טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס
 | |
| הדמיה של המטוס פוגע במים | |
| תאריך | 23 בנובמבר 1996 |
|---|---|
| מיקום | בסמוך לחוף האי גרנד קומור, קומורו |
| גורם | הדלק אזל בעקבות חטיפת המטוס |
| הרוגים | 125 |
| ניצולים | 50 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 767 |
| מספר זנב | ET-AIZ |
| מוצא | נמל התעופה במומבאי, הודו |
| יעד | נמל התעופה ג'ומו קנייטה, ניירובי, קניה |
| מפעיל | אתיופיאן איירליינס |
| נוסעים | 163 |
| אנשי צוות | 12 |
טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס נחטפה בשעות הבוקר של יום שבת, 23 בנובמבר 1996, כשהייתה בדרכה מנחיתת ביניים בנמל התעופה של אדיס אבבה, אתיופיה, לעצירת ביניים נוספת בנמל התעופה בניירובי, קניה. שלושת החוטפים דרשו לשנות את היעד לאוסטרליה, אך במטוס לא היה די דלק לטיסה כה ארוכה והוא התרסק תוך כדי נחיתת חירום באוקיינוס ההודי, בסמוך לחוף האי גרנד קומור. 125 מתוך 175 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
החטיפה
בשעות הלילה המאוחרות של יום שישי, 22 בנובמבר, המריאה טיסה 961 מנמל התעופה במומבאי בדרכה לנמל התעופה באביג'ן, בירת חוף השנהב. בדרך נקבעו למטוס הבואינג 767-260 שלוש עצירות ביניים, באתיופיה, בקניה וברפובליקה של קונגו. בשעות הבוקר עצרה הטיסה בנמל התעופה של אדיס אבבה ושם עלו נוסעים נוספים, ביניהם גם שלושת החוטפים.
בסביבות השעה 12:00 בצהריים, עם הכניסה למרחב האווירי של קניה, פרצו החוטפים אלמיהו בקלי בליינה, מתיאס סולומון בליי וסולטאן עלי חוסיין לתא הטייס והודיעו לטייס לאול אבאטה כי יפוצצו את המטוס באוויר באמצעות רימון יד אם לא יענה לדרישותיהם. למרות שבפועל היו שלושה בלבד, הם טענו כי הם 11 אסירים משוחררים מהכלא האתיופי המבקשים מקלט מדיני במדינה אחרת.
החוטפים דרשו מהטייס לפנות לכיוון אוסטרליה, וסירבו להאמין לו כשאמר שאין לו די דלק להגיע אפילו לשליש הדרך. למרות דרישתם טס אבאטה לאורך חופי אפריקה, אך כשראו זאת החוטפים הם אילצו אותו לפנות מזרחה. הטייס, שידע כי המטוס צפוי להתרסק בדרך, החליט להערים עליהם ופנה לכיוון ארכיפלג קומורו, השוכן בין מדגסקר לבין אפריקה.
ההתרסקות
בסמוך לאיי קומורו החל הדלק לאזול, ומשהחוטפים לא שעו לאזהרותיו החל הטייס להסתובב במעגלים במטרה לנחות בסופו של דבר באיים. לאחר דקות ספורות ניצב המחוג במד הדלק קרוב מאד לאפס, והנוסעים קיבלו הוראה לחגור את החגורות ולהתכופף. כמה מהם החליטו לנפח עצמאית את חליפות ההצלה, מה שעלה בחייהם.
משהבין הטייס כי לא יוכל לנחות באיי קומורו הוא החליט לנחות בים, במים לא עמוקים, במהירות המינימלית האפשרית. בשלב מסוים קרס אחד המנועים, ובשל כשל בכמה מהמערכות ההידראוליות במטוס נאלץ אבאטה לבצע את הנחיתה במהירות של כ-320 קילומטרים בשעה. הוא החל להנמיך אט-אט, כשכ-30 מטר מעל למים נטה המטוס לשמאל והכנף השמאלית פגעה בעוצמה אדירה במים והתרסקה. זמן קצר לאחר מכן נשבר המטוס לשניים והחלק המרכזי שלו התהפך.
רוב הנוסעים שישבו במרכז המטוס והיו חגורים מצאו את עצמם בתוך המים, כמעט בלא יכולת להיחלץ, ורובם נהרגו. מרבית הניצולים (50 בסך הכל) ישבו בחלקו הקדמי או האחורי של המטוס, והם הספיקו לנפח את חליפות ההצלה בתזמון מדויק ולהיחלץ מהמים. כך גם הטייס אבאטה וכמה מאנשי הצוות.
באופן נדיר, כל רגעי ההתרסקות תועדו במצלמת וידאו על ידי בני זוג שהיו בירח דבש בסמוך, והסרט נמכר בעשרות אלפי דולרים לשידור טלוויזיוני. הטייסים זכו לתשבחות רבות על כך שהצליחו לנחות במים, ושניהם המשיכו לעבוד באתיופיאן איירליינס גם לאחר מכן.
הזווית הישראלית
בהתרסקות המטוס נהרגו שבעה ישראלים[1]. נוסע ישראלי שניצל, סיפר כי הוא וחבריו הישראלים תכננו להשתלט על החוטפים ברגע שהמטוס ינחת לתדלוק, אך ויתרו על הרעיון כשהבינו שבלאו הכי הוא עומד להתרסק למים.
על רגעי החטיפה סיפר כי: "רבע שעה אחרי ההמראה, כשהדיילות חילקו את האוכל, רצו שני אנשים לקדמת המטוס. בתחילה היו שניים, פתאום התברר שהיו שלושה חוטפים. החוטפים נשארו באזור תא הטייס כל הזמן. הם העבירו הודעה באנגלית, באמהרית ובצרפתית. הם אמרו שהם אופוזיציה למשטר האתיופי, שרק השתחררו מהכלא ושהם משנים את נתיב הטיסה"[2].
קישורים חיצוניים
- Final Incident Report (Archive) - Ethiopian Civil Aviation Authority - Includes list of passengers, surviving and deceased
- תיק החטיפה והיסטוריית המטוס של טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ליטל לוין, היום לפני / 24.11.1996 / חיפוש אחרי נעדרי התרסקות מטוס אתיופי, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2011
- ^ ידיעות אחרונות, 25 בנובמבר 1996
