יונה אפרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה אפרת
יונה אפרת, יוני 1982
יונה אפרת, יוני 1982
לידה 2 באוקטובר 1925
פוליןפולין פולין
פטירה 4 ביוני 1993 (בגיל 67)
תאריך עלייה 1935
השתייכות Hahaganah.png ההגנה
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19771948
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
מלחמת סינימלחמת סיני
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה

יונה אפרת (2 באוקטובר 1925 - 4 ביוני 1993) היה אלוף בצה"ל וחבר ועדת כהן.

ביוגרפיה

אפרת נולד בפולין בשם יונה הופרט. עלה לארץ ישראל בשנת 1935. אפרת היה חבר בארגון ההגנה ובמלחמת העצמאות התגייס לחטיבת גולני בה שימש כלוחם ומפקד. במהלך הקרבות נפצע אפרת פעמיים והשתתף במבצע עובדה. בשנת 1950 מונה למפקד סיירת גולני[1]. במלחמת סיני השתתף בכיבוש שארם א-שייח'. בהמשך מונה למפקד גדוד 51 בחטיבת גולני בשנים 19601962. לאחר מכן שימש כקצין קישור עם כוח החירום של האומות המאוחדות בסיני[2] ועוזר ראש מחלקת הדרכה לנושא חיל הרגלים[3]. ב-1964 מונה למפקד חטיבת כרמלי וב-1966 מונה למפקד חטיבת גולני אותה הוביל במהלך מלחמת ששת הימים בקרבות קשים ברמת הגולן[4]. ב-1973 מונה לעוזר ראש אג"ם, תפקיד בו כיהן עד אמצע ספטמבר 1973. בסוף ספטמבר 1973 מונה למפקד פיקוד המרכז תפקיד בו נשא עד 1977. אפרת תמך בהפעלת יד קשה כלפי הפרות סדר של הפלסטינים וגרס שזו הדרך היחידה למנוע הסלמה בהפרות הסדר הפלסטיניות[5]. במלחמת שלום הגליל גויס למילואים והיה עוזר הרמטכ"ל.

לאחר שחרורו מצה"ל שימש אפרת כמנכ"ל החברה הממשלתית שירותי נפט בע"מ. היה חבר בוועדת כהן לחקר האירועים במחנה סברה ושתילה. רפאל איתן כתב שייתכן שמסקנות הוועדה הושפעו מהאיבה הגלויה ששררה בינו ובין אריאל שרון[6]. בשנת 1987 הוא מונה לנהל את מבצע "אור לגויים", לניתוק חשאי של הצרכנים היהודיים מרשת החשמל של חברת החשמל המזרח ירושלמית וחיבורם לרשת של חברת החשמל לישראל[7].

נפטר ב-4 ביוני 1993 ונטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יונה אפרת (הופרט) ז"ל (1950-1951), באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
  2. ^ שמואל שגב, פחות קסדות כחולות, מעריב, 24 בספטמבר 1963
  3. ^ ימימה רוזנטל, יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, 1974–1977, 1992–1995 : מבחר תעודות מפרקי חייו, גנזך המדינה, 2005, עמ' 356
  4. ^ הצבא הסורי לא הושמד אבל סבל אבדות כבדות, מעריב, 15 ביוני 1967
  5. ^ שלמה גזית, פתאים במלכודת, הוצאת כנרת 1999, עמוד 84
  6. ^ רפאל איתן, מצנח רביעי נפתח, ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 230
  7. ^ Amir S. Cheshin, Bill Hutman, AVI Melamed, Separate and Unequal: The Inside Story of Israeli Rule in East Jerusalem, pages 142-144


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0