יהודה ניני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יהודה ניני (נולד בט"ו באלול תר"צ, 8 בספטמבר 1930) הוא פרופסור אמריטוס, היסטוריון, חוקר ומורה. חתן פרס בן-גוריון לשנת תשס"ח.

ביוגרפיה

נולד וגדל בטירת שלום, מושב סמוך לנס ציונה. בטקס הנחת אבן פינה לבית ספר במושב הוא הופיע בפני הנוכחים ואמר: "למען התורה והחינוך היינו מסכנים את חיינו והולכים בין שבילי הפרדסים כדי להגיע לבית הספר בנס ציונה"[1].

בשנות נעוריו ובגרותו המוקדמת שירת בהגנה, והוכשר כסייר וחבלן בפלוגה המיוחדת (המגוייסת) של ההגנה והפלמ"ח. שירת ביחידה המבצעית של שירות הידיעות של ההגנה (הפלוגה המיוחדת שנקראה אף המגוייסת) ולאחר מכן של ה-ש.ב (המחלקה הערבית). במהלך מלחמת העצמאות שימש כמפקד כיתה ולחם בדרך לירושלים, בעמק הירדן ובנגב. עם תום המלחמה הצטרף ליחידה המבצעית של שירות הביטחון הכללי, והתמנה כרכז ה-ש"ב בקרב הבדווים בנגב. השתתף בפגישות של ועדת שביתת הנשק עם הירדנים, סייע בהעלאת יהודי תימן בעליית "על כנפי נשרים" ועליית הנשארים בתימן בין השנים 1986-1995.

בשנת 1954 החל את לימודיו בסמינר הקיבוצים. בהמשך השלים לימודי תואר ראשון ותואר שני בתרבות האסלאם וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. כתב עבודה לתואר שלישי במסלול ישיר בהנחיית הפרופ' שלמה סימונסון וחיים שקד. החל מראשית שנות ה-70 ועד פרישתו לגמלאות ב-1998 בדרגת פרופסור מן המניין, היה חבר סגל בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. במהלך שנים אלה ערך ופרסם את מרבית מחקריו בנושאי תרבותם וערכיהם הרוחניים של יהודי תימן ומצריים.

בשנים 1958-1960 יצאו רעייתו נורית והוא לשרת בשגרירות ישראל בארצות הברית, ובשנים 1962-1964 שימש כמזכירו וראש לשכתו של שר החינוך זלמן ארן. במהלך שנות עבודתו האקדמית הרבה לפרסם מאמרים מעוררי מחלוקת בנושאי חברה ומדינה. כן כתב בנושאי יהדות וסוציאליזם. ידוע כחסיד גדול של יוסף חיים ברנר אך גם כבעל השקפת עולם רדיקאלית (מרכסיסטית). היה S.A.M בסנט אנטוני קולג' באוקספורד, ועמית אורח ב-LSE וב-SOAS בלונדון. נשוי לנורית לבית יואל- בתם של ד"ר ארנסט יואל ואדית אופנהיימר ואב לאסף ולשלומית.

ספריו

  • אלמסוודה: פנקס בית הדין הרבני של קהילת יהודי צנעא במאה הי"ח, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2001
  • ההיית או חלמתי חלום: תימני כנרת - פרשת התיישבותם ועקירתם תרע"ב-תר"צ, הוצאת עם עובד, 1996
  • יהודי תימן, הוצאת משרד הביטחון, 1988
  • תימן וציון: הרקע המדיני, החברתי והרוחני לעליות הראשונות מתימן 1800-1914, הוצאת יד בן צבי, 1982
  • ממזרח ומים: יהודי מצרים - חיי יום יום והשתקפותם בספרות השו"ת תרמ"ב-תרע"ד, הוצאת אוניברסיטת תל אביב
  • מלחמת העט והמספריים - שירתו של דון סנטו דה קריון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0