הרב יהודה הרצל הנקין
 | |
| הרב יהודה הנקין | |
| לידה |
1945 תש"ה פנסילבניה  |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 2020 (בגיל 75 בערך) ירושלים  |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | רב, פוסק הלכה |
| בת זוג | חנה הנקין |
| צאצאים | ד"ר יגיל הנקין; הרב איתם הנקין |
הרב יהודה הרצל הנקין (תש"ה 1945 – ט' בטבת ה'תשפ"א, 24 בדצמבר 2020[1]) היה פוסק הלכה שהשתייך לציונות הדתית מירושלים, מחבר ספרי התשובות "בני בנים". נחשב למוביל דרך הלכתית עצמאית וקשובה למודרנה, ונודע בפרט כמתמחה בנושאי נשים וצניעות בהלכה.
תולדות חייו
נולד בשנת תש"ה (1945) בפנסילבניה שבארצות הברית. אביו, ד"ר אברהם הלל הנקין, היה מראשי החינוך היהודי בניו הייבן שבקונטיקט. בצעירותו למד בישיבת "רבינו יעקב יוסף" (RJJ) שבניו יורק, לצד שנה אחת (תשכ"ב) בה למד בישראל בישיבת כרם ביבנה. לאחר מכן למד ב"ישיבת ארץ ישראל" (שבברוקלין) אצל הרב יהודה גרשוני, ממנו נסמך להוראה. כמו כן למד כחמש שנים אצל סבו, הפוסק המפורסם הרב יוסף אליהו הנקין, ובשנת תשל"א נסמך גם ממנו להוראה.[2]
לאחר נישואיו, בשנת תשל"ב (1971) עלה לארץ ישראל, שירת בצה"ל, ואחרי מגורים זמניים בשכונת רמת אביב עבר להתגורר בעיירת הפיתוח בית שאן, ונתמנה לרב האזורי של בקעת בית שאן ודרום הגולן. במהלך כהונתו בתפקיד זה החל לפרסם תשובות בהלכה, ובשנת תשמ"א (1980) הוציא את הכרך הראשון של תשובותיו ההלכתיות, "שאלות ותשובות בני בנים". בפתחו של הספר, באופן בלתי-שגרתי, מופיעות הסכמות מרבנים הנמנים עם כל קצווי הקשת האורתודוקסית - למן הרב משה פיינשטיין והרב מנשה קליין, דרך הרב אליעזר יהודה וולדינברג (בעל ה'ציץ אליעזר') והרב עובדיה יוסף, וכלה ברב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו.
בשנת תשמ"א (1981) עבר לכהן כרב המושב הקהילתי מתתיהו (סמוך למודיעין) שהוקם על ידי גרעין עולים מארצות אנגלו-סאקסיות, אך כעבור שנה עזב את תפקידו בעקבות חיכוכים פנים-קהילתיים, ועבר לגור בירושלים, בה הוא התגורר עד מותו. עד שנות התשעים כיהן כחבר הנהלת "אוצר הפוסקים" והאחראי על קשריה בארצות הברית. עם הקמת מדרשת נשמת על ידי אשתו, הרבנית חנה הנקין, ובעקבות ייסוד תוכנית יועצות הלכה של המדרשה, הוא שימש עד פטירתו כסמכות ההלכתית המפקחת על התוכנית וראש צוות הבחינות שלה.
באמצע שנות התשעים, בתגובה לתסיסה פוליטית בקרב רבני הציונות הדתית (על רקע אירועי יורם שקולניק, ברוך גולדשטיין ומשפטו של הרב עידוא אלבה), ייסד כתב-עת רבני בשם "קשוט", יחיד מסוגו באותה שעה. כתב-עת זה הופיע כרבעון, בעריכת הרב הנקין ובמימונו, ולאחר שנתיים וחצי (כתריסר גליונות) נסגר. על כותבי המאמרים שהתפרסמו בו נמנה בין השאר הרב שלום משאש, רבה הראשי של ירושלים.
לזוג הנקין שישה ילדים. בנו הרב איתם הנקין נרצח עם רעייתו נעמה בחג הסוכות ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015, בפיגוע ירי. בן נוסף הוא ההיסטוריון הצבאי ד"ר יגיל הנקין. בנם אליהו הוא אלוף הארץ בהרמת משקולות בשנים 2013–2014.[3]
נפטר ב-ט' בטבת תשפ"א, 24 בדצמבר 2020.
מפסיקותיו
הרב הנקין הרבה להביא בספריו פסקים שקיבל מסבו, הרב יוסף אליהו הנקין, וללכת בעקבותיהם. דוגמאות אופייניות הן הקביעה שיש להעדיף את פסיקות הערוך השלחן על פני המשנה ברורה (שו"ת בני בנים חלק ב' סימן ח'), או ההוראה האוסרת לאכול לפני התקיעות בראש השנה, בניגוד למנהג הנפוץ (שם סימן י"ד-ט"ו).
- אסר לתופף ולהקיש בכלי אוכל ללוות שירה בשבת (חלק א' סימן י"ב)
- התיר (בעקבות סבו) למנוע הריון שנתיים לאחר הלידה, אם הדבר נצרך כדי לטפל בוולד (שם סימן ל'-ל"א)
- סבר ששערות ארוכות אינן חציצה לתפילין (שם סימן ו'-ז')
- התיר לאשה לומר קדיש בעזרת הנשים בשעה שהגברים אומרים קדיש (חלק ב' סימן ז')
- אסר שימוש בוילון כמחיצה בין עזרת גברים לעזרת נשים (מפני שאין בכך הבדלת רשות) (שם סימן י"ב-י"ג)
- התיר לאשה לקרוא את הכתובה בחופה, אם באותו מקום נהוג שנשים מדברות בפני גברים (חלק ג' סימן כ"ז)
- אסר לנגן בבית הכנסת ניגון שמקורו בעבודה זרה (שם סימן ל"ה)
ספריו
במשך השנים הדפיס שלושה חלקים נוספים[דרושה הבהרה] של שאלות ותשובות בהלכה:
- שאלות ותשובות בני בנים חלק א - תשמ"א (1980)
- שאלות ותשובות בני בנים חלק ב - תשנ"ב (1992)
- שאלות ותשובות בני בנים חלק ג - תשנ"ח (1998)
- שאלות ותשובות בני בנים חלק ד - תשס"ד (2004)
- מהלכים במקרא: סוגיות בתורה מבריאת העולם עד מתן תורה, בעריכת הרב איתם הנקין (בנו), הוצאת מגיד תש"פ
זאת לצד פרסום מאמרים תורניים והגותיים רבים בעיתונות ובכתבי עת. בנוסף פרסם בשנת תשנ"ה (1995) את החוברת 'פרקים בהבנת מאורעות זמננו', העוסקת בנושא חורבן בית המקדש השני, חידוש מלכות ישראל, היחס להקמת מדינת ישראל ועוד.
כמו כן חיבר ארבעה ספרים בשפה האנגלית, מהם בענייני הלכה ומהם העוסקים בהגות ופרשנות:
- Equality Lost: Essays in Torah Commentary, Halacha and Jewish Thought - 1999
- New Interpretations on the Parsha - 2001
- Responsa on Contemporary Jewish Women’s Issues - 2003
- Understanding Tzniut: Modern Controversies in the Jewish Community - 2008
בנוסף כתב והלחין דיסק של שירי-קודש, שיצא בשנת תשס"ו (2006) בשם "שירי נפש יהודה" - משיריו ולחניו של הרב יהודה הנקין; שירה - ירון בר; עיבוד - הרב יהודה הנקין ודניאל בנסמיאן; הפקה מוזיקלית - דניאל בנסמיאן.[4]
קישורים חיצוניים
- אשכול בפורום "ספרים וסופרים" של הייד פארק, העוסק בספריו
- רשימת המאמרים של הרב יהודה הרצל הנקין באתר רמב"י
- הרב יהודה הנקין, 'חברה מעורבת והציבור הציוני דתי', דעות, 3 (שבט תשנ"ט), עמ' 14–18
הערות שוליים
- ^ גיא עזרא, ברוך דיין האמת: הרב יהודה הנקין הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 24 בדצמבר 2020
- ^ לאחרונה פורסמו במאסף התורני "ישורון" כרך כ"א, תשס"ט, עשרות פסקים בנושאי יורה-דעה, שרשם מפיו בשנות לימודיו עמו
- ^ דביר עמר, יד אליהו, עיתון שביעי
- ^ שירי נפש יהודה בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל
