חמוטל בר-יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמוטל בר-יוסף
לידה 1940 (גיל: 84 בערך)
תל יוסף, המנדט הבריטי המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
לאום ישראלישראל ישראל
עיסוק משוררת
סופרת
מתרגמת
חוקרת ספרות
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה עברית
תקופת הפעילות 1959–הווה (כ־65 שנים)
פרסים והוקרה פרס ברנר (2005)
פרס יהודה עמיחי (2011)
פרס אקו"ם (2013)

חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה בשנת 1940) היא משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם.

ביוגרפיה

נולדה בקיבוץ תל יוסף להורים שעלו לארץ ישראל מאוקראינה בשנת 1936. אחיה הבכור נהרג במלחמת העצמאות. בשנת 1953 עברה עם הוריה לשכונת קריית שלום שבדרום תל אביב. בשנים 19571960 למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון, וכן עבדה באגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות.

בשנת 1977 קיבלה תואר שני בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלה נושאת את השם "נוסח אישי ונוסח ציבורי: הטרוגניות לשונית והשלכותיה האידאולוגיות, ב'חיל הפרשים' מאת איסאק באבל וב'ימי צקלג' מאת ס. יזהר".

בשנת 1984 קיבלה תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה בהנחייתו של דן מירון שנושאה "הלשון הפיגורטיבית ביצירתו הסיפורית של א"נ גנסין", שקיבלה ציון מעולה.[1]בשנת 1990 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם לימדה ספרות עברית עד שנת 2003. לימדה ספרות עברית באוניברסיטאות שונות בארצות הברית, רוסיה, אוקראינה, פולין וצרפת.

החל מ-1959 החלה לפרסם שירים, ואף זכתה בפרסים שונים על שירתה, בהם פרס עיריית תל אביב, פרס נשיא המדינה לספרות (1981), פרס ויצ"ו לאישה היוצרת (1999), פרס ברנר (2005), פרס יהודה עמיחי (2011),[2] פרס אקו"ם למפעל חיים (2013)[3] ופרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ח.[4]

שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית, רוסית, גרמנית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד.

שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלברט סופר, עודד זהבי, נטע אלוני ועוד. אחדים מהם ניתן למצוא ביוטיוב וכן בשני אלבומים: "עם כוחות אחרים" (לחנים של ערן אל-בר) ו"הבית בוער" (לחנים וביצוע אלברט סופר).

הייתה נשואה למחזאי והסופר יוסף בר-יוסף.

ארכיון

ארכיונה נמצא בארכיון גנזים - אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

מספריה

שירה
סיפורת
עיון

תרגומיה

  • משמעות האהבה, מבחר כתבים, מאת ולדימיר סולוביוב, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2007
  • מזמורים ישנים , מאת אולגה סדקובה, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים, 1997
  • על כסף, על זקנה, על מוות וכו’, ארבע פואמות, מאת יוליה וינר, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2003
  • כל כתבי איסאק באבל, (3 כרכים), כרמל ירושלים 2008
  • גוהרת על עצמי, מבחר שירים של מלכה חפץ-טוזמאן, קשב לשירה, תל אביב 2014
  • לחיות עם גאון - יומני סופיה טולסטוי, כרמל 2018

לקריאה נוספת

  • קובי נסים, "עומק הכאב ועוצמת הצעקה", על המשמר, כ"ו באדר תש"ן, 23 במרץ 1990, עמוד 21. על: חמוטל בר יוסף, ובצפיפות : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1990)
  • משה גנן, "שלושה ספרי שירה של המשוררת חמוטל בר יוסף", מבוע, ל"ט, תשס"ג 2003.
  • נורית תמיר-סמילנסקי, "לקרוא ספרות כדי ליהנות מספרות וכדי ללמד ספרות", החינוך וסביבו, כ"א, תשנ"ט 1999
  • רחל פרנקל-מדן, "ברכת המזון וקללתו: עיון חוזר בשירי חמוטל בר-יוסף
  • למקרא 'מזון'", מאזנים, ע"ו, 6, תשס"ג 2003
  • גבריאל מוקד, 'שירי נשים', עכשיו, חוברת (28-25) 1973. עמודים 296–298
  • מה יש פה להסביר?: משה גנן משוחח עם חמוטל בר-יוסף על חייה ושירתה ועל היחס בין ביוגרפיה לשירה, תל אביב: ספרא, 2015
  • חמוטל בר-יוסף, מתנה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמודים 268–269. הוצאת כרמל, 2017

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
  2. ^ מיה סלע, חמוטל בר-יוסף וצבי עצמון הם הזוכים בפרס יהודה עמיחי לשירה לשנת תשע"א, באתר הארץ, 2 במאי 2011
  3. ^ חמוטל בר-יוסף בין זוכי פרס אקו"ם, באתר ynet, 22 בדצמבר 2013
  4. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, גלילה רון פדר עמית ודרור בורשטיין בין זוכי פרס היצירה לסופרים ומשוררים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2017
  5. ^ לולא היה עלי למהר - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
  6. ^ לקחת אויר - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
  7. ^ רק הירוק - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
  8. ^ מתנות קופצות - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
  9. ^ אתר למנויים בלבד דן מירון, קול בודד במקהלה הגדולה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2020
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0