חסידות טשחויב
חסידות טשחויב היא חסידות גאליצינית, ענף מחסידות צאנז, שנוסדה בראשית המאה ה-20. החסידות נקראת על שם העיירה טשחויב (פול') שבגליציה. אבי החסידות היה רבי יעקב שמשון קנר חתן רבי משה משינאווא (נכד של רבי חיים הלברשטאם מצאנז).
חצר נוספת פעלה לפני כן בטשחויב, בהנהגת רבי יצחק ישעיה הלברשטאם, בנו הצעיר של רבי חיים מצאנז.
תולדות השושלת
רבי יעקב שמשון קנר
רבי יעקב שמשון קנר בן הרב משה, חתנו של רבי משה הלברשטאם משינאווא כיהן כאדמו"ר בטשחויב לאחר פטירת חותנו. במלחמת העולם הראשונה עבר לעיירה קלויזנבורג ובה נפטר בז' בסיוון תש"ב (1942). חתניו היו רבי חיים מנחם מנדל מדעש (חמיו של רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ), רבי יעקב אלימלך מדעש, רבי אלעזר מסמבור ורבי יעקב יוסף שלמה הלפרין מוסלוי.
בנו השני של רבי יעקב שמשון, רבי ברוך (תרנ"ה - תשי"ג), מילא את מקום אביו ברבנות. היה חתנו של רבי שלום בן רבי אהרן מצאנז. בשנת תרפ"ה החל לשמש ברבנות בטשחויב. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו כראב"ד בצאנז. במלחמת העולם השנייה שהה בבוכרה. בשנת תשי"ג היגר לארצות הברית ונפטר שם לאחר מספר שבועות.
רבי אברהם אביש קנר
בנו של רבי יעקב שמשון, רבי אברהם אביש קנר (תרנ"ד - תשמ"ד), נשא את את מלכה מוסקוביץ' בתו של רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא, הוכתר כאדמו"ר בשנת תרפ"ט (1929) בבוטושאן, משם עבר לגור בעיר יאשי שברומניה, שם הקים את חצרו, וכן בשנת תרפ"ו פתח ביהמ"ד נוסף במנהטן אשר בארצות הברית ושהה שם לסירוגין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ניצל בנס מפרעות יאשי, שבהן נהרגו כ-14,000 יהודים.
לאחר המלחמה עלה לישראל באוניית המעפילים "מדינת היהודים" שנתפסה על ידי הבריטים, ונוסעיה הוגלו למחנה המעצר בקפריסין. הבריטים רצו להפרידו משאר הנוסעים ולהשאירו בארץ, אך האדמו"ר סירב לכך, כדי שלא לעזוב את היהודים השבורים שראו בו מנהיג. בקפריסין אירגן חיים דתיים ליושבי מחנה המעצר. לאחר הקמת מדינת ישראל התיישב בשכונת חליסה בחיפה ובה הקים את בית מדרשו. שימש כאדמו"ר במשך קרוב ל-40 שנה.
נפטר בכ"ט בחשוון תשמ"ד ונקבר בחלקת האדמו"רים בבית העלמין הישן בטבריה.
- בתו מרים שיינדל (יפה) נישאה לרבי יצחק יעקב רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה-רמת אהרן; בניהם הם רבי ברוך שלמה לייב רבינוביץ מביאלא מהר יונה והאדמו"ר רבי דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא רמת אהרן.
- בנו רבי חיים יוסף משה קנר מילא את מקום אביו באדמו"רות.
דברי תורתו נדפסו בספרו "אהל קדושים"[1]. בשם הספר הנציח ברמז את שם בתו לאה פיגא (אהל אותיות לאה) שנהרגה באונית המעפילים מפקורה, אשר הוטבעה במימי הים השחור על ידי הנאצים בדרכה לארץ ישראל יחד עם בני משפחה נוספים.
רבי חיים יוסף משה קנר
בנו של רבי אברהם אביש, רבי חיים יוסף משה (ז' באב ה'תרצ"א - כ"ט בניסן תשפ"ג) נולד ברומניה. לאחר המלחמה עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בחיפה שם הקים אביו את בית מדרשו. נישא ליפה שרה שיינדל בת קרובו רבי יוסף שמואל פרנקל. רבי חיים יוסף ניהל במשך כארבעים שנה את בית הספר החרדי בחיפה תלמוד תורה "תורת אמת".
לאחר פטירת אביו בכ"ט בחשוון תשמ"ד הוכתר למלא את מקומו בבית מדרשו. שם כיהן במשך כאדמו"ר במשך עשרות שנים. במקביל פתח בנו הרב ישכר יואל בית מדרש בשכונת רמת שלמה בירושלים. עם דילול האוכלסיה החרדית בחליסה, עבר בשנות ה'תש"ע להתגורר ברמת שלמה כשהוא מנהל אדמו"רותו בבית מדרשו בשכונה, עד לפטירתו בניסן תשפ"ג[2][3].
החסידות כיום
לאחר פטירתו של רבי חיים יוסף משה הוכתר בנו הרב ישכר יואל קנר למלא את מקום אביו באדמו"רות[4]. והוא מנהל את בית המדרש ברמת שלמה. בבית המדרש קיים כולל לאברכים.
הרב ישכר יואל (נולד י"ד בתמוז ה'תשכ"ז) נשוי לדבורה בת הרב דוד צבי זונאבנד חתנו של אברהם טרגר. הוא חסידו של הרב מנחם נחום טברסקי (בני ברק) האדמו"ר מטשרנוביל.
חתנו הוא הרב מאיר פינטר רב קהילת ביקוואסק בשכונת רמה ד' בבית שמש. בנו ירחמיאל יהודה מאיר הוא חתנו של הרב משה רבינוביץ האדמו"ר מביאלא הר נוף, בנו אליהו הוא חתנו של הרב אהרן שפירא רב קהילת נאראל.
הערות שוליים
- ^ ספר אהל קדושים / חובר ע"י אברהם אביש קנר הלוי בן מוהר"ר יעקב שמשון | קנר, אברהם אביש בן יעקב שמשון, 1894-1983 מחבר | | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ האדמו"ר מרמת שלמה הלך לעולמו בגיל 92, באתר בחדרי חרדים
- ^ מערכת JDN, אבל בעולם החסידות: הסתלק לגנזי מרומים כ"ק האדמו"ר מטשחויב זצ"ל, באתר JDN, 2023-04-20
- ^ משה ויסברג, התרגשות בטשחויב: הבן הגדול מונה לאדמו"ר והבן השני לאב"ד, באתר כל רגע, 30.4.2023
