יאקוק
.jpg) | |
| מבט כללי על הגבעה שבו שכנה יאקוק, ניתן לראות את שרידי המבנים | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | הגליל |
| נפה | טבריה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | התקופה העות'מאנית |
| שטח | 8,507 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | מאי 1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 210 (1945) |
| קואורדינטות | 32°53′8.7″N 35°28′46.0014″E / 32.885750°N 35.479444833°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   יאקוק | |
יאקוּק (בערבית: ياقوق) היה כפר ערבי ששכן בגליל מצפון לכנרת, במרחק של 12.5 ק"מ מטבריה. כשליש משטח הכפר הערבי מהתקופה העות'מאנית שכן על שטח האתר הארכאולוגי של חוקוק המשתרע על שטח של 25–30 דונם.
הכפר שכן על ראש הגבעה, ונעזב על ידי תושביו בשנת 1948 במלחמת העצמאות כנראה בחודש מאי,[1] לאחר עזיבתו בתיו שימשו לאימוני צה"ל והם נהרסו סופית בשנת 1968.
בתי הכפר ניבנו מאבני גזית עשויות אבן גיר ובזלת. הבתים נבנו כבתי חצר והיו סמוכים זה לזה. למרגלות המדרון הצפון-מזרחי של הגבעה נמצא מעיין מים שסיפק מים לכפר, היום עין חוקוק. בתוך שרידי הכפר העותמאני נמצאו שרידי פריטים אדריכליים עתיקים שנעשה בהם שימוש משני.[2]
בקרבת הכפר נמצא מבנה קבר עתיק המיוחס במסורות שונות לנביא חבקוק וכן תעלת המים של המוביל הארצי.
היסטוריה
יאקוק וקבר חבקוק מוזכרים בסיפור מסעותיו של רבי שמואל בר' שמשון שסייר בארץ ישראל בשנת 1210 יחד עם נוסעים יהודים נוספים.[3]
השם יאקוק מופיע בטקסט על גבי כתובת על קבר שנכתב על ידי רבי יעקב שהיה שליח הישיבה של הרבי יחיאל מפריס (לפני שנת 1257).
בשנת 1596 יאקוק הייתה שייכת לנפת (נהייה Nahiyah) ג'ירה שהייתה שייכת לסנג'ק של צפת. מספר התושבים היה 396 איש. והם שילמו מסים על מספר גידולים ומתקני ייצור, כולל חיטה, שעורה וזיתים, עיזים, כוורות, ומתקנים ששימשו לעיבוד ענבים או זיתים.
ויקטור גרן שסייר בארץ במאה ה-19 תיאר את הכפר כבעל 20 בתי אבן, שהיו בו כ-200 תושבים מוסלמים והיה מוקף באדמה ראויה לעיבוד. הוא היה מוקף בבורות מים רבים ובעל מעיין מים באיכות טובה.[4]
האתר נסקר במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית על ידי משלחת בראשותו של קלוד קונדר הוא זיהה את המקום כשרידיו של היישוב העתיק חוקוק.
לפי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 153 תושבים ו-28 בתים נושבים.[5]
בתקופת המנדט הבריטי הכפר היה שייך לנפת טבריה. על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 בארץ ישראל, שטח הכפר היה 8,507 דונם טורקי, מתוכם 4,229 בבעלות ערבית, 4,275 בבעלות יהודית ו-3 דונם שטחים ציבוריים. כמות התושבים הוערכה ב-210 תושבים.[6]
על כפר חקוק (יעקוק) בתקופה העות'מאנית כתב יצחק בן צבי: "בין הכפרים שבהם היו באותה התקופה יהודים, נזכרו גם מעון ליד טבריה, כפר חקוק (יעקוק) וכן פמייס היא בניאס, ועגלון בעבר הירדן מזרחה".[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, ספרית אפקים, 1991, עמ' 588
- ^ יגאל טפר, גיל דרעין ויותם טפר, "חורבת חוקוק", אזור נחל עמוד : פרקים על ההיאחזות היישובית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, שנת 2000, עמ' 72
- ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד בן צבי, 2000, עמ' 216 ו-221
- ^ The Survey of Western Palestine: memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 2668
- ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ יצחק בן צבי, ארץ ישראל וישובה בתקופת השלטון העות'מאני, מוסד ביאליק, ירושלים, תשט"ו, ע"מ 189