יום ליבשה
יום ליבשה
|
|---|
|
יוֹם לַיַּבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלֲלִים:[א] הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:[ב] וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:[ג] דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:[ד] הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים: הֶרְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם[ה], וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים: לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:[ו] וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֵף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:[ז] יְדִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:[ח][1] |
יום ליבשה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף. הפיוט זכה לתפוצה רבה וללחנים רבים והתקבל במנהגי התפילה באשכנז ומזרח אירופה,[2] בקהילות הלדינו, בקהילות צפון אפריקה (למשל בשירת הבקשות של עדת מרוקו לפרשת בשלח, במנהג אלג'יר), בנוסח רומניא ועוד, ובנוסף היה ידוע הפיוט גם בתימן ובגניזת קהיר. בנוסח אשכנז הונהג לאומרו אף בשבת שירה ששירת הים נקראת בה, ובשל בית העוסק בברית מילה (המתחיל באות ה'), אף בשבת שיש בה ברית מילה.
גם כיום, כאשר מעטות הקהילות שעודן אומרות פיוט זה במהלך התפילה במקומו המקורי, הפיוט מוכר וידוע, ומקובל לשיר אותו בסעודת הברית ובשביעי של פסח.
סוג הפיוט
על פי המופיע ברוב המנהגים, הפיוט הוא מסוג פיוטי ה"גאולה",[3] כלומר פיוט המיועד להאמר מיד לפני החתימה של ברכת "גאל ישראל", בברכות קריאת שמע. אולם קיימת השערה כי במקורו הפיוט לא נועד להיות גאולה אלא "מי כמוך", סוג אחר של פיוט, המיועד להיאמר בפסקה הקודמת באותה הברכה, לאחר הפסוק "מי כמכה באלים ה'", ולפני הפסקה "שירה חדשה שבחו גאולים" המובילה לפסוק "ה' ימלך לעולם ועד".[4][5] ראיות להשערה זו ניתן למצוא בכך שכל חרוז של הפיוט מסתיים במילים 'שירה חדשה שבחו גאולים', וכן בכך שעל אף עיסוקו של הפיוט בנושאי גאולה, הוא חותם דווקא בענייני קריעת ים סוף ובביטוי "מי כמכה ה' באלים". על פי השערה זו, הפיוט הועבר לתפקיד ה"גאולה" כאשר הגיע לאשכנז, כי פיוטי "מי כמוך" לא היו מוכרים בה כלל. אמנם, כנגד השערה זו עומדת הטענה כי לפיוטי "מי כמוך" היה בפיוט הספרדי מבנה קבוע ייחודי, שאינו מתקיים ב"יום ליבשה".[6]
תוכן הפיוט
כמתבקש ממיקומו בתפילה ומן המועד שלו יועד, הנושא העיקרי בפיוט, שבו הוא פותח ובו הוא מסיים, הוא השבח והתהילה לה' על ישועת עם ישראל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף וכן אזכור שירת הים. בחציו השני של הפיוט עובר הפייטן לבקשה על הגאולה, ומבקש מה' שיחזור ויקבץ את עם ישראל (תוך שימוש במטפורה של נישואין), בין היתר בזכות דבקותם במצוות ברית המילה ובמצוות ציצית. השיר מאזכר פסוקים ופרשיות משלל ספרי התנ"ך.
ייעוד הפיוט
במקור, יועד השיר העוסק בקריעת ים סוף שארעה לבני ישראל בזמן יציאת מצרים, ליום שביעי של פסח, שהוא היום שבו אירע מעשה זה. זהו כנראה ייעודו המקורי של הפיוט, ובמקום זה הוא נאמר בעבר נוסח רומניא[7] ובמנהג אלג'יר, והחל מן המאה ה-14 גם במנהג אשכנז המזרחי-פולין.[8]
במנהג אשכנז הועבר הפיוט למועדים נוספים: שבת שיש בה ברית מילה מאחר שנזכרה בו מצוות ברית מילה ('ומבטן לשמך הם נמולים'), וכן בשבת פרשת בשלח, שבה נקראת בתורה פרשת קריעת ים סוף ושירת הים.[9] באשכנז הקדומה פיוטי "גאולה" כמעט לא היו מוכרים, ואימוץ פיוטי גאולה ספרדיים לתוך המחזור האשכנזי הוא תהליך מאוחר יותר, שהתרחש בעיקר בפיוטי השבתות ולא בפיוטי החגים, ובעיקר במנהג אשכנז המזרחי. הפיוט "יום ליבשה" מתפרש בספר 'ערוגת הבושם', ולכן היה ידוע באשכנז לכל המאוחר במאה ה-13, אך כנראה בתחילה רק לשבת שירה. באופן חריג הוא התקבל גם לשביעי של פסח (פיוט הגאולה הספרדי היחיד שאומץ במחזור החגים האשכנזי), כנראה כדי להשוות אותו עם הימים הראשונים של פסח שנאמרו בהם פיוטי גאולה (ברח דודי) מקדמת דנא.[8] רבי מרדכי יפה, בעל הלבושים, סבר שיש לומר פיוט זה ביום שמיני של פסח אף אם אין מילה,[10] אולם לא נהגו כן.
כאמור, במנהג אשכנז המזרחי צורף הפיוט גם למערכת היוצר לשבת שיש בה ברית מילה, אך הוא לא נאמר בברית מילה החלה ביום טוב. לכלל זה ישנם כמה חריגים: באחרון של פסח אומרים יום ליבשה אם יש בו מילה.[11] בפוזנא נהגו לומר יום ליבשה אם יש מילה שמיני עצרת. המהרא"ק הסתפק האם לומר יום ליבשה כשיש מילה בראש השנה שחל בחול, אך ספרי המנהגים הכריעו שלא לומר אלא אם חל בשבת,[12] ויש מקומות שנהגו לא לומר אף אם חל בשבת.[13] גם בנוגע ליום הכיפורים התנהל דיון רחב בין הפוסקים אם לומר בו יום ליבשה כשיש בו מילה: יש שסברו שיש לומר בו יום ליבשה אף אם חל בחול, יש שסברו לומר בו יום ליבשה רק אם חל בשבת ככל יום טוב, ויש שסברו שאף אם חל בשבת אין לומר בו יום ליבשה משום שיום ליבשה דומה להלל.
מקרה ייחודי הוא כאשר חלה אמירת "יום ליבשה" במועד שבו אמור להאמר פיוט 'גאולה' אחר. מקרה כזה ייתכן בשביעי של פסח שחל בשבת, או בברית מילה באחרון של פסח שחל בשבת (כי אם חלו בשבת אומרים בהם גאולת ברח דודי המיועדת לשבת חול המועד), וכן בברית מילה בשבתות ספירת העומר שיש בהן גאולות אחרות. בדרך כלל כאשר יש "התנגשות" בין פיוטים נבחר פיוט אחד מכל סוג, תוך איזון בין המועדים השונים, אך במקרה של 'יום ליבשה', בשל העובדה שבמקורו הוא אינו 'גאולה' אלא נאמר לפני 'שירה חדשה', קבע רבי אייזיק טירנא[14] ובעקבותיו שאר הפוסקים שאומרים את הגאולה השנייה במקומה, ואת 'יום ליבשה' לפני 'שירה חדשה'.[10][11]
בתקופה מאוחרת התקבע הנוהג לשיר את הפיוט כזמר בסעודת ברית מילה, שלא במסגרת התפילה, גם בברית שבימות החול.
בנוסח רומניא התקבל הפיוט גם לשבת הגדול.[7]
גרסאות ולחנים
ים ליבשה - בספר משנה ברורה כתב שרק ביום שביעי של פסח שהוא יום קריעת ים סוף, יש לומר "יום ליבשה", אך בשאר הימים יש לומר 'ים ליבשה'.[15]
הפיוט "יום ליבשה" נעשה אהוד והולחן בתפוצות ישראל, בקהילות ספרדים ואשכנזים.[16][17] בקהילת מרוקו זכה השיר לאהדה רבה, והוא מושר בשירת הבקשות בסולם 'חגאז משרקי', או בשביעי של פסח בסולם 'סחלי' בשני לחנים שונים.
לקריאה נוספת
- חיים ישראל טעסלער, הפיוט יום ליבשה לרבי יהודה הלוי: מנהגי נוסחאותיו ופירושיו, לונדון תשע"ב (להורדה).
- יוסף ויכלדר, ביאורים ופירושים אודות הפיוט יום ליבשה, המבשר תורני, שביעי של פסח תש"ף.
קישורים חיצוניים
- יום ליבשה, באתר הזמנה לפיוט
- ביצוע לפיוט באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
- פיוט "י[ו]ם ליבשה" בפורום אוצר החכמה
ביאורים
- ^ על פי פסוק בספר תהילים, פרק ח', פסוק ג'.
- ^ רומז לפסוק בשיר השירים: "מה יפו פעמיך בנעלים".
- ^ על פי ספר דברים פרק לב.
- ^ על פי מגילת רות.
- ^ רומז לפסוק בספר תהילים, פרק ע"ד, פסוק ט'.
- ^ על פי ספר בראשית, פרק ל"ח.
- ^ על פי מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו'.
- ^ על פי ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"א.
הערות שוליים
- ^ בסידורים רבים מצורף לו המשפט "בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם", שאינו חלק מהפיוט והוא בעצם חלק מנוסח התפילה האשכנזי בימים בהם אומרים פיוטי גאולה.
- ^ ככלל, הפיוט התקבל רק במנהג אשכנז המזרחי, ולא במנהג אשכנז המערבי, ראו דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמ' 435, שלא מזכיר אותו. ויש קהילות אשכנז המערבי שאמצו אותו, והוא מודפס במחזור רדלהיים המערבי לשביעי של פסח.
- ^ ראו: גאלה, באתר פרויקט בן-יהודה
- ^ ואכן, במיקום זה הוא נאמר בנוסח רומניא.
- ^ להרחבה על פיוטי זולת, מי כמוך וגאולה, עיינו אצל עזרא פליישר, היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, ירושלים תשמ"ד, עמודים 308–335.
- ^ פיוט "מי כמוך" ידוע של רבי יהודה הלוי, הכתוב על פי המבנה הקבוע, הוא מי כמוך ואין כמוך.
- ^ 7.0 7.1 סדר תפלות השנה כמנהג קהלות רומניא, ונציה רפ"ג, דף קז. וקמ:, באתר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית.
- ^ 8.0 8.1 יונה פרנקל, מחזור לפסח, ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' לה, באתר אוצר החכמה.
- ^ זליגמן בר, סדר עבודת ישראל (רדלהיים, תרכ"ח), נוסח פולין עמ' 646 ו-802. (באתר היברובוקס פה ופה).
- ^ 10.0 10.1 לבוש החור, סין תצ, סעיף ט.
- ^ 11.0 11.1 משנה ברורה, סימן ת"צ, סעיף קטן י"ג.
- ^ משנה ברורה, סימן תקפ"ד, סעיף קטן י"ב.
- ^ מטה אפרים, תקפ"ד סעיף ט.
- ^ ספר המנהגים, דיני יוצרות והפטרות, ובהלכות חג הפסח
- ^ סימן תצ יג. ובשער הציון, אמנם בחלק מהמדורות החדשות שובשה כוונתו כפי הנראה מחוסר הבנה. עיינו להלן בקריאה נוספת מפורום אוצר החכמה.
- ^ ראו לחן אשכנזי: יום ליבשה, באתר זמרשת.
- ^ ראו בלחן אשכנזי חסידי: יום ליבשה, באתר זמרשת.
