מחזיק בנתח שוק של 9% על פי אותם נתונים[4] וב-2013 היה החטיף המלוח השמיני הנמכר ביותר בישראל[3].
מגמות של הקפדה על תזונה השפיעו על שוק חטיפי תפוחי האדמה, וחברות המזון השיקו מותגים המכילים פחות אחוזי שומן מהצ'יפס הרגיל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פדי מרגי, מנשנשים בעיניים: תולדות אריזות חטיפי צ'יפס, באתר ynet, 21.01.10
הערות שוליים
- ^ Company Story, fritolay.com
- ^ laurascudders
- ^ 3.0 3.1 חיות, אילנית (2013-01-20). "שוק החטיפים: מכירות במבה, תפוצ'יפס וביסלי - חצי מיליארד שקל בשנה". Globes. נבדק ב-2023-02-22.
- ^ מיטל זדה, צ`יפסי חדש לאסם, באתר nrg, 30 במאי 2004
