חם בן נח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


חָם הוא בנו השני של נח במקרא (ולדעה אחרת בנו השלישי), אחיהם של שם ושל יפת, ואביהם של כוש, מצרים, פוט וכנען. בני חם ישבו במסופוטמיה, בכנען הקדומה ובאפריקה (כולל מצרים).

במאה ה-19, היו שבלבלו בטעות את חם עם האליל המצרי "מין", וזאת בשל טעות תעתיק שתרגמה את שמו כ"Khem". על אף שזיהוי זה הובהר כשגוי, הוא ממשיך להופיע לעיתים גם כיום.

חטא חם

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שכרות נח

בסיפור שכרותו של נח, חם הוא זה שראה את ערוות אביו וסיפר על כך לאחיו, שם ויפת. מתוך הבנת הכתובים הפשוטה עולה שחם זלזל בכבודו של אביו בכך שחשף את קלונו בדרגה חמורה,

משהקיץ נח משכרותו קילל את כנען, בנו של חם, ואת כל צאצאיו.

יש שרואים בסיפור זה סיפור אטיולוגי שבא לשרטט את אופיים המושחת של בני חם[1]. בכך גם מבארים את דברי נוח על כנען: ”אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו”[2], שאין זו קללה, אלא צפיית העתיד הניכר מתוך התנהגותו הזולה של חם[3].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חם בן נח בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רבי אברהם בן עזרא, אבן עזרא, בראשית, פרק ט', פסוק י"ח; הרש"ר הירש, בראשית, פרק ט', פסוק כ"ב.
  2. ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק כ"ה.
  3. ^ הרש"ר הירש, בראשית, פרק ט', פסוק כ"ה.