יהואש (מלך יהודה)
ערך זה עוסק ביהואש (יואש) בן אחזיהו מלך יהודה. אם התכוונתם ליואש בן יהואחז מלך ישראל, ראו  | |||||||||||
| איור משנת 1553 | |||||||||||
| לידה |
843 לפנה"ס ירושלים, ממלכת יהודה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח | 797 לפנה"ס (בגיל 46 בערך) | ||||||||||
| מדינה | ממלכת יהודה | ||||||||||
| מקום קבורה | עיר דוד | ||||||||||
| שושלת בית דוד | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
יְהוֹאָשׁ (או יוֹאָשׁ) הוא אישיות מהתנ"ך, מלך על ממלכת יהודה אחרי המלכה עתליה במשך ארבעים שנה. יהואש הוא בנו של אחזיהו מלך יהודה וצִבְיָה מבאר שבע.
משפחתו
אביו הוא אחזיה, אמו הייתה צביה[1]. בנו אמציה ירש את אביו כמלך יהודה. לפי הפסוק אמו של אמציה ואשת יואש הייתה יהועדן מירושלים. לפי מסורת חז"ל בן נוסף של יואש הוא אמוץ, אביו של הנביא ישעיהו[2]. האברבנאל כותב כי בניגוד לאביו שהיה רשע, היתה אימו טובה במעשיה ואליה נטה יואש[3].
המרד בעתליה
ערך מורחב – המלכת יואש
בהיותו תינוק, הרגה סבתו עתליה את כל בית אביו על ידי סם מוות[4]. כדי להרוג את יואש שעדין ינק, תכננה לתת סם מוות למינקתו כדי שיעבור דרך החלב וימיתהו[5]. יהושבע אשת יהוידע הכהן הגדול ואחות אחזיה המלך, כעסה על מעשי אימה[6] ולכן הבריחה את יואש ומינקתו מבין הגוססים על ערש דוי במיטתם[7]. בתחילה החביאה אותי במסתור זמני ואחר כך העבירה אותו להסתתר בבית המקדש[8]. חז"ל אומרים כי מקום מחבואו היה בקודש הקודשים ממש[9] ועל שם מאורע זה הוא נקרא בפסוק "חדר המיטות"[10]. הרד"ק מביא אפשרות נוספת לפיה הוחבא בעזרת הכהנים או הלווים במקום שבו היו שוכבים בימות החמה. כאשת הכהן הגדול, גרה יהושבע במקדש ועל כן יכלה לשמור עליו במשך שש שנים[11]. במשך שנים אלה מלכה עתליה עד שבתחילת השנה השביעית החליט יהוידע הכהן לבצע הפיכה שלטונית. הוא קרא אליו את שרי הכהנים והלווים או לדעה אחרת את שרי הגיבורים הכרתי והפלתי[12] ואת ראשי העם, כרת איתם ברית והשביע אותו שיעשו את מצוותו ולאחר מכן הראה להם את בן המלך אחזיה- יואש[13].
יהוידע הכהן תכנן היטב את המרד בעתליה, סבתו של יהואש. הוא פיצל את השרים שכרתו איתו ברית לשמור היטב על כל פתחי ארמון המלוכה, הוציא את יואש שהיה אז בן 7 שנים, הניח עליו את נזר המלכות, הניח בחיקו את ספר התורה ובעזרת בניו משח אותו בשמן המשחה כשברקע קוראים הנוכחים "יחי המלך". עתליה ששמעה את הקולות יצאה אל העם שנאסף במקדש ובראותה את המתחולל קרעה את בגדיה בקריאות "קשר קשר". יהוידע הכהן ציווה על הגיבורים להוציאה מבית ה' ולהמיתה תוך קטיעה אגרסיבית של כל ניסיון להציל אותה. עתליה יצאה דרך מבוא הסוסים ושם נהרגה כמצוות יהוידע.
הפסוק מתאר את שנעשה לאחר מכן:
וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת-הַבְּרִית בֵּין ה' וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַה' וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם. וַיָּבֹאוּ כָל-עַם הָאָרֶץ בֵּית- הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת-מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדֹּת עַל-בֵּית ה'. וַיִּקַּח אֶת-שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת-הַכָּרִי וְאֶת-הָרָצִים וְאֵת כָּל-עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ מִבֵּית ה' וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶךְ-שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל-כִּסֵּא הַמְּלָכִים. וַיִּשְׂמַח כָּל-עַם-הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת-עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית הַמֶּלֶךְ.
במסגרת הברית שכרת יהוידע בין ה', יואש והעם המלך ועם הבטיחו לעבוד את ה' ולהסיר את עבודת הבעל שפשטה בממלכה[14], רק לאחר מכן נכרתה ברית בין בין יואש לעם בה התחייבו האחרונים לעבוד את המלך ואילו המלך התחייב ללחום את מלחמותיהם[15]. הברית השניה נכרתה בכפוף לקיום הברית הראשונה בין המלך לאלוקיו[16]. לאחר כריתת הברית פנה העם לבית הבעל, שברו אותו ואת כל סמלי הפולחן במקום ואף הרגו את מתן כהן הבעל. לאחר מכן בציווי יהוידע, הוחזרו משמרות הכהונה שבטלו בימי המלכים האחרונים[17], הוקרבו התמידים כהלכתם ובית המקדש נשמר כראוי[18].
בימי יהוידע הכהן
התנאים המיוחדים של עליית יהואש למלוכה הביאו לתוצאות מפליגות בכל הנוגע למעמד המקדש וכוהניו בממלכה. במשך כל תקופת מלכותו של בית דוד, עד לעליית יהואש, אין זכר להתערבות הכוהנים בעניינים המדיניים. הפעם, בשל התפקיד המכריע שמילא יהוידע הכהן בהכתרתו של יהואש, ולנוכח העובדה שבעת הכתרתו היה יהואש בן 7 שנים בלבד ("בֶּן-שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ" מלכים ב', י"ב, א'), דבר שהפך יהוידע ליועץ ליהואש, לפחות בימי קטנותו - כל אלו הציגו את יהוידע בעיני העם כמציל המלוכה. התקופה בה שימש עוצר - כל ימי קטנותו של יהואש - ביצרו עוד יותר את מעמדו של "כהן הראש" ביהודה.
בדק הבית במקדש
גם במעמדו של בית המקדש חלו שינויים. כשעלה יואש לשלטון היו בבית המקדש פרצות שנעשו על ידי עתליה ובניה, גם כספי מחצית השקל לא נגבו מהציבור ועל כן קופת המקדש היתה ריקה. יואש קבע כי כספי מחצית השקל, וכספי הנדבות יגבו ויועברו לצרכי בדק הבית בבית המקדש. רש"י סובר שהכסף הועבר לידי הכהנים והם בתמורה חיזקו את בדק הבית משלהם, לעומת זאת הרד"ק מסביר כי הכהנים שימשו רק כעין גבאי צדקה שהעבירו את הכסף מידי ישראל לבית המקדש[19]. ציוויו של יואש התבצע במשך מספר שנים, אך ברבות השנים החלו הכהנים להתרשל בתפקידם[20] ואז קרא אליו יואש את יהוידע ואת הכהנים וציווה כי מעתה לא יקחו את הכסף [21], אלא יכניסו את הכסף לארון מחורץ שהותקן לשם כך מימין למזבח שבו החליטו לצבור את הכספים לצרכי הבדק. כאשר נצבר סכום מספיק בקופה בוצע חידוש כולל לבית המקדש במסגרתו הובאו בעלי מלאכה והועמד המקדש ביופיו כבתחילה[22].
לאחר מות יהוידע
הפסוק מדגיש כי יואש היה צדיק רק בימי חייו של יהוידע הכהן כשפעל על פי הוראותיו אך לאחר מותו סטה מדרך הישר בעקבות פיתויים של שרי הממלכה. הרד"ק[23] מסביר כי שרי יואש פיתו אותו בכך שאמרו לו שהם יסורו למרותו ובתמורה הוא יתן להם כעין חופש פולחן לעבוד עבודה זרה ככל העמים. בנוסף, המפרשים[24] מביאים את דברי חז"ל שאחרי מות יהוידע באו שרי יהודה להשתחוות לו ולהפוך אותו לאליל כשטענתם היא שאדם ששהה זמן כה ממושך בקודש הקדשים בלא שאירע לו פגע מן הראוי לעבוד אותו כאלוה. המלבי"ם מסביר את עומק הסיבה שבשלה נסחף יואש אחרי שריו ומדייק מן הפסוק בפרק י"ב, פסוק ג' לפיו הקשיב יואש להוראותיו של יהוידע אך לא למד לעומק את הרציונל שבדבריו ועל כן לאחר מותו סר מן הדרך[25]. בעקבות הסכמתו של המלך, הגם שהוא עצמו לא עבד עבודה זרה[26], הדרדר גם מצבו הרוחני של העם כולו הם שבו לעבוד עבודה זרה. המלבי"ם[27] מסביר כי העבודה זרה אליה החלו לעבוד היתה בדמותו של יואש כאשר השתחוו לצלמים בדמותו ונטעו אשרות לשמו.
אחרי מות יהוידע, כשהחל יואש לחטוא שלח הקב"ה את חזאל מלך ארם והוא נלחם באנשי העיר גת וכבש אותה (גת היתה בידי יהודה מזמן כיבושה על ידי דוד המלך). מלך ארם רצה להמשיך במסע הכיבוש לעבר ירושלים אך יואש שמע זאת ושלח אליו את רוב אוצרות בית המקדש וכך שיחד את חזאל ומנע את הגעתו לעיר[28].
הקב"ה שלח נביאים להוכיח את ישראל על מעשיהם אך הם לא האזינו. שנה אחרי נסיגת חזאל מתכניתו לכיבוש ירושלים[29], זכריה בנו של יהוידע, ששימש כאביו בתפקיד הכהן הגדול, מקבל רוח אלוקים בעיצומו של יוה"כ[30] והשמיע את נבואתו במדרגה העליונה במקדש[31][32] הוא הוכיח את ישראל על חטאם החמור בעבדם עבודה זרה ואמר כי לא יצא להם מכך תועלת כי ה' יעזוב אותם כעונש על התרחקותם ממנו. יואש לא זכר את חסדי אביו של זכריה וציווה לרגום אותו באבנים. כאשר בוצע ציווי המלך, בטרם יצאה נשמתו, אמר זכריה "ירא ה' וידרש" (ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ב) כשכוונתו שינקום ה' את הריגתו שהרי בא בשליחותו. רד"ק מעלה אפשרות שיואש הרג גם את שאר בני יהוידע[33].
אחרי שנה ממות זכריה נפרע ה' מיואש והביא עליו רק מעט[34] מחיל ארם פעם נוספת. בפעם זו, למרות פחיתותם המספרית הם נכנסו לירושלים, השחיתו את שרי המלך ואף בו עצמו עשו שפטים ועינוהו קשות[35].
מותו
יהואש סיים את חייו בצורה לא טבעית: הוא נרצח על ידי קושרים מבין עבדיו, היינו – אנשי חצרו. בספר דברי הימים לשתי סיבות למרד: סיבה פוליטית-ארצית - כשלונו של יהואש נגד הארמים, וסיבה רוחנית לפיה הרצחו היה עונש מהקב"ה בשל רציחתו של זכריה בן יהוידע: "וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי-עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל-מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים" (דברי הימים ב', כ"ד, כ"ה). רש"י מדגיש כי העונש הגיע במידה כנגד מידה על כפיות הטובה שלו בהריגת בנו של יהוידע[36]. האברבנאל מביא מידה כנגד מידה נוספת וכותב שכיוון שיואש הסיר מעליו עול מלכות שמים הסירו עבדיו מעליו עול מלכותו[37].
בספר דברי הימים מצוין שיהואש נקבר אמנם בעיר דוד, אך לא בקברות המלכים – עובדה המתפרשת כעונש נוסף בו נענש יואש.
במדרש[38] מצוין שנרצח דווקא על ידי עבדיו שהיו מזרע עמון ומואב, שכמו שאבותיהם כפרו בטובה של אברהם שהציל את לוט, ושכרו את בלעם לקלל את ישראל, גם יואש כפר בטובתו של יהוידע והרג את בנו זכריה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
יהואש מלך יהודה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב': "בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא, מָלַךְ יְהוֹאָשׁ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע."
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י' עמוד ב': "ואמר רבי לוי: מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו"
- ^ האברבנאל על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק א'.
- ^ רש"י על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק י'.
- ^ מלבי"ם על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ב'.
- ^ אברבנאל על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ב'.
- ^ מלבי"ם על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ב'.
- ^ רד"ק על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ב'.
- ^ רש"י, רד"ק, אברבנאל ועוד מפרשים על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ב'.
- ^ מלבי"ם על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק י"א.
- ^ אברבנאל על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ב'.
- ^ מלבי"ם על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ד'.
- ^ רלב"ג על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ד'.
- ^ רד"ק על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק י"ז.
- ^ מצודות דוד על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק י"ז.
- ^ מלבי"ם על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק י"ז.
- ^ רד"ק על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק י"ז.
- ^ מלבי"ם על ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק י"ז.
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ה'.
- ^ איסוף הכסף לדעת הרד"ק וחיזוק בדק הבית לדעת רש"י
- ^ אליהם או לדעת הרד"ק לא ישהו את הכסף שמקבלים אצלם
- ^ המלבי"ם במהלך אחר מסביר כי הפסוקים במלכים ובדברי הימים מתארים שני אירועים שונים. עיין במלבי"ם על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוקים ה'-י"ז.
- ^ רד"ק על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ז.
- ^ רש"י על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק א' וכן מפרשים נוספים.
- ^ מלבי"ם על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק א'.
- ^ האברבנאל על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק כ"ב.
- ^ מלבי"ם על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח.
- ^ רד"ק על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק י"ח.
- ^ האברבנאל על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק י"ח.
- ^ רש"י על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק כ'.
- ^ מלבי"ם על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק כ'.
- ^ באיכה רבה, פרשה ב', פסקה ד' מובא שדיבר בגבהות לב.
- ^ רד"ק על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ה.
- ^ על פי הרלב"ג, האברבנאל והמלבי"ם.
- ^ מלבי"ם על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ד.
- ^ רש"י על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ה.
- ^ האברבנאל על ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק כ"ב.
- ^ מכילתא בשלח מס' דאמלק א
| מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מלכי יהודה וישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול המלך • דוד המלך • שלמה המלך | 
| |||
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיה • עתליה • יואש • אמציה • עוזיהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | ||||
| מלכי ישראל | איש בושת • ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יהואחז • יואש • ירבעם השני • זכריה • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | ||||
| בית חשמונאי |
| ||||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | ||||
