יווניטיקה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| היסטוריה של היוונית אלפבית יווני - כתב ליניארי ב' |
| פרוטו-יוונית (בערך 2000 לפנה"ס) |
| יוונית מיקנית (בערך 1600 לפנה"ס–1100 לפנה"ס) |
| יוונית עתיקה (בערך 800 לפנה"ס–300 לפנה"ס) דיאלקטים יווניים: איולית, ארקדו-קיפריוטית, אטית-איונית, דורית; יוונית הומרית דיאלקט אפשרי: מקדונית |
| יוונית קוינה (מ-300 לפנה"ס) |
| יוונית ביזנטית (בערך 330 אחרי-הספירה–1453) |
| יוונית מודרנית (מ-1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית, יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתאית |
יווניטיקה, הידועה גם כרומניוטית או יוונית-יהודית, הייתה ניב של הרומניוטים, קבוצה של יהודים יווניים שקיומם מתועד מאז תקופת יוון ההלניסטית. שורש השפה הוא בקוינה (יוונית הלניסטית - Ελληνική Κοινή) ומשולבים בה אלמנטים עבריים. היא הייתה דומה ליוונית ששימשה את התושבים הנוצריים ביוון. הרומניוטים השתמשו בגרסה משלהם לאלפבית העברי כדי לכתוב טקסטים ביווניטיקה וביוונית.
מקור השם
מקור המילה "יוואנית" (כך נקראת השפה ביוונית) משתרש מהמונח התנ"כי "יוון", המקורב ל-Yavana (בסנסקריט), שנעשה בו שימוש על ידי תרבויות המזרח הקרוב. מונחים אלו התכוונו ליוונים וליוון.
היעלמות השפה
עם הזמן הניב הרומניוטי החל להיעלם, בעיקר במאה ה-19. כיום אין יותר דוברי רומניוטית שזו שפת האם שלהם, מכמה סיבות:
- ההתבוללות של קהילות הרומניוטים הקטנות עם הקהילות הספרדיות הגדולות, שדיברו לדינו.
- אימוץ היוונית, הטורקית והבולגרית כחלק מהתבוללות.
- הגירתם של רבים מהרומניוטים לישראל ולארצות הברית, שגרמה לנטישת היווניטיקה ואימוץ העברית והאנגלית.
- אידאולוגיית הציונות, שהעדיפה שימוש בעברית כשפה אחידה לכל היהודים.
- השמדת רוב דוברי הניב הרומניוטי שנותרו, במהלך השואה.
ראו גם
