יהושע בן פרחיה
 | |||||||
| מאמרו של יהושע בן פרחיה בכתב יד קאופמן של משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו' | |||||||
| תקופת הפעילות | זוג שני לתקופת הזוגות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| רבותיו | יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים | ||||||
| תלמידיו | יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח | ||||||
| בני דורו | ניתאי הארבלי | ||||||
| |||||||
רבי יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול. בן זוגו של נתאי הארבלי, ששימש לצידו כאב בית דין. הם הזוג השני בתקופת הזוגות.
בריחתו לאלכסנדריה
בסוף ימיו הפך יוחנן כהן גדול (המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון) לצדוקי והחל לרדוף את הפרושים, ועל כן נאלץ יהושע בן פרחיה לברוח לאלכסנדריה. כאשר חלפה הסכנה שב לירושלים בעקבות הזמנתו של שמעון בן שטח תלמידו: "מיני ירושלים עיר הקודש, לך אלכסנדריה של מצרים: אחותי, בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז עמוד א').
באותו מקור מסופר כי יהושע בן פרחיה היה רבו של אותו האיש הנוצרי, ותקרית שהתרחשה כשחזרו מאלכסנדריה לירושלים גרמה להתפקרותו (בתרגום לעברית):
- שניהם התארחו יחד באכסניה בדרך מאלכסנדריא שבמצרים לירושלים, שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". סבר ישו הנוצרי כי כוונת רבו לבעלת האכסניה, ואמר לו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו: רשע, בכך אתה עוסק, הוציא ארבע מאות שופרות ונידה אותו. כל יום היה בא אותו האיש לפניו ולא קיבל אותו. יום אחד היה קורא ר' יהושע קריאת שמע, בא אותו האיש לפניו, היה בדעתו לקבלו, סימן לו בידו שימתין אך אותו האיש חשב שדוחה אותו לגמרי. הלך והעמיד לבנה ועבד אותה. אמר לו ר' יהושע: חזור בך, אמר לו: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה.
מבחינה היסטורית, העלו כמה מבעלי התוספות[1] את ההשערה כי אין מדובר כאן באותו האיש מייסד הנצרות אלא באדם אחר, שהרי יהושע בן פרחיה חי יותר ממאה שנים לפני אותו האיש מייסד הנצרות, וייתכן שגם במקומות אחרים בש"ס שנזכר שם זה אין הכוונה לאותו האיש. מצד שני, אחרים רואים בזה אחת הראיות שהספירה הנוצרית להולדתו - שגויה. וכנ"ל לגבי כל סיפור חייו לפי הברית החדשה.
מאמרו המפורסם המופיע במסכת אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות"[2] עומד בסתירה למעשה זה, וישנם הסוברים כי יהושע בן פרחיה הבין כי טעה ולכן אמר משנה זו: "הוי דן את כל האדם לכף זכות" ללמד אחרים שלא יחזרו על טעותו[דרוש מקור].
ייחוסו ככהן
מתוך תיאורו של הלל הזקן שראה את עיסוקו של יהושע בן פרחיה בשריפת פרה אדומה
אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול. אמרו לו, אנו ראינו ששרפה בלבן
— ילקוט שמעוני, פרשת חקת, רמז תשס"א
יש שסוברים[3] שהיה ממוצא משפחת כהנים וגם שירת בתפקיד הכהונה גדולה, אך יש שחולקים ואומרים[4] שלא עסק בעצמו בשריפתה אלא נעשתה על פי הוראתו, אך לא היה בעצמו הכהן הגדול.
הגר"א הקשה על מדרש זה - שלא ייתכן שראה הלל את יהושע בן פרחיה שחי זמן רב לפניו? מכח קושיא זו הוא הגיה שהלל ראה את ישמעאל בן פיאבי שהיה בימיו, והיות ושם הכהן נכתב בראשי תיבות יב"פ - טעו המעתיקים וכתבו "יהושע בן פרחיה", בעוד שהוא לא היה כלל כהן[5].
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 121-108.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יהושע בן פרחיה |
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:יהושע בן פרחיה |
- הרב אהרן הימן, "יהושע בן פרחיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 648-647, באתר היברובוקס
- יהושע בן פרחיה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יעקב מדן, בין כהונה למלכות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, פברואר 2011
- יהושע בן פרחיה, מתוך מיזם רגע של חכמה עם הרב אליהו שוויכה.
הערות שוליים
- ^ ראה תוספות מסכת שבת, דף ק"ד עמוד ב' ד"ה בן סטדא
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
- ^ האנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל, ערך "זוגות", דף תתק"מ
- ^ "כדמובא בפרה פ״ג מ״ר, שיוחנן כה״ג עשה פרה ובל״ס געשית ע״י יהושע ב״פ שהורה איך לעשות אותה", אהרן הימן, "רבי יהושע בן פרחיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע
- ^ יום טוב ליפמן שטרן (עורך), ליקוטי הגר"א מוילנא, חלק מועדים - חנוכה ופורים, בני ברק תשס"ז, עמ' קנה
| סנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה • (בני בתירא) • הלל הזקן • רבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • הלל נשיאה • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • פר העלם דבר של ציבור | |
| שלשלת הקבלה | ||
|---|---|---|
| נביאים | משה רבינו • יהושע בן נון • פינחס וזקנים • עלי הכהן • שמואל • דוד המלך • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • יהוידע הכהן • זכריה בן יהוידע • הושע בן בארי • עמוס • ישעיהו • מיכה • יואל הנביא • נחום • חבקוק • צפניה בן כושי • ירמיהו • ברוך בן נריה | |
| אנשי כנסת הגדולה | עזרא הסופר ובית דינו • שמעון הצדיק | |
| תקופת הזוגות | אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון • הלל ושמאי | |
| תנאים | רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן גמליאל • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא | |
| אמוראים | רב ושמואל ורבי יוחנן • רב הונא ורב יהודה • רבה ורב יוסף • אביי ורבא • רב אשי ורבינא | |
| הרשימה לפי הרמב"ם בהקדמת משנה תורה. לרשימות אחרות, ראו שלשלת הקבלה. | ||
