חיים לייב פקריס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים לייב פקריס
Chaim Leib Pekeris
Chaim Leib Pekeris.jpg
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 ביוני 1908
פטירה 24 בפברואר 1993 (בגיל 84)
ענף מדעי מתמטיקה, פיזיקה
מקום מגורים ליטא, ארצות הברית, ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל בפיזיקה לשנת 1980
תרומות עיקריות
מחקרים במתמטיקה שימושית (בתחומי המטאורולוגיה העיונית, יציבות הידרודינמית, התפשטות גלים אלקטרומגנטיים).

פרופסור חיים לייב פֶּקֶרִיס (Pekeris;‏ 15 ביוני 190824 בפברואר 1993) היה מתמטיקאי וגאופיזיקאי, מייסד המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, מחלוצי המחשוב בישראל, חתן פרס ישראל בפיזיקה.

ביוגרפיה

פקריס נולד בקיץ 1908 בעיר אליטוס שבליטא, בן לשמואל, אופה, וחיה. הוריו של פקריס ואחותו הצעירה נספו בשואה. בשנת 1924 סיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה.[1] דודו של פקריס, מקס בייקר, שהיגר לארצות הברית ועשה חיל בעסקיו, הזמין את פקריס ושני אחיו הצעירים ללמוד בארצות הברית. בשנת 1925 החל פקריס ללמוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, תחילה מתמטיקה ואחר כך מטאורולוגיה, ובשנת 1933 קיבל שם תואר דוקטור. כותרתה של עבודת הדוקטור שלו היא "The Development and Present Status of the Theory of the Heat Balance in the Atmosphere". עם תום לימודיו נישא ללאה קפלן. לאחר סיום לימודיו, התמקד פקריס בגאופיזיקה. במהלך מלחמת העולם השנייה עבד במחלקה למחקר צבאי באוניברסיטת קולומביה. בשנים 1945–1950 עמד בראש קבוצה לפיזיקה מתמטית. בתקופה זו עסק גם בהעברת עודפי ציוד צבאי ל"הגנה".

בשלהי 1945 נפגש חיים ויצמן עם פקריס והזמין אותו להקים את המחלקה למתמטיקה שימושית במכון זיו. בשנים 1946–1948 עבד במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, לצדו של ג'ון פון נוימן, על שיטות חישוביות לפתרון בעיות בפיזיקה. פקריס הציע לבנות במכון ויצמן (מכון זיו) מחשב – מכשיר שבאותם ימים עשה את צעדיו הראשונים, ונבנה רק במרכזי מחקר. ועדה שעם חבריה נמנו אלברט איינשטיין, ג'ון פון נוימן ורוברט אופנהיימר אישרה ב-1947 פרויקט זה, אף כי איינשטיין התפלא מדוע ארץ ישראל הקטנה והענייה זקוקה למחשב. על כך ענה לו ידידו פון נוימן, שמדען ברמתו של פקריס יכול לבדו לספק עבודה מדעית חשובה למחשב, בתפוסה מלאה.[2]

בשנת 1948 עלה פקריס לישראל, הקים את המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, ועמד בראשה עד לפרישתו בשנת 1973. ביוזמתו בנה צוות בראשותו של ג'רלד אסתרין את וויצק – המחשב הראשון בישראל, ואחריו שלושת מחשבי הגולם. עד להפעלת "ויצק" פעל במחלקה צוות של מפעילות מכונות חישוב, שערכו חישובים למען מחקריו של פקריס. פקריס עסק בגאופיזיקה, בנושאי גאות ושפל וסייסמולוגיה ובנושאים נוספים.

פקריס זכה באותות כבוד רבים על הישגיו המדעיים. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, האקדמיה הלאומית האיטלקית ובשנת 1961 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1958 זכה בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים,[3] ובשנת 1965 זכה בפרס רוטשילד.[4] בשנת 1974 העניקה לו אוניברסיטת קולומביה את פרס וֶטלֶסֶן (Vetlesen Prize), הפרס הבינלאומי החשוב בגאופיזיקה. בשנת 1980 זכה במדליית הזהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה.[5] בשנת 1980 הוענק לו פרס ישראל בפיזיקה. בדברי חבר השופטים נאמר:

פרופ' חיים לייב פקריס הוא חוקר רב-צדדי, שעסק בתחומים רבים של המדעים המדויקים ובכל אחד מהם הגיע להישגים יוצאים מן הכלל. הוא נמנה עם גדולי העולם במתמטיקה שימושית (בתחומי המטאורולוגיה העיונית, יציבות הידרודינמית, התפשטות גלים אלקטרומגנטיים), ותרם תרומות מכריעות לפיזיקה של כדור הארץ מכניקה סטטיסטית ופיזיקה אטומית. בכל הנושאים האלה השיג תוצאות שהשפיעו רבות על התפתחות המחקר בעולם. ... ביוזמתו של פקריס נבנה במחלקתו המחשב האלקטרוני הראשון בארץ (ויצק). מחשב זה פעל שנים רבות, ועליו התחנכו דורות של מפעילים ומתכנתים, שעברו אחרי כן לעבוד במחשבים אחרים ברחבי הארץ. בפעולה זו הניח פרופ' פקריס את התשתית לעידן המחשבים בישראל.

חיים לייב פקריס נפטר ברחובות ב-24 בפברואר 1993. עיריית רחובות קראה רחוב בעיר על שמו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 'פקריס, חיים ל. בן שמואל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 211, טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1409).
  2. ^ צבי ארטשטיין, הקשר המתמטי, ספרי עלית הגג, עמ' 317
  3. ^ פרופ' ח. ל. פקריס – חתן "פרס ויצמן" למדע, דבר, 29 באפריל 1958; פרופ' ח. ל. פקריס – חתן פרס ויצמן, דבר, 7 במאי 1958.
  4. ^ חולקו פרסי רוטשילד, דבר, 29 באוגוסט 1966; ש. מיכאל וע. כרמלי, שלשה שזכו בפרס: פרס רוטשילד לפרופסורים טדסקי, כוגן ופקריס, דבר, 2 בספטמבר 1966.
  5. ^ מדלייה לפרופ' פקריס ממכון וייצמן, מעריב, 24 בינואר 1980.