ידיד נפש

מילות הפיוט
יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן מְשךְ עַבְדָךְ אֶל רְצונָךְ יָרוּץ עַבְדָךְ כְמו אַיָל יִשְתַחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ כִי יֶעְרַב לו יְדִידוּתָךְ מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעולָם נַפְשִי חולַת אַהֲבָתָךְ אָנָא אֵ-ל נָא, רְפָא נָא לָהּ בְהַרְאות לָהּ נעַם זִיוָךְ אָז תִתְחֵזֵק וְתִתְרַפֵא וְהָיְתָה לָךְ שִפְחַת עולָם וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּס נָא עַל בֵן אוהֲבָךְ כִי זֶה כַמֶה נִכְסף נִכְסַף לִרְאות בְתִפְאֶרֶת עֻזָךְ אָנָא אֵ-לִי, מַחְמָד לִבִי חוּשָה נָא, וְאַל תִתְעַלָם הִגָלֵה נָא, וּפְרשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַת שְלומֶךְ תָאִיר אֶרֶץ מִכְבודָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ מַהֵר, אָהוּב, כִי בָא מועֵד וְחָנֵנִי כִימֵי עולָם

יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.

מחבר הפיוט

יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533–1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה עם חכמי הדת שהסתופפו באותה תקופה בצפת, דוגמת רדב"ז, רבי שלמה אלקבץ, רמ"ק, רבי יוסף קארו, רבי חיים ויטל, האר"י, רבי ישראל נג'ארה, ועוד.

הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1600 בספרו המפורסם של הרב אזכרי, "ספר חרדים", שם כתב כי ענף ממצות ואהבת את ה' אלוקיך הוא "שבהתלהבות החשק ישיר האוהב שיר ידידות לפניו", ולכן כתב שיר זה ואחרים, "אשר שרנו בשמחה בחברת חברים מקשיבים". עוד כתב שהפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה".

הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".

אמירת הפיוט

בנוסח ספרד נהוג לאמרו לפני תפילת מנחה בערב שבת. בהשפעת מנהג זה, חלק גדול מהציבור הדתי לאומי נוהג לשיר אותו לאחר תפילת מנחה של ערב שבת, לפני אמירת קבלת שבת. כמו כן, הפיוט הוכנס ברוב תפוצות ישראל, לחלק מזמירות השבת לסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות, וכן אומרים אותו ברוב קהילות החסידים בתפילת שחרית לפני "הודו".

לחנים

לפיוט הולחנו עשרות לחנים. הלחן המפורסם המושר בעיקר בציבור הדתי לאומי, הוא ניגון חסידי עממי (המושר בין היתר בחצרות וורקא, קרלין, לעלוב ותולדות אהרן). בציבור הדתי לאומי נהוג לסיים את שירת הפיוט בלחן חב"די. לחנים נוספים מפורסמים הם לחן עממי (המופיע בין היתר בתקליט "הכל שרים זמירות שבת"), לחנה של חסידות ברסלב ולחנו של יוסי גרין שיצא לאור ע”י זמר המוזיקה החסידית אברהם פריד (חסיד חב"ד) (הופיע באוסף "הלהיטים הגדולים"). לחן נוסף הוא לחנה של חסידות מעליץ, שקטע מפורסם ממנו הוא השיר "אלה חמדה לבי" שהושר בתנועות הנוער בקום המדינה. בקרב קהילות יהודי גאורגיה פיוט זה מושר בלחן עתיק, במסגרת פיוטי הבקשות הנאמרים לפני תפילת שחרית של שבת.

כמו כן ישנם לחנים לקטעים מתוך הפיוט, כמו לבית הרביעי, "הגלה נא", עליו הלחינו בין היתר בחסידות חב"ד ומשה גולדמן.

לחנים רבים נוספים, הולחנו בידי זמרים בני זמננו כדוגמת יוסף קרדונר, ביני לנדאו, אברהם אבוטבול (בביצועו של אהוד בנאי), ומרדכי גרנביץ. הרב יצחק גינזבורג הלחין אף הוא לחן לניגון זה, והוא מבוצע על ידי יוסף קרדונר בדיסק 'שמחת עולם'.

מבנה הפיוט

הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "ָךְ" והשלישי בחרוז "ָם". כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.

שינויים ושיבושים בפיוט

בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שינויים נוספים היו במשפט "אנא א-לי מחמד לבי", שכן בחלק מסידורי נוסח אשכנז מופיע "אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא א-לי חמדת לבי". פרופ' מאיר בניהו גילה את כתב היד המקורי של הפיוט כתוב בעצם כתיבת ידו של המחבר בגנזי בית המדרש לרבנים באמריקה. הוא הדפיס אותו בעלה בודד, יחד עם אהרן מירסקי שניקדו. נוסח זה, המוגה מתוך כתב ידו של המחבר עצמו, מופיע בסידור רינת ישראל, ובסידור איש מצליח. אחר כך, הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית שלו, אף היא מתוך כתב יד של המחבר.

נוסח הפיוט

נוסח זה מופיע בסידורי הספרדים, וכן בסידור רינת ישראל על פי כתב יד המחבר יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן מְשךְ עַבְדָךְ אֶל רְצונָךְ יָרוּץ עַבְדָךְ כְמו אַיָל יִשְתַחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ כִי יֶעְרַב לו יְדִידוּתָךְ מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעולָם נַפְשִי חולַת אַהֲבָתָךְ אָנָא אֵ-ל נָא, רְפָא נָא לָהּ בְהַרְאות לָהּ נעַם זִיוָךְ אָז תִתְחֵזֵק וְתִתְרַפֵא וְהָיְתָה לָךְ שִפְחַת עולָם

וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּס נָא עַל בֵן אוהֲבָךְ כִי זֶה כַמֶה נִכְסף נִכְסַף לִרְאות בְתִפְאֶרֶת עֻזָךְ אָנָא אֵ-לִי, מַחְמָד לִבִי חוּשָה נָא, וְאַל תִתְעַלָם הִגָלֵה נָא וּפְרשׂ, חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַת שְלומֶךְ תָאִיר אֶרֶץ מִכְבודָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ מַהֵר, אָהוּב, כִי בָא מועֵד וְחָנֵנִי כִימֵי עולָם

הפיוט בהרבה סידורי נוסח אשכנז וספרד יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחְמָן, מְשֹׁךְ עַבְדְּךָ אֶל רְצוֹנֶךָ. יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל, יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ. יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶּךָ, מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם. הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם, נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. אָנָּא אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ, בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוֶךָ. אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא, וְהָיְתָה לָהּ שִׂמְחַת עוֹלָם. וָתִיק יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ, וְחוּסָה נָא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ. כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת (יש מוסיפים מְהֵרָה) בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי וְחוּסָה נָא וְאַל תִּתְעַלָּם. הִגָּלֶה נָא וּפְרֹס חָבִיבִי עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ. מַהֵר אֱהֹב כִּי בָא מוֹעֵד, וְחָנֵּנוּ כִּימֵי עוֹלָם.

לקריאה נוספת

• פרופ' אפרים חזן, ‏ידיד נפש לר' אליעזר אזיכרי, באתר "דעת", פיוטים וקטעי תפילה מן הסידור (בעריכתו), ירושלים: משרד החינוך והתרבות, ה'תשל"ט (1979)

קישורים חיצוניים

ידיד נפש, באתר ויקיטקסט

• על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים, באתר הפיוט והתפילה.
• על הקטע (השגוי) "אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי, חוּסָה נָא וְאַל נָא תִּתְעַלֵּם" וביצועים שלו, באתר "זמרשת".
• בני גזונטהייט, ‏"ידיד נפש" - מחברו, מקורותיו ומשמעות הפיוט, באתר "דעת", ה'תשס"ד (2004).
• ידיד נפש העתיק של רבי אלימלך ממעליץ בביצוע ישראל אדלר.
• הגלה נא בביצוע מקהלת הקאפעליע - חב"ד.
• ידיד נפש, בביצוע עדנה לב, סרטון באתר יוטיוב.
• אבישי מזרחי, היעדרותו של ידיד נפש, מוסף "שבת" של מקור ראשון, תשע"ו.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31377360ידיד נפש