רבי חיים שמואל הכהן קונורטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים שמואל הכהן קונורטי
לידה 1810
ה'תק"ע
איטליה
פטירה 1873 (בגיל 63 בערך)
י"ז באלול ה'תרל"ג
כינוי הסניור
מקום פעילות טבריה
תחומי עיסוק רבנות ודיינות
תפקידים נוספים שד"ר
תלמידיו הרב חביב חיים דוד סתהון

רבי חיים שמואל הכהן קונורטי[1] (מכונה הרב הסניור, ה'תק"ע, 1810י"ז באלול ה'תרל"ג, 1873) היה שד"ר, אב בית דין והחכם באשי של טבריה, ומגדולי רבניה ומנהיגיה.

ביוגרפיה

נולד באיטליה בשנת ה'תק"ע (1810), ובסביבות שנת ה'תקפ"ז (1827) עלה לארץ ישראל והשתכן בטבריה.

בטבריה לקח חלק בשיקום הריסות העיר לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בה בשנת ה'תקצ"ז (1837), והקים את המבנה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס. בשנת ה'תקצ"ט (1839) הקים בטבריה מתחם שבו ייסד את בית הכנסת "מדרש חשמ"ך" (ראשי תיבות של שמו) שכונה גם "בית הכנסת סניור".

בחודש תשרי ה'תר"א (אוקטובר 1840) יצא כשד"ר לטורקיה עבור קופת רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ועבור שיקום מבני העיר שנפגעו ברעידת האדמה שפקדה אותה. בשנת ה'תר"ד (1844) יצא שוב בשליחות לטורקיה וביקר גם בסלוניקי. משם המשיך לאיטליה וטריאסטה, שם השפיע על נדבנים לתרום כסף לייסוד ישיבה בטבריה.

כשחזר לטבריה הקים במתחם בית הכנסת שלו את ישיבת "מדרש שמואל" שהייתה השנייה בגודלה בעיר, וכן מקווה לטבילה. במסעותיו אסף אלפי כתבי יד וספרים נדירים ועתיקים, והקים במתחם ספרייה גדולה[2].

בשנת ה'תר"ח (1848) יצא שוב לשליחות באיטליה עבור היישוב בטבריה, ובעיקר עבור הישיבה שהקים.

בשנת ה'תרי"ז (1857) מונה לשמש כרב ראשי וכחכם באשי של טבריה, וכאב בית הדין של העדה הספרדית בעיר, עד לפטירתו.

נפטר בי"ז באלול ה'תרל"ג (9 בספטמבר 1873), ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה.

בתו היחידה אסתר שרה נישאה לרב המקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו, מחבר הספרים "אמת ליעקב" ו"זרע יעקב". נכדו היה רבי אהרן בכור אלחדיף ונינו היה רבי חיים אלחדיף, ששימשו כחכם באשי בטבריה, ומנהלי ישיבת רבי מאיר בעל הנס בעיר. בן נינו היה זאכי אלחדיף וצאצא נוסף שלו היה רבי שלמה ילוז.

תלמידיו היו רבי חביב חיים דוד סתהון ורבי ימין כלפון.

חיבוריו

מספר חיבורים שכתב, בהם ספר שו"ת, הושארו בספרייתו שב"חצר ניניו", אך כיום לא ידוע מה עלה בגורלם. תשובות שכתב הודפסו בספר זרע יעקב[3] - דרושים, מאת חתנו רבי יעקב שאלתיאל ניניו.

לקריאה נוספת

  • דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (עמ' 3840)
  • הרב שלמה ילוז, אשר לשלמה, בני ברק ה'תשמ"ה (עמ' 17 ו-19)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לעיתים "קונוורטי"
  2. ^ כיום נקרא המתחם "חצר ניניו", על שם צאצאיו שהתגוררו במקום עד שנות ה-80, ורוב הספרים הנדירים נגנבו ממנו בתקופות שונות. בשנת 2011 עבר המתחם שיפוץ, ותוכנן בו מוזיאון למבקרים
  3. ^ זרע יעקב, חלק השו"ת, באתר היברובוקס