יהדות שווייץ
יהדות שווייץ היא קהילה יהודית באזור שווייץ של היום. כיום יש בשווייץ כ-20,000 יהודים ביותר מ-20 קהילות.
היסטוריה
היהודים הראשונים שהוזכרו בשווייץ היו בעיר בזל בשנת 1213 ולאחר מכן הוזכרו עוד מספר פעמים בתעודות שנמצאו בקנטונים. בשנים 1348–1349 עבר גל פרעות גדול על יהודי שווייץ בעקבות עלילת הרעלת הבארות שבעטיה נגרמה כביכול מגפת הדבר הקטלנית שכונתה "המגפה השחורה". יהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים. 600 יהודי קהילת בזל נכלאו בצריף ונשרפו חיים. לאחר-מכן הוקמו הקהילות מחדש אך גירושים נוספים אירעו גם במהלך המאה ה-15.
בסוף המאה ה-16 כיהן כרב המדינה הרב יונה וייל[1].
במשך השנים הוגבלו היהודים במספרם ובניידותם. ב-1678 החליט בית המחוקקים השווייצרי לרכז את מעט היהודים ששרדו בשווייץ, באזור מצומצם אחד - עמק הנהר סורב, החופף פחות או יותר לאזור קנטון ארגאו שבשווייץ של היום. ב-1776 הוחלט לצמצם עוד יותר את האזור המותר להתיישבות יהודים ונקבעו שתי עיירות בלבד בתוך עמק הנהר סורב, שבהן הותר ליהודים להתיישב - אנדינגן ולנגנאו. בשנת 1797 נאלצה שווייץ להימנע מאפליית היהודים הצרפתים שהיו בתחומה ובעת כיבוש נפוליאון והקמת הרפובליקה ההלווטית קיבלו יהודי המדינה שוויון זכויות שבוטל עם עצמאותה המחודשת של שווייץ.
רק בשנת 1866 קיבלו יהודי שווייץ שוויון זכויות ורשות לשהות בכל חלקי המדינה. בעקבות משאל עם שנערך בשנת 1893 הוחלט בשנה זו על האיסור בשחיטה יהודית כשרה. בשנות ה-30 ארגנו ראשי הקהילות היהודיות בשווייץ מחאה כנגד פרסום "הפרוטוקולים של זקני ציון" בשווייץ.
ערך מורחב – שווייץ במלחמות העולם
בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה שווייץ נייטרלית והגבילה את כניסתם היהודים שנמלטו משאר אזורי אירופה אליה. רק כ-25,000 מהיהודים שביקשו להיכנס למדינה הורשו להיכנס אליה. עם זאת השגריר השוויצרי בהונגריה קרל לוץ הציל עשרות אלפי יהודים על ידי נתינת תעודות חסות של הממשלה השוויצרית.
ב-1 בינואר 1999 נבחרה רות דרייפוס לנשיאת (וראש ממשלת שווייץ) למשך שנה. בכך הייתה לאישה הראשונה והיהודיה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה אי פעם.
ארגונים יהודיים בשווייץ
הקהילה היהודית מנהלת מספר ארגונים, גני ילדים ובתי ספר יהודיים. בציריך קיים בית ספר יסודי "נעם" שנועד עבור הקהילה היהודית ומלמד בין היתר את השפה העברית[2]. בבזל ובציריך מתקיימים מספר גנים יהודיים[3] וכן סניפים של תנועת הנוער בני עקיבא. קיימים מספר אירוגני סטודנטים יהודיים בשווייץ המאוגדים לאיגוד הסטודנטים יהודים השווייצרים Swiss Union of Jewish Students (SUJS)[4].
בנוסף קיימת פדרציה השווייצרית של הקהילות היהודיות (Swiss Federation of Jewish Communities) המשמשת ארגון-גג למספר ארגונים וקהילות יהודיות הפעילות בשווייץ[5]. הארגון הבינלאומי בני ברית מפעיל בשווייץ מספר בתי הילל[6].
יהדות חרדית בשווייץ
בציריך קיימות שתי קהילות חרדיות, קהל עדת ישורון ואגודת אחים (גר').
הקהילה הותיקה מביניהם היא הקהילה היקית שנקראת בשם "קהל עדת ישורון" (IRGZ), היא קיימת כבר מאז 1895 מיסודם של תלמידי הרש"ר הירש, הקהילה נפרדה מהקהילה הכללית בציריך, עקב אי הסכמה בנושאים דתיים. לקהילה מערכת כשרות. כרב הקהילה מכהן הרב חיים משה לוי.
קהילת "אגודת אחים" (AA) נוסדה מאוחר יותר ואיגדה את רוב בתי הכנסת החסידיים בציריך מיסודו של הרב מרדכי יעקב ברייש, ולאחר פטירתו כיהן כרבה בנו הרב שאול ברייש. נכון לשנת תשפ"ב, אין לקהילה רב רשמי עקב קשיים בבחירת רב. לקהילה יש מערכת כשרות. לחסידות בעלזא, חסידות גור וחסידות אלכסנדר יש בתי כנסת עצמאיים.
לפי ההערכות מונות הקהילות החרדיות בציריך כ-3000 נפש.
בבזל קיימת קהילה חרדית של כמה עשרות משפחות מהזרם הליטאי - יקי, כרב הקהילה מכהן הרב סנידרס.
בז'נבה קיימת קהילה קטנה בשם "מחזיקי הדת", קהילה זו מחזיקה גם במערכת כשרות.
בלוצרן קיימת קהילה אורטודוקסית, ראש הקהילה הראשון בלוצרן היה הרב אברהם ארלנגר מראשי היהדות האורתודוקסית בשווייץ. הקהילה עדיין פעילה, אם כי בעשור השני של המאה ה-21 עזבו רוב המשפחות החרדיות את העיר. בלוצרן הייתה קיימת ישיבה ותיקה שהקימה הרב משה סולובייצ'יק (בהתחלה בלוגאנו) והתפרסמה בעיקר על שם מחליפו בתפקיד, הרב יצחק דוב קופלמן. הישיבה נחשבה לאחת הישיבות הטובות באירופה ונסגרה בשנת 2015.
בלוגאנו הייתה קיימת קהילה חרדית ותיקה בראשות האדמו"ר מביאלא שהיה רב הקהילה, אך רוב המשפחות החרדיות עזבו והאדמו"ר עבר להתגורר בישראל.כיום פועלת הקהילה בשיתוף פעולה עם מרכז חב"ד המקומי.
במונטרה הייתה קהילה וכן ישיבת עץ חיים שלימים עלתה כולה לישראל והייתה לישיבת היכל אליהו.
בדאבוס נפתחה ישיבה גבוהה חסידית החל מתקופת הקורונה אייר תש"פ, הנתמכת על ידי הקהילה בציריך.
בישיבה בראשות הרב אליהו חיים שטרנבוך לומדים מעל מאה תלמידים, רובם מאירופה.
בתי חב"ד בשווייץ
חב"ד החלה פעולתה בשווייץ בשנת 1982 ונכון להיום נוטלת חלק מרכזי בפעילות היהודית בשווייץ, ובדגש רב על מספר גדול של יהודים שאינם חברים רשמיים בקהילות. סניפים של בתי חב"ד ניתן למצוא בציריך (אורכב 03.06.2020 בארכיון Wayback Machine), ג׳נבה (אורכב 20.02.2021 בארכיון Wayback Machine), לוגאנו (אורכב 28.11.2020 בארכיון Wayback Machine), בזל (אורכב 03.02.2011 בארכיון Wayback Machine), צוג ולוצרן. (אורכב 28.11.2020 בארכיון Wayback Machine)
קישורים חיצוניים
- אתר חב"ד שווייץ
- האתר הרשמי של הקהילה היהודית בלוצרן (בגרמנית)
- האתר הרשמי של קהל עדת ישורון (IRGZ) בציריך (בגרמנית)
- האתר הרשמי של ה-ICZ בציריך, הקהילה הגדולה בשווייץ (גרמנית)
- האתר הרשמי של ה-IGB, הקהילה הגדולה בבזל (גרמנית)
- אתר הקהילה בבדן (בגרמנית)
- אתר תנועת נוער בני עקיבא שווייץ.
- אלי אשכנזי, המסמך שמתעד את הפרעות ביהדות שווייץ, באתר וואלה!
הערות שוליים
- ^ מובא בהקדמת הספר קרבן נתנאל
- ^ בית ספר נעם (אנגלית)
- ^ Jewish Schools and Kindergartens, אתר swissjew
- ^ אתר SUJS
- ^ אתר SIG
- ^ אתר בני ברית שווייץ
| יהדות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה (סיציליה) • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה (גיברלטר • סקוטלנד) • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • צ'כיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת (קורסיקה) • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ • טורקיה • יהדות אשכנז • ספרד • קטלוניה • ברית המועצות • יוגוסלביה • גליציה • יהדות מזרח אירופה | 
|
| מדינות שההכרה בהן מוגבלת | אבחזיה • אג'ריה • קוסובו • צפון קפריסין • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה • נגורו קרבא | |
