יום שישי העקוב מדם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פיגוע טרור ריקה. יום שישי העקוב מדם (באנגלית: Bloody Friday) הוא השם שניתן ליום שישי ה-21 ביולי 1972, עקב סדרת התקפות טרור שבוצעו על ידי ה-IRA (הצבא האירי הרפובליקני) באזור בלפסט. 22 פצצות שהוטמנו הרגו תשעה בני אדם ופצעו קשות יותר מ-130. לאחר 30 שנה, פרסם ה-IRA הודעת התנצלות על התרחשויות אותו היום.
רקע היסטורי
הרפובליקה של אירלנד קיבלה את עצמאותה לאחר מלחמה בבריטניה ולאחריה מלחמת אזרחים עוד בשנת 1922, אך שישה מחוזות בצפונה של אירלנד, בחבל אלסטר, נותרו מחוץ לגבולות המדינה החדשה. במלחמת האזרחים האירית ניצחו תומכי ההסכם עם בריטניה אשר נתן עצמאות לאירלנד, אך קרע מעליה את חבליה הצפוניים, את מתנגדי ההסכם, בראשם עמד איימון דה ואלירה. דבר זה הביא לדעיכת מפלגת שין פיין, ולדעיכתו של ארגון ה-IRA, אשר הובס במלחמה. במשך למעלה מארבעה עשורים היה המאבק לאיחודן של צפון אירלנד ודרום אירלנד, מאבק הצהרתי בעיקרו. אנשי הדרום מעולם לא קיבלו את החלוקה, אך לא עשו כל צעד מעשי על מנת להביא לאיחוד עם הצפון. בצפון, שהיה תחת שליטה בריטית, ואשר ההרכב האתני שלו לא היה הומוגני, וכלל רוב פרוטסטנטי אל מול מיעוט קתולי (על אף שרוב זה הלך והצטמצם), דעך המאבק המזוין, וההתנגדות לשלטון הבריטי לא הביאה לרוב לאלימות. המיעוט הקתולי היה מדוכא, והממשל המקומי היה מורכב, רובו ככולו, מ"יוניוניסטים" (פרוטסטנטים תומכי האיחוד עם בריטניה), תוך אפליה מוצהרת כמעט של האוכלוסייה הקתולית.
הקתולים הרגישו מקופחים כיוון שכוחם הפוליטי היה זעום על אף שהיוו אחוז ניכר מקרב האוכלוסייה, ותנאי חייהם היו קשים מאוד. הם חשו כי הממשל הפרוטסטנטי היוניוניסטי מתייחס אליהם כאל גיס חמישי. כתוצאה מכך, הם פנו למאבק לא-אלים בהשפעת התנועות האמריקאיות. כישלונו של ניסיון זה ופעולות הפלגים הרדיקליים בתנועה הכשירו את הקרקע לתנועה מיליטנטית יותר. בנוסף, הפכה מדיניות ממשלתו השמרנית של אדוארד הית' בבריטניה למקדם גיוס יעיל לשורות הארגון.
נקודת המפנה המהותית שהובילה את ה-IRA ותומכיהם לאלימות, היו אירועי יום ראשון העקוב מדם שהתרחש ב-30 בינואר 1972, ובו הרג הצבא הבריטי 14 קתולים (ברובם צעירים) לא חמושים, בעת מצעד זכויות אדם. נקודת מפנה זו נתפסת כאחראית לשלושה עשורים של אלימות באירלנד, שהובילה בין היתר ל"יום שישי העקוב מדם".
אין זה מדויק לומר כי "יום שישי העקוב מדם הוא תוצאה ישירה של "יום ראשון העקוב מדם", כיוון שמדובר בכחצי שנה הפרש מבחינת טווח הזמנים. יתרה מכך, למרות חשיבותו הרבה של יום ראשון העקוב מדם כאירוע מכונן שהוביל גל אלימות של עשורים, הרקע של יום שישי העקוב מדם, הוא בהיותו של ה-IRA מחויב אידאולוגית ל"מאבק מזוין" (אלימות) כדי להשיג את מטרתו, שהיא אירלנד מאוחדת.
כך, שבתקופה זו מנהיגי ה-IRA ביניהם גארי אדמס ומרטין מקגינס כבר הכינו מבצע הפצצות נרחב עבור קיץ 1972. שמטרתו הייתה להזיק לכלכלה בצפון אירלנד ולהכריח את הבריטים לסגת. יום שישי העקוב מדם, הוא חלק מאותה מערכה של ה-IRA להביא לנסיגת הבריטים.
מנהיגי ה-IRA ניהלו שיחות ומגעים עם הממשלה הבריטית במהלך מרץ 1972, והבריטים הציעו הפסקת אש המבוססת על פשרה של התיישבויות בצפון אירלנד. ה-IRA בתגובה השיב כי המלחמה תימשך עד שכל הכוחות הבריטיים ייסוגו מאירלנד, ודרשו שחרור אסירים מהכלא ואף סיפקו תאריך משוער לנסיגת הבריטים מאירלנד. יום שישי העקוב מדם התרחש בסיום השיחות הללו. כאשר, ה-IRA למעשה ניסה באירועי יום זה להראות כי אנשיו נחושים להמשיך במלחמה עד לניצחונם. גרי אדמס היה מפקד ה-IRA בבלפסט בזמן זה, והוא אחד החשודים העיקריים במעורבות בתכנון הפיצוצים.
אירועי היום
22 פצצות הוטמנו ברחבי מרכז בלפסט, לגבי רובן ניתנה התרעה של בין שעה עד חצי שעה לפני הפיצוץ. מפקד ה-IRA בזמן הנידון, שון מקסטיאופין (Sean MacStiofain) טען כי הבריטים התעלמו מן האזהרות שניתנו כדי שתיגרם פגיעה באזרחים שתוביל להכתמת ה-IRA, אם כי אירים רבים מפקפקים בנכונות טענה זו. בין היתר, מכיוון ש-22 הפצצות התפוצצו במרכז בלפסט, שהוא יחסית קטן, ותוך שעה ורבע. כך, שרבים מהאזרחים אשר התפנו מהאזור למעשה נקלעו בדרכם לפצצות נוספות שהושתלו בשטח. טענה שנייה המועלת נגד ה-IRA היא כי הגם שהאזהרות שנתן היו נכונות, הן נוספות לאזהרות כוזבות שניתנו במטרה לשטות בצבא הבריטי, כדי שלא יוכל לנטרל את הפצצות.
התרחשויות אותו היום, כפי שבאו לידי ביטוי בעיתונות היו מעורפלות באשר לפרטים המדויקים. הנתונים שלהלן נלקחו ממספר מקורות משניים, והזמנים הם לפי שעון הקיץ בבריטניה ואירלנד.
- 14:09 (פארק וינדזור, בלפסט):
- פצצה, שכמות חומרי הנפץ בה משוערת כ-12 ק"ג, התפוצצה על גשר להולכי רגל מעל קו הרכבת המוביל מדבלין לבלפסט בווינדזור פארק. לא היו נפגעים בהתפוצצות זו.
- 14:36 (מלון ברוקוייל, שדרת ברוקוייל, צפון בלפסט) :
- פצצה, שגודלה המשוער הוא כ-20 ק"ג, התפוצצה במלון ברוקוייל שבצפון בלפסט. הפצצה הוטמנה במזוודה, והוטמנה על ידי שני גברים. האזור עצמו נוקה מהשברים, וגם בהתפוצצות זו לא היו נפגעים. לאחר התפוצצויות אלו, הועברו התרעות מה-IRA על פצצות מדי מספר דקות.
- 14:40 (בנק אלסטר, דרך ליימסטון, צפון בלפסט) :
- מכונית תופת, עם כמות משוערת של כ-20 ק"ג חומרי נפץ, התפוצצה מחוץ לסניף של בנק אלסטר בדרך ליימסטון שבצפון בלפסט. זירת הפיצוץ הייתה מרוחקת כמה מאות מטרים מהפצצה הראשונה שהתפוצצה באותו היום. תושבת קתולית מקומית נלכדה בטווח הפיצוץ ואיבדה את שתי רגליה. פצועים נוספים היו גם נהגי הרכבים שנלכדו בתנועה ונפצעו מההדף.
- 14:52 (תחנת הרכבת בוטניק, שדרת בוטניק, בלפסט) :
- מכונית תופת, הנושאת כ-20 ק"ג של חומרי נפץ התפוצצה מחוץ לתחנת הרכבת בוטניק בבלפסט. רוב הנזק נגרם לרכוש, ולא נרשמו פצועים קשה או הרוגים.
- 14:53 (גשר המלכה אליזבת, בלפסט) :
- מכונית תופת, עם כ-65 ק"ג חומרי נפץ התפוצצה ללא התרעה בגשר המלכה אליזבת. לא היו פציעות חמורות בגוף, אך נגרם נזק למבנה של הגשר.
- 15:02 (רחוב אגנס, בלפסט) :
- מכונית תופת עם כ-12 ק"ג חומר נפץ התפוצצה מחוץ לקבוצה של בתי פרוטסטנטים ברחוב אגנס שבבלפסט. האנשים באזור לא קיבלו אזהרה על ההתפוצצות הקרבה, אך לא נרשמו פציעות מהותיות באירוע זה.
- 15:02 (בר ליברפול, רציף דונגאל, בלפסט) :
- פצצה, שגודלה כ-20 ק"ג, התפוצצה בבר ליברפול ברציף דונגאל. לא הייתה אזהרה ספציפית כלפי המקום, אך הפצצה גרמה למספר מועט יחסית של נפגעים.
- 15:02 (בלוויו, צפון בלפסט) :
- פצצה עם כ-12 ק"ג חומרי נפץ, התפוצצה על גשר שנמצא מעל נתיב נסיעה M2 בבלוויו שבצפון בלפסט. לא נרשמו פציעות חמורות בהתפוצצות זו.
- 15:02 (תחנת רחוב יורק, רחוב יורק בלפסט) :
- פצצה במשקל של כ-12 ק"ג, התפוצצה בתחנת רחוב יורק. הפצצה הוטמנה בתוך מזוודה והתפוצצה לפני שהתחנה התרוקנה מנוסעיה. באירוע זה נפגעו מספר אנשים שהיו בתחנה.
- 15:04 (בשדרות אורמאיו, בלפסט) :
- מכונית תופת עם חומרי נפץ במשקל של כ-20 ק"ג, התפוצצה בשדרות אורמאיו. לא ניתנה אזהרה ספציפית לגבי מקום זה, למרות זאת לא נגרמו פציעות חמורות מהתפוצצות זו.
- 15:05 (מוסך איסטווד, דרך דונגאל, בלפסט) :
- מכונית עם כ-60 ק"ג חומרי נפץ, גרמה להרס של מוסך איסטווד בדרך דונגאל. עם זאת, לא היו פציעות חמורות מהתפוצצות זו.
- 15:10 (תחנת אוטובוס ברחוב אוקספורד, רחוב אוקספורד, בלפסט) :
- מכונית תופת התפוצצה מחוץ לתחנת אוטובוס ברחוב אוקספורד, התפוצצות זו רשמה את מספר הנפגעים והאבדות בנפש הגבוה ביותר במהלך יום שישי העקוב מדם. על אף שהאזור פונה הוא עדיין היה הומה אדם כאשר מכונית הפולקסווגן עמוסת חומרי הנפץ התפוצצה. בהתפוצצות נהרגו שני חיילים בריטים, סטיבן קופר (19) ופיליפ פרייס (27) אשר עמדו בסמוך למכונית ונהרגו מיד. בנוסף, נהרגו עוד ארבעה אזרחים פרוטסטנטים אשר עבדו עבור החברה שהפעילה את תחנת האוטובוס: ויליאם קרוטרס (15), ויליאם אירווין (18), תומאס קילופס (39) וג'ון גיבסון (45).
- 15:15 (דרך סטיוארטסטאון, בלפסט) :
- פצצה נוספת, שסבורים כי ננטשה בדרך סטיארטסטאון, התפוצצה אך לא גרמה לפציעות חמורות.
- 15:20 (דרך קייבהיל, צפון בלפסט) :
- מכונית תופת עם כ-20 ק"ג חומרי נפץ, התפוצצה מחוץ לשורת חנויות בדרך קייבהיל שבצפון בלפסט. לא הייתה כל אזהרה לפני הפיצוץ, כך שהאזור לא פונה. חנויות אלו באזור מעורב מבחינה דתית. שלושה אנשים נהרגו, ביניהם שתי נשים ונער. מרגרט אוהרה (37), קתולית ואמא לשבעה נהרגה בתוך מכוניתה, כאשר ביתה בת ה-11 נפצעה באופן קשה. בריג'יד מוראי (65), אף היא קתולית אשר נהרגה עקב הפיצוץ. סטיבן פארקר (14), נער פרוטסטנטי וההרוג השלישי בפיצוץ, שהיה השני בחומרתו במהלך אותו היום. בנוסף, נגרמו פציעות וחבלות קשות לאזרחים נוספים שהיו באזור.
- 15:25 (קו מסילת ברזל, ליד דרך ליסבורן, בלפסט) :
- פצצה אשר התפוצצה בקו מסילת ברזל, ליד דרך ליסבורן בבלפסט, אך לא גרמה לנפגעים.
- 15:25 (דרך קרומלין, בלפסט) :
- שתי פצצות, שתיהן מוערכות בכ-20 ק"ג של חומרי נפץ, התפוצצו במוסך סטאר שבדרך קרומלין. עם זאת, לא נרשמו פציעות משמעותיות עקב ההתפוצצויות.
- 15:30 ('Nutts Corner', מערב בלפסט) :
- מוקש התפוצץ בכביש המוביל ל-'Nutts Corner', שבמערב בלפסט, בדיוק כאשר אוטובוס מלא בילדי בית ספר עבר. הנהג הבחין במוקש, וסטה, וכך הצליח להגן על הילדים. יש המאמינים כי המוקש יועד לכלי רכב של הצבא הבריטי. בכל מקרה, לא נרשמו פציעות מהותיות באירוע זה.
- 15:30 (תחנת הובלות של צפון אירלנד, דרך גרוסוינור, בלפסט) :
- פצצה במשקל של כ-20 ק"ג התפוצצה בתחנת הובלות של צפון אירלנד, אשר בדרך גרוסוינור, שבבלפסט. לא נגרמו פציעות רבות נפגעים באירוע.
- 15:30 (סיידינהאם, מזרח בלפסט) :
- פצצה אשר הייתה אמורה להתפוצץ במהלך יעף ההצדעה של סיידינהאם, נוטרלה על ידי הצבא הבריטי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Patrick Bishop and Eamonn Mallie, The Provisional IRA, 1987
קישורים חיצוניים
- יום שישי העקוב מדם באתר אוניברסיטת אלסטר
- על יום שישי העקוב מדם באתר הסכם השלום בצפון אירלנד
- דיווח של ה-BBC על התנצלות ה-IRA כלפי משפחות נפגעי "יום שישי העקוב מדם"
- דיווח על אירועי "יום שישי העקוב מדם", באתר הBBC
