חשיבה מתכנסת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשיבה מתכנסת מערבת פתרון בעיה המוביל לפתרון בודד אחד, שהוא נכון ומכריע[1][2].

מאפיינים

החשיבה המתכנסת שונה מחשיבה מסתעפת, הכוללת המצאה של פתרונות מרובים עבור בעיה או מטלה מסוימת[1]. חשיבה מתכנסת עושה שימוש בתהליכים מנטליים סטריאוטיפיים המתכנסים אל עבר פתרון אפשרי אחד בלבד[3]. היא מדגישה מהירות, דיוק, לוגיקה, חיבה וההתמקדות בזיהוי המוכר, שימוש חוזר בסדרה של טכניקות וצבירת מידע[2].

חשיבות ותרומה

החשיבה המתכנסת יעילה ביותר במצבים בהם קיימת תשובה מוכנה מראש, שיש רק לשלוף אותה מהזיכרון או להסיק אותה מתוך הידוע על ידי שימוש בלוגיקה קונבנציונלית, זיהוי או אסטרטגיות לקבלת החלטות[2].

התהליך של חשיבה מסתעפת מכוון להעלאת רעיונות ודעות רבים ככל הניתן, באופן פתוח ויצירתי ללא שיפוט והערכה[4]. עבור יכולת היצירתיות החשיבה המתכנסת משלימה את החשיבה המסתעפת[2]. זאת משום שהפקה חופשית של חידושים באמצעות החשיבה המסתעפת טומנת בחובה לא רק הבטחה ליצירתיות פורייה, אלא גם את הסיכון למראית עין כוזבת של יצירתיות במקרים בהם היא אינה תואמת את המציאות[2][5]. התהליך של כינוס החשיבה מיועד לארגן ולמיין את מגוון הרעיונות שעלו במהלך החשיבה המסתעפת[4].

בעוד שהחשיבה המתכנסת עורכת מניפולציות על ידע קיים באמצעות פרוצדורות סטנדרטיות, התוצר העיקרי שלה הוא הפקה של ידע חדש[2].

פיתוח חשיבה מתכנסת

צבירה של ידע יכולה לתרום לחשיבה המתכנסת באופן משמעותי. זאת משום שהוא יכול לשמש כמקור לרעיונות, להציע דרכי פתרון אפשריות וקריטריונים להערכת מידת היעילות והחידוש[2]. בהתאם לכך, לרכישת השכלה והרחבת הידע הכללי ישנה חשיבות רבה לפיתוח החשיבה המתכנסת.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Cropley, A. (2006). In Praise of Convergent Thinking. Creativity Research Journal, 18(3), 391-404.
  3. ^ Kooraeim, M. A., Bayrami, M., Nazari, M. A., Heshmati, R., & Moslemifar, M. (2012). Investigation on EEG pattern differences in males and females during convergent and divergent thinking. Procedia-Social and Behavioral Sciences,46, 2796-2800.
  4. ^ 4.0 4.1 מירה קרניאלי, (2010). סקרנות וחקרנות - אבני יסוד בהתעצמות המורה. רעננה: רמות.
  5. ^ Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0