רבי חיים זנוויל אברמוביץ'
 | |
| האדמו"ר מריבניץ עם המשמש ר' משה ברקוביץ | |
| לידה |
1898[1] ה'תרנ"ח[2] בוטושאן, בוקובינה |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1995 (בגיל 97 בערך) כ"ד בתשרי ה'תשנ"ו מונסי |
| כינוי | הריבניצער |
| מקום קבורה | בית הקברות ויז'ניץ (מונסי) |
| מקום פעילות | ריבניצה מונסי |
| השתייכות | חסידות רוז'ין |
| רבותיו |
רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטושאן רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט |
| אב | רבי משה |
| אם | צפורה |
| חתימה |
 |
רבי חיים זנוויל אברמוביץ' ("הריבניצער", לעיתים "הרימניצער", תרנ"ח[3], 1898 או תרס"ב, 1902[4] – כ"ד בתשרי תשנ"ו, 18 באוקטובר 1995) היה אדמו"ר חסידי שהתגורר בריבניץ (טרנסניסטריה, מולדובה) ובהמשך במונסי ניו יורק. התפרסם כצדיק וכבעל מופת.
תולדותיו
נולד לרבי משה ויוטא צפורה בבוטושאן שבבוקובינה הרומנית. בגיל שנתיים וחצי נתייתם מאביו[5]. למד אצל רבי יהודה לייב צירלסון שהסמיכו להוראה[3]. בצעירותו היה חסיד של רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטושאן ורבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט שנתגדל בביתו כבן[6]. מסופר שהרבי משטפנשט, שלא היו לו ילדים, אמר עליו: "אתה החידוש שלי"[3]. העיד על עצמו שבגיל 18 ידע את כל הש"ס עם פירוש רש"י[3]. לאחר חתונתו התגורר במספר ערים בבסרביה, בהן קישינב. לאחר מלחמת העולם השנייה ברחו רוב הרבנים שחיו תחת שלטון ברית המועצות לארצות הברית ולישראל, והוא החל לשמש באדמו"רות בריבניצה[7]. מסופר כי נהג לטבול בקרח[8], רוב ימי חייו היה שרוי בצום[9], עטוף בטלית ותפילין עד הלילה ואמר תיקון חצות עד הבוקר. היה מל ושוחט למרות איסור השלטונות. חסידיו מספרים כי פעם נעצר והועמד למשפט אך שוחרר לאחר שאמר לשופט שאם ישחררוהו אשתו תתרפא[10]. פעם אחרת ברח ממעצר והשוטרים מצאו אותו טובל בנהר ועזבו אותו כי חשבו שהוא משוגע[11]. בתשעה באב היה מתעטף בשק וקורע קריעה בברכה[דרוש מקור]. היה מתפלל מאוחר מאוד.
היה נשוי לרבנית שרה, שנפטרה בכ"ה באלול תשל"ט (1979) ונקברה בהר הזיתים. הרב אברמוביץ עלה לישראל והתגורר בקריית באבוב בבת ים, אחר כך בבני ברק ולאחר מכן בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. בשנת תשל"ד היגר לארצות הברית. הוא התחתן בשנית עם הרבנית פרידא מלכה שהייתה צעירה ממנו בהרבה שנים בתקווה שממנה הוא יוליד ילדים, והתגורר במיאמי, בקראון הייטס, בסי גייט (ברוקלין) ולבסוף במונסי, שם נפטר ונקבר. הרבנית פרידא מלכה נפטרה בתשע"ה (2015).
קברו בבית העלמין במונסי הוא מוקד עלייה לרגל ומקום נודע לישועות ובפרט ביום ההילולא שמגיעים לשם רבבות יהודים במשך כי שעות היום והלילה.
אחד מחסידיו המפורסמים הוא מרדכי בן-דוד, שהקדיש לו את השיר "אוי רבי" באלבומו "אין עוד מלבדו".
משמשיו בארצות הברית היו: הרב משה ברקוביץ, הרב אריה לייב געלדצעלער, הרב יצחק תהילים, רבי יואל (יואלי'ש) קרויס[12].
לקריאה נוספת
אברהם הכהן, במחיצתו של איש האלוקים עמודא דנהורא בוצינא קדישא כ"ק האדמו"ר הקדוש מריבניץ, 359 עמו', ברוקלין ניו יורק
- דוד יהודה גרונר, הליכות חיים - רבינו הקדוש מריבניץ, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
סרטון בו נראה הרה"ק אדמו"ר מריבניץ זצוקללה"ה רוקד ושר השיר הושיעה את עמך- אתר על האדמו"ר
- הדלקת נרות חנוכה באתר יוטיוב
- סידור קידושין באתר יוטיוב
- כתבה על האדמו"ר בעלון "אידישע ווארט" 328 חשוון תשנ"ו באתר היברובוקס. (ביידיש) ותרגומה לעברית
- הסרטה מתשעה באב, אתר JDN.
ניגון הרבי - מרדכי בן דוד, סרטון באתר יוטיוב- "אידישע ווארט" גיליון 328עמוד 15.
- "איך היו לו כל כך הרבה דמעות", מתוך העיתון 'שעה טובה', באתר שטורעם
- "איך היו לו כל כך הרבה דמעות", מתוך העיתון 'שעה טובה' 1254, באתר COL
חיים זנויל בן משה אברמוביץ (1892-1995), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ או 1902 פי גירסה אחרת
- ^ או ה'תרס"ב לפי גירסה אחרת
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 בן־ימיני, יצחק. "דער ריבניצער רבי זצוק״ל". אידישע ווארט. נבדק ב-31 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ЕВРЕЙСКИЕ ТЕОЛОГИ МОЛДОВЫ". lechaim.ru (ברוסית).
- ^ "כתבה על הרבי". שעה טובה. נבדק ב-31 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מתוך נוסח המציבה: תלמיד מובהק להרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטיפינעשט עלינו יגן זכותו, אצלו נתגדל כבן חביב בביתו, ודרכו היה אור לנתיבתו.
- ^ בדומה לו, גם חברו רבי אליעזר זוסיא פורטוגל החל לכהן באדמו"רות.
- ^ אביגדור ליברמן, במקום להשכין שלום, העסקנות החרדית מפלגת את העם, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2019
- ^ הליכות חיים - רבינו הקדוש מריבניץ, פרק ה' סדר תעניות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ S.F. "Stories". Ribnitz.org. אורכב מ-המקור ב-2012-05-11. נבדק ב-31 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ M.B. "Stories". Ribnitz.org. אורכב מ-המקור ב-2012-05-11. נבדק ב-31 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רבי יואל זוסמן קרויס בן רבי שלמה אריה קרויס, עלה לא"י והתגורר בירושלים עד לפטירתו בטבת תשס"ז, תולדותיו בספר מעשה אבות סימן לבנים ב' חלקים (יצא לאור ע"י בנו רבי שמואל קרויס, ירושלים ה'תשס"ח)
