יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואל אליצור
הרב פרופסור יואל אליצור.jpeg
לידה 8 בנובמבר 1949 (גיל: 74)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים ישראל
תרומות עיקריות
חקר שמות עתיקים של מקומות בארץ ויצירת בסיס מדעי איתן לזיהויים של אתרים עתיקים.

יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

ביוגרפיה

אליצור נולד בירושלים לחוקר המקרא יהודה אליצור ולסופרת הילדים רבקה אליצור. למד בבי"ס ממ"ד "לדוגמה", בישיבת "נתיב מאיר" ובישיבת כרם ביבנה. את שירותו הצבאי עשה ב"סיירת שקד".

בשנים שלאחר מכן סיים תואר ראשון ותואר שני בחוג ללשון באוניברסיטה העברית בירושלים,[1] לאחריהם כתב דוקטורט בין-תחומי בנושא "שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ - הבחינה הלשונית". במחקרו בחר אליצור 177 שמות עתיקים של מקומות בארץ, שנשתמרו בפי הערבים, וניסח את החוקים הלשוניים השולטים בשינויים החלים בשמות הערביים שמקורם בשמות עבריים או ארמיים, ובכך יצר בסיס מדעי איתן לזיהויים של אתרים עתיקים. עבודתו, הנחשבת לעבודה יסודית וחלוצית בתחום מחקר זה, היוותה את הבסיס לספרו באנגלית: Ancient Place Names in the Holy Land: Preservation and History. הספר יצא לאור בגרסה עברית בשם "שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם".

בנוסף פרסם אליצור למעלה משישים מאמרים מדעיים בתחומי עיסוקו, וערך את הספר "ישראל והמקרא" המכיל קובץ מאמרים של אביו, פרופ' יהודה אליצור.

אליצור מרבה להביא בכתביו דברים בשם אביו, והוא מגדיר אותו כמתווה דרכו.

בהקדמה לספרו מעיד אליצור על עצמו, כי חקר ארץ ישראל אינו רק מקצוע אקדמי עבורו, אלא גם מורשת חינוכית אידאולוגית ומחוז חפץ רגשי: "שורשי, מקור התעניינותי בשדות המשולבים של הארץ, ההיסטוריה, אתרים ושמות מקורם בשולחנו של אבא... אבי לימד אותי לאהוב את ארץ ישראל מתוך שאדע אותה בכל משמעויותיה".

אחד ממחקריו המפורסמים של אליצור הוא בזיהוי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, לדעתו, ערים רבות בארץ נחשבות למוקפות חומה, ועל כן חג הפורים צריך לחול בהן בט"ו באדר (ולא בי"ד אדר כמו בשאר הערים).[2] בעקבות מחקריו הורה רבה של העיר לוד הרב נתן אורטנר לחגוג את חג הפורים בעיר גם ביום ט"ו[3]. למאמריו של אליצור הייתה השפעה גם לגבי קביעת מועד פורים ביישובים נוספים (שילה ועוד).[4] דעתו לא התקבלה לגבי מבוא חורון ומקומות נוספים.

אליצור פעיל למען ארץ ישראל השלמה במסגרות ציבוריות שונות: הוא נמנה עם מייסדי גוש אמונים ועם מקימי היישוב עפרה שבהרי בנימין, טיפח ועודד מסורת של טיולים בארץ בנימין ובסביבתה, יסד מניין מתפללים בבית הכנסת העתיק ביריחו וגרעין התיישבות סמוך ליריחו. אחת לחודש הוא מדריך סיור בהר הבית. בראשית 2015 עוכב על ידי משטרת ישראל, כאשר במסגרת הסיור השיב בקריאות "ה' הוא האלוקים", לקריאות "אללה אכבר" של מוסלמים שהקיפו את קבוצתו.[5]

אליצור כותב מאמרים לעיתונות היומית בנושאים פוליטיים ואידאולוגיים העומדים על סדר היום, ומגיש פינה קבועה ברשת א' בנושא "מקום בפרשה".

הוא מרצה במוסדות אקדמיים שונים: ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים. חבר באקדמיה ללשון עברית ומשמש כנציג מטעמה בוועדת השמות הממשלתית.[6]

משפחתו

לאליצור ארבעה אחים: תמר בן-ארי, הפיזיקאי פרופ' שמואל אליצור, העיתונאי אורי אליצור וחוקרת התלמוד פרופ' ורד נעם.

הוא אב לשישה ילדים. הבכורה היא חוקרת התנ"ך פרופ' נילי סמט. בת נוספת היא ד״ר רבקה אליצור ליימן, בעבר אוצרת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים[7] וכיום עמיתת מחקר במרכז ללימודי יהדות בהרווארד.[8]

ספריו

  • שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ט. (יצא לאור במקור באנגלית)
  • מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא. הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב 2014.
  • עיון לשוני בעשרים שמות מקומות שנשתמרו בפי הערבים, ירושלים תשמ"ד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואל אליצור בוויקישיתוף

מאמרים מדעיים:

מאמרים ורשימות בנושאים אקטואליים:

הערות שוליים

  1. ^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, בעמוד השני של הכתבה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
  2. ^ יואל אליצור, זמני הפורים ביישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, תש"מ
  3. ^ הרב שי עילם, "פורים דלוד", כתב העת "קולמוס" גיליון 148, תשע"ז
  4. ^ יואל אליצור, מקום בפרשה עמ' 259.
  5. ^ עדו בן פורת, קרא בהר הבית "ה' הוא הא-לוהים" ונעצר, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2015
  6. ^ עידן יוסף, ד"ר אבשלום קור עשוי להתקבל לוועדת השמות, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 בדצמבר 2009
  7. ^ יואל יעקובי, לכל מקום יש שם, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2013
  8. ^ Rivka Elitzur-Leiman, Center for Jewish Studies (ב־American English)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0