חסידות שטפנשט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דיוקן של רבי אברהם מתתיהו פרידמן
קבר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט בבית הקברות נחלת יצחק, גבעתיים
מרכז שטפנשט בגבעתיים

חסידות שטפנשט היא חצר חסידית מבית רוז'ין שפעלה בעיר שטפנשט ברומניה בין השנים תרי"ב-תרצ"ג תחת הנהגת רבי מנחם נחום פרידמן (בנו של רבי ישראל מרוז'ין) ובנו, רבי אברהם מתתיהו פרידמן.

בשנת תשכ"ט הועבר קברו של רבי אברהם מתתיהו מרומניה לבית העלמין נחלת יצחק, ומאז הוא משמש מוקד עלייה לרגל למתפללים רבים.

רבי מנחם נחום פרידמן

רבי מנחם נחום פרידמן היה בנו הרביעי של רבי ישראל מרוזי'ן. נולד בתקפ"ג ונקרא על שם אבי סבתו, רבי מנחם נחום טברסקי ("המאור עיניים"). בשנת תרי"ב, לאחר פטירת אביו הוזמן לכהן ברבנות בעיירה שטפנשט והקים בה חצר חסידית. הוא לא הרבה באמירת דברי תורה, אך נהג בפאר והדר כמנהג אביו וזכה להערצת חסידיו. בביתו המפואר נבנה חדר שכונה "חדר המשיח" והונחו בו כתר זהב וכלים יקרים נוספים. נפטר בי"ד בכסלו תרכ"ט בהיותו בן 46 ונקבר ביאסי. את מקומו מילא בנו, רבי אברהם מתתיהו.

אשתו פרל הייתה בתו של רבי אלעזר קושאנסקי, נכד רבי גדליה מליניץ. בנותיו נישאו לקרובי משפחתם מבית רוז'ין, האדמו"רים רבי אברהם יהושע השיל פרידמן ורבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.

רבי אברהם מתתיהו פרידמן

רבי אברהם מתתיהו פרידמן (כ"ה בכסלו תר"ז - כ"א בתמוז תרצ"ג) לאחר פטירת אביו, בהיותו בן 22, הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט" (Marele Rabin din Stefanesti) - הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי רבים מיהודי רומניה כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע.

בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ[1] ובזיווג שני היה נשוי לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.

נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו. קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט הועלה קברו מרומניה לישראל ונקבר מחדש בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.

חסידיו הקימו בית כנסת בצפת שפעל עד לשנת תשט"ו אז נחרב ונעזב, וכיום פועלים מוסדות שטפנשט להחזיר עטרה ליושנה. כמו כן הקים הרב יוסף ברייאר, רב העיר שטפנשט, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד השואה[2].

מוסדות שטפנשט

ביוזמת ועד חסידי שטפנשט בראשות רבי שמואל שור ראש ועד חסידי שטפנשט והרב אברהם יעקב סלמון ראש מוסדות שטפנשט החלו להנציח את זכרו של צדיקי שטפנשט בהקמת מוסדות על שמם, קברם הפך להיות מוקד עלייה לרגל להמוני מבקשי ישועות.

מרכז המוסדות הוא ברחוב מהרש"ל בבני ברק שם יש בית כנסת וכוללי אברכים וארגון סיוע וחסד, ובאלעד פועל התלמוד תורה וגני ילדים בהם מתחנכים מעל 250 תלמידים, בתי כנסת על שמו נבנו בעתלית ובקריית גת ובגדרה. בשנת תשע"ה הוקם 'ישיבה על קברו' סמוך לבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים, שם יש בית כנסת וכולל אברכים ומרכז מבקרים למגיעים לציון הצדיק, בכל ליל שישי מתקיים במקום תפילת רבים וסעודות הודאה בהשתתפות עשרות אנשים.

כמו כן שיפצו את קברו של האדמו"ר הראשון הטמון ביאס רומניה ובנו אוהל על קברו ומרכז הכנסת אורחים, ומקיימים כמה פעמים בשנה מסעות לציונו בהשתתפות רבנים ומאות אנשים.

המוסדות שמו להם מטרה לפרסם את תורתו ומשנתו של רבי אברהם מתתיהו, בין היתר הם הוציאו את הספר מחולל הפלאות משטפנשט בשני כרכים, קובץ תורת אמת חלק א על ענייני הכנסת ספר תורה ועוד חמש קובצי תורת אמת לתורת רבני שטפנשט ואברכי הכוללים, ספרי מלכות שבמלכות שהוא האנציקלופדיה המקיפה ביותר לבית רוז'ין וצאצאיהם, ספרי עלי זבח על ענייני נישואין, ברית מילה, ופדיון הבן, ספר סגולת מלכים, וכן עלון שבועי בשם "באר בשדה" שהחל להופיע בחודש טבת תשע"ו[3].

לקריאה נוספת

  • יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
  • יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת "סגולה".

קישורים חיצוניים

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של מוסדות שטפנשט

הערות שוליים

  1. ^ לפי גרסה אחרת היה חתנו של רבי יחיאל מקולבסוף חתנו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ.
  2. ^ מנחם מנדל ברייאר, ‏הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.
  3. ^ להורדת העלון, באתר מוסדות שטפנשט



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0