יהדות בוכרה
| שפות | |
|---|---|
| בוכרית, עברית, רוסית, אוזבקית | |
| דת | |
| יהדות |
יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות. מקור השם הוא בעיר בוכרה שבאוזבקיסטן, בירתה לשעבר של אמירות בוכרה, בה התקיימה קהילה גדולה.
השפה המסורתית של הקהילה היא בוכרית, ניב יהודי-פרסי הקרוב לטג'יקית. מאז קריסת ברית המועצות היגרו רוב יהודי בוכרה לארצות הברית ולישראל, ומיעוטם למערב אירופה. רבים מבני העדה הבוכרית בישראל גרים בירושלים, פתח תקווה, חולון, בת-ים, רמלה, לוד, אור יהודה, קריית מלאכי, ושכונות שונות בדרום תל אביב. אומדנם הכולל בעולם הוא מעל 300,000 איש.
היסטוריה
לפי עדויות ערביות הייתה קהילה יהודית בבוכרה כבר ב-1240. עדותו של ההיסטוריון הערבי אבן אלפוטי (מן המאה ה-13) מלמדת על קוסם מוסלמי קנאי, שאיים ב-1240 על יהודי בוכרה. עדויות יהודיות מצביעות על נוכחות עוד במאה ה-17, בעוד שעדויות לשוניות ותרבותיות מצביעות על קשר בין יהדות בוכרה ליהדות פרס. ישנן עדויות נוספות, לפיהן יהודי בוכרה הגיעו במקור מחלב שבסוריה ואף מאפגניסטן.
יש המקדימים את הימצאותם של בני ישראל באזור עוד בראשית המאה השמינית לפנה"ס, בגלות ממלכת ישראל, והגליית בני ישראל לח'וראסאן בידי סנחריב. כורש מלך פרס נתן את ההרשאה לשובם של היהודים מבבל לארץ ישראל ולמעשה פתח את תהליך הקמתה המחודשת של הממלכה היהודית בימי בית שני.
בשנת ה'תקנ"ג (1793) הגיע לבוכרה מצפת השד"ר רבי יוסף ממן, אשר השתקע בתוכה ונעשה למנהיגה הרוחני למשך 61 שנה. עד בואו הם היו מתפללים בנוסח פרס (נוסח קדום הקרוב לנוסחו של סידור רב סעדיה גאון), וקבלה הייתה בידם שהם מצאצאי עשרת השבטים, אולם הרב ממן אמר להם שהם מצאצאי גולי ספרד והנהיג ביניהם את נוסח תפילת הספרדים. בכך התכוון להוציאם מבדידותם ולקשרם לאחיהם שבשאר התפוצות. הרב זכריה מצליח מתימן סבר שעל יהודי בוכרה לדבוק במסורתם הקדומה והוא התנגד לשינויים שהנהיג הרב ממן; כתוצאה מכך נוצרה בינו לבין האחרון מחלוקת בעניין נוסח התפילה. כמו כן, הרב ממן הקים בעיר בוכרה ישיבה ובית ספר לשוחטים. הוא הביא לעיר סידורי תפילה מקושטא וממרכזי תורה אחרים, ולימד את היהודים המקומיים גם קבלה. בהשפעתו התחילו לעלות יהודים מבוכרה לארץ ישראל החל מה'תקפ"ז (1827).
שליחים נוספים מארץ ישראל פקדו ובאו את קהילת בוכרה. בשנת ה'תרמ"א (1881), הגיע מטבריה השליח רבי רפאל אוחנה. בשנת ה'תרמ"ב (1882) שימש מי שהיה לימים הראשון לציון, רבי יעקב מאיר, כשד"ר בשליחות כוללות ירושלים. יהודי בוכרה קיבלוהו בכבוד רב וקראו בשמו לכל ילדיהם שנולדו בימי שהותו אצלם. הוא עודד את עלייתם לארץ ישראל. השפעתו על יהודי בוכרה הייתה גדולה גם לאחר שחזר משליחותו, ומשהחלו האחרונים לעלות לירושלים בהמוניהם בסוף המאה ה-19, היה הרב מאיר מעורה בהתיישבותם בעיר.
ארגון חיי הקהילה
עד מהפכת פברואר ב-1917, אורגנה הקהילה היהודית בעיר בוכרה בצורה מסורתית. 12 יהודים - קולונתארי-ג'יזיה - שהיו גובים את המיסים מהקהילה, נבחרו כל שלושה חודשים. מעל שנים-עשר הגובים עמד ראש העדה - קולונתאר ראשי - שהיה נבחר על ידי בעלי הבתים. מלבד זה היו בוחרים רב ועוד שני סגנים, אחד לכל שכונה. כדוגמה משה קלנטר (קלנטרוב) שהיה הקולונתאר הראשון בעיר סמרקנד ועזר ליהודים להשתקם בעיר, והצליח להסדיר בית עלמין מסודר ליהודים בכך שגייס כספים וקנה את השטח ובכך הקים באופן רשמי את בית העלמין היהודי בעיר סמרקנד.
מצב היהודים בבוכרה ככלל היה קשה. הם חיו במעמד של "דמי" ("בלתי מוסלמים"). בהיותם אזרחים מדרגה שנייה חלו עליהם גזרות משפילות. הם לא גויסו לצבא, חויבו במס גולגולת (ג'יזיה) שהמוסלמים היו פטורים ממנו, הוטל עליהם להניף סמרטוט על בתיהם כדי להבדילם מבתי המוסלמים, בתיהם חויבו להיות נמוכים יותר מבתיהם של המוסלמים, נאסרה עליהם הכניסה העירה לאחר שקיעת החמה, נאסר עליהם לחבוש מצנפת אלא כובע בעל צורה מיוחדת ועשוי חומר מיוחד, ועל אלה נוסף אי-שוויון בפני החוק - קולו של מוסלמי היה עדיף על קולו של יהודי[דרושה הבהרה]. חרף נטל המיסים והגזרות הגנו השלטונות על חייהם, על ביטחונם ועל רכושם של האזרחים היהודים.
בפברואר 1917 הוקמה ועדה שמנתה שבעה חברים, שכללה גם את הרב, במקום השלטון היחיד של הקולונתאר. בלימודים בבתי הספר ובגני הילדים נכללו גם לימודי הדת והשפה העברית. לתחום סמכותו של הוועד נכנסו גם ניהול בתי-הספר הציבוריים היהודיים, הספריות, התיאטראות היהודיים, בתי חולים, גביית נדבות וחלוקתן להחזקת בתי כנסיות וכלי קודש, פיקוח על עזרה סוציאלית, קבורה, הגנה על ענייני חברי הקהילה, סיפוק צרכיה, לימוד זכות על המשטר החדש בקרב היישוב המקומי, וכדומה. זאת עד ל-1925, בה בוטל קיומה של הרפובליקה הבוכרית העצמאית.
מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה במסחר בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות חקלאיות, בכימיקלים ובתעשיות המתכת.
שכונת הבוכרים
ערך מורחב – שכונת הבוכרים
שכונת הבוכרים בירושלים הוקמה ב-1894 והיא מהשכונות הוותיקות שמחוץ לחומות. היא נחשבה לשכונה היהודית המפוארת ביותר בעיר. כוונתם של מייסדיה הייתה להקים עיר במתכונת אירופית עם רחובות רחבים בצורת שתי וערב. שוכנים בה בתי כנסת מהמפוארים בארץ, ויש בה פעילות דתית רבה.
רבני העדה היום
רבנים בעדה הבוכרית הם:
- הרב הלל חיימוב - ראש מוסדות עטרת מנחם, נשיא "איחוד רבני קהילות בוכרה העולמי" ויו"ר מרכז מורשת יהדות בוכרה העולמי
- הרב זבדיה כהן אב בית דין העדה הבוכרית
- הרב יצחק שמאלוב מזכ"ל איגוד הרבנים של קונגרס יהדות בוכרה
- הרב בן ציון הכהן רבין דיין ביה"ד פתח תקווה, הרב הראשי לעדה הבוכרית, בארץ ובעולם.
- הרב שלמה ישי הכהן רבין אב"ד העדה הבוכרית ארצות הברית וקנדה ונשיא איגוד הרבנים של קונגרס יהודי בוכרה
- הרב יגאל חיימוב- רב ומו"צ אוהל שמחה
- הרב ראובן יוספי ראש בית הוראה וקו ההלכה הבוכרי העולמי
- הרב יצחק רבין - ראש מוסדות שערי בני ציון
- הרב אהרון קטנוב- ראש ישיבת שיח התלמוד
- הרב בנימין אמינוב- רב העדה הבוכרית תל אביב-יפו
- הרב אליעזר חיימוב- דיין ורב העדה הבוכרית אשדוד
- הרב דניאל חיימוב- ראש בית המדרש בית מרן
- הרב מרדכי חייאיב- רב העדה הבוכרית בית שמש
- הרב רמי יונייב- רב ביהכנ"ס המרכזי ק"ש ת"א
- הרב ישראל מושייב- ראש כולל דורשי ה' תל אביב
- הרב דוד פריוף - ראש מרכז "התחברות" ברמת גן, ומרצה בכיר בארגון 'ענפים' ובארגון 'הידברות'
- הרב ניסן לבייב - רבה של הקהילה הבוכרית ברוסיה
- הרב שלמה בביוב - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן
- הרב דוד ארייב רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח חב׳ד בעיר אורורה קולורדו ארה׳ב
- הרב שמחה אהרונוב - ראש כולל ורב הקהילה הבוכרית בירושלים. מחבר הספר "שלום ואושר בבית היהודי" וספר "להתעלות".
- הרב יונתן בורוכוב- רב העדה הבוכרית ברחובות ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט.
- הרב יהודה לויוב - רב העדה הבוכרית בנתניה, ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' בכפר חב"ד..
- הרב אבנר בנימינוב - ראש ישיבת בית רפאל
- הרב ישראל פנחסי זצ"ל - ראש כולל האר"י בני ברק
- הרב בצלאל פנחסי - ראש ישיבת ברכת אפרים
- הרב יצחק יגודיוב - ראש ישיבת היכל התורה
- הרב שלמה יגודיוב - ראש ישיבת שערי תורה
- הרב לוי פנחסי - ראש ישיבת אור אברהם
- הרב שמואל אלישיוב - ראש מוסדות שערי ציון
- הרב לוי חיימוב -רב העדה בבוכרית באר שבע
- הרב חיימוב יורי(יוסף) ארחיוויצ׳ בן אריחי ויפו ז״ל.
בין בני התורה בעדה בישראל ראשי כוללים ומחברי ספרים.
תרבות יהדות בוכרה
בכפר ורדים שבגליל נמצא "מוזיאון מורשת יהדות בוכרה" המכונה: "פליאה".
החל משנת 1999 יוצא לאור שבועון של העדה מנורה של קונגרס יהדות בוכרה.
בשנת 2020 יוצא לאור ביטאון "מורשת" שע"י מרכז מורשת יהדות בוכרה העולמי.
בשנת 2020 הוקם קו ההלכה לבני הקהילה הבוכרית "בכורי ישראל" בראשות הרה"ג ראובן יוספי שליט"א.
בשנת 2018 יצא מקבץ מעוטר של "קל"ז פתגמי חכמה מבוכרה היפה".[1]
מצב היהודים כיום
יהודי בוכרה עזבו את המדינה בהתמדה מתחילת שנות ה–70, אחרי שברית המועצות ביטלה את האיסור על יציאת יהודים. עזיבתם הואצה בשנות ה–90, כאשר אוזבקיסטאן הפכה למדינה עצמאית. נכון לשנת 2018 בעיר בוכרה נשארו כמה משפחות בודדות המתפעלות שני בתי כנסת ובית ספר ללימוד עברית.[2]
ראו גם
- יהדות אוזבקיסטן
- מטבח יהודי בוכרי
- נישואים ביהדות בוכרה
- בוכרית
- ג'ומה
- מולא
- בית הכנסת דושנבה
- איפה אתה חי?
לקריאה נוספת
- ד"ר גיורא פוזיילוב, מבוכארה לירושלים, משגב, ירושלים, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
- קהילת יהודי בוכרה מאגרי מידע - בית התפוצות
- עמותת "ברית יוצאי בוכרה" בישראל
- מוזיאון מורשת יהדות בוכרה - " פליאה"
יהודי בוכארה: גורמים ושלבים בעליית יהודי בוכארה לארץ ישראל והתיישבותם בה - ד"ר גיורא פוזיילוב, סרטון באתר יוטיובירון הראל- אלית גולדברגר, בוכרה הקטנה, בקווינס, באתר ynet, 13 במאי 2007
- המרכז לחקר יהדות בוכרה, במכון בן-צבי
תערוכת בוכרה היפה במוזיאון ישראל, יומני כרמל, נובמבר 1967 (התחלה 5:33)- ירון הראל, הנהגה ומשטר בעדה הבוכארית בארץ ישראל בשנות 1914-1944, באתר יד בן צבי
- העליות הגדולות מארצות המזרח (בוכארה), התש"ס (2000), יד יצחק בן צבי
אנדרו היגינס, הניו יורק טיימס, בבוכרה יש חיים יהודיים תוססים, אבל אין יהודים, באתר הארץ, 9 באפריל 2018- שבת אחים: פרק 12 - קהילת יוצאי בוכרה, בערוץ הידברות
- איריס אלפי-שבתאי, לידיה אדגר, קליטה לשונית וחברתית אצל עולי בוכרה הוותיקים בישראל, במעגלי החינוך - כתב עת אלקטרוני, 3 בנובמבר 2012
הערות שוליים
- ^ עירית מלברגר - אמינוף, קל"ז פתגמי חכמה מבוכרה היפה, עיצוב והפקה: סטודיו סקורפיו 88, 2018, 84 עמ'
- ^ אנדרו היגינס, ניו יורק טיימס, בבוכרה יש חיים יהודיים תוססים, אבל אין יהודים, באתר הארץ, 9 באפריל 2018
| יהדות אסיה | ||
|---|---|---|
|
