טעם כעיקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אין הרבה מעבר למקור האיסור, ללא השלכות הלכתיות, גם הקיים לא בנוי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אין הרבה מעבר למקור האיסור, ללא השלכות הלכתיות, גם הקיים לא בנוי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
טעם כעיקר
(מקורות עיקריים)
משנה מסכת חולין, פרק ח', משנה ג'
תלמוד בבלי

מסכת חולין, דף ק"ח מסכת עבודה זרה, דף ס"ז

מסכת פסחים, דף מ"ד
תלמוד ירושלמי מסכת נזיר, פרק ו', הלכה א'
משנה תורה ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו
שולחן ערוך יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף ב'

טעם כעיקר (בר"ת טע"כ או טכ"ע) הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר לפיו כאשר מאכל שאסור באכילה נתן טעם במאכל המותר באכילה, המאכל אסור באכילה מחמת טעם האיסור, על אף שאין בתוכו את גוף המאכל האסור.

בתלמוד נחלקו תנאים נחלקו האם תוקף האיסור הוא מהתורה או מדרבנן.

מקור האיסור

במספר מקומות בתלמוד ביררו מהו מקור איסור 'טעם כעיקר':

רבי עקיבא סובר כרב חייא שהכלים 'בני יומם' כך שטעם האיסור שבהם לא נפגם, ואותם צריך להכשיר מדין תורה. בכלים אלה יש רק טעם של איסור ובכל זאת יש חובה להכשיר אותם, מכך נלמד שטעם של איסור הוא אסור כעיקר האיסור מהתורה.

אחת המסקנות של ריש לקיש היא שמכיוון שיש רוב כנגד הטעם של כל אחד מהאיסורים ובכל זאת האדם שאכל פטור, שטעם כעיקר מדרבנן.

טעם כעיקר בבשר בחלב

בשר בחלב

הראשונים[8] למדו מדברי תלמוד הבבלי בחולין[3] ופסחים[1] שלכל הדעות נתינת טעם בדרך בישול בבשר בחלב אסורה מהתורה, ובדרכים אחרות מדברי חכמים.[9]

עוף בחלב

הרמ"א[10] סבור שכיון שטעם כעיקר הוא מדאורייתא יש להחמיר גם נתינת טעם של עוף בחלב, למרות שאיסור זה הוא מדברי חכמים בלבד. לדעת הט"ז[11] הטעם הוא מחמת שחכמים עשו חיזוק לדבריהם.
מנגד סבור הש"ך[12] שכיון שלהלכה איסור עוף בחלב הוא רק מדרבנן, אפשר להקל כשיש ספק מדין ספק דרבנן לקולא, וכדבריו פסקו אחרונים נוספים.

למעשה כתבו הערוך השלחן[13] וכן בספר בדי השולחן[14] שהמקיל לא הפסיד והמחמיר תבוא עליו הברכה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ד עמוד ב'
  2. ^ משנה, מסכת חולין, פרק ח', משנה ג'
  3. ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ח עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ע"ח עמוד א'
  6. ^ משנה, מסכת מעילה, פרק ד', משנה ד'
  7. ^ משנה, מסכת חלה, פרק ג', משנה ז'
  8. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ח עמוד א', ד"ה דחדוש הוא. וכן במאירי בספרו בית הבחירה, על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ד עמוד ב'.
  9. ^ מהתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח לא נכון להסיק שלדעת רבא בבשר בחלב בדרך בישול טעם כעיקר דרבנן, כי הוא מביע את דעתו ההפוכה באותה המסכת (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ח עמוד א').
  10. ^ תורת חטאת, פה, יג.
  11. ^ שולחן ערוך יורה דעה צח ה
  12. ^ שולחן ערוך יורה דעה צח ז.
  13. ^ יורה דעה צח לח.
  14. ^ יורה דעה צח ב כד

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0