יועץ קים קדיש ראקאץ
יועץ קים קדיש ראקאץ היה מו"ל ומחבר חסידי מפורסם שליקט תורות וסיפורים מאדמו"רי פולין הקונגרסאית ועד היום ספריו מהווים מקור עיקרי למחקר חסידות פולין ואדמו"רי בית פשיסחה, קוצק, גור, וורקא ועוד.
ביוגרפיה
נולד לרב יהושע העשיל (העשקי) ראקאץ, ונקרא יועץ קים קדיש על שם זקנו. משפחת אביו הייתה מיוחסת, ובאחד מחיבוריו הוא גם מפרסם את אילן היוחסין המשפחתי שכתב ידידו הרב צבי יחזקאל מיכלסון מפלונסק שמגיעה עד לרבי מאיר מרגליות לרש"י ולדוד המלך[1].
רוב פרטי חייו אינם ידועים, אך ממכתבי ההסכמות ובעיקר מחילופי האגרות שקיים עם רבים מרבני פולין, ניכרת הערכה לאישיותו כתלמיד חכם וחסיד.
בשנותיו המאוחרות התגורר בכפר פשיטיק שבמחוז ראדום בפרובינציית מזוביה ועל שמה נקרא "יועץ קים קדיש בריהע"ש [=בן ר' יהושע העשיל] נ"י מפרשיטיק"[2]. מי שהביא אותו לעיר, היה הגביר ר' יצחק מאיר לנגה מהכפר קוויף הסמוך. הוא הזמינו לשמש מלמד לבניו. בהמשך העתיק לנגה את מגוריו לפשיטיק שבה הפך ראש הקהל, והביא עמו את ראקאץ ובני משפחתו לגור בכפר. הוא התגורר עם ארבעת ילדיו בחדר קטן ואפל בעליית גג ושם עבד על עריכת ספריו.
בני הקהילה מתארים את דמותו: ”תמיד רץ, עפרון ונייר בידו, שקוע במחשבותיו, בעולם של דמיון, חדור אמונה ושאיפה לשלמות הנפש. גבה קומה, דל ורזה, בעל זקן בינוני חד, שערות זהב, גבות ארוכות המכסות במידת מה את עיניו ... ראשו מכוסה כיפה שלא הוחלפה מיום נישואיו. אי אפשר לדעת מאיזה חומר עשויה. כולה מקשה אחת משומנת ועליה כובע עגול ... פאותיו שגודלן מקצה הגולגולת ולמטה עבות היו, מסולסלות ונתונות מאחורי אוזניו. לבוש קפוטה ארוכה, חגור אבנט משי מלא שומן שלא ירד מגופו. צווארון החולצה פתוח בין בקיץ ובין בחורף”[3].
ראקאץ ובני משפחתו נספו ככל הנראה בשואה ולא נודעו עקבותיהם.
עבודתו הספרותית
לפי תיאורי בני קהילתו, את מפעלו לכינוס ותיעוד תורות וסיפורים מאדמו"רי פולין החל ראקאץ בשהותו כמלמד בכפר קוויף. שם פגש באיש חסיד בשם ר' אברהם מוער, שלפרנסתו עבד כסמרטוטר וסבב על הכפרים. מוער סיפר לראקאץ סיפורים חסידיים והאחרון החל לרושמם באדיקות. בהמשך החל להסתובב בעצמו בשטיבלאך חסידיים ברחבי פולין וקיבץ מפי החסידים עוד תורות וסיפורים שאת כולם רשם בלשון מליצית.
כשנודע על מפעלו הספרותי, החלו רבים מחסידי פולין לשגר לו מכתבים גדושים בסיפורים ותורות, וראקאץ העתיק את כולם כשהוא מקפיד לציין את שמות הכותבים, ביניהם הרב צבי יחזקאל מיכלסון מפלונסק, הרב נתן נטע מקוליבל, הרב יוסף מנדלקורן מאוסטרוב מזובייצקה ועוד רבים. וכך בשנת תרפ"ח הוציא לאור בלודז' את יצירתו המונומנטלית שיח שרפי קודש שבו כינס כעדותו יותר מאלפיים סיפורים ודברי תורה מכל צדיקי פולין. הספר שחזר ונדפס ואף יצא לאור מחדש, משמש מקור עיקרי למחקר חייהם ותורתם של אדמו"רי פולין.
בני פשיטיק מתארים את עבודת העריכה שנעשתה בחדרו הבודד של ראקאץ שבו התגוררו גם ארבעת בניו שאחד מהם חולה שחפת: ”החדר היה אפל. הובילו אליו כ-20 מדרגות פגומות עם משענת רעועה, וקיימת הייתה סכנה תמידית ליפול מהמדרגות במיוחד בחורף כשהיו מכוסות קרח. החדר היה אפל. על השולחן שבאמצעו נמצא כד חרס קטן ובו שמן ופתיל. לאור קלוש ומהבהב זה היה לומד וכותב עד שעה מאוחרת בלילות. הייתה לו אמנם גם מנורת נפט, אבל בה היה משתמש רק במקרים מיוחדים”[4].
בהמשך אף הקדיש חיבורים מיוחדים לדמותו ולתורתו של ה'יהודי הקדוש' רבי יעקב יצחק מפשיסחה, ואף ההדיר מחדש ספרים רבים ביניהם מבחר הפנינים לידעיה הפניני ועוד.
ביקורת
אם בתחילת דרכו התייחסו למפעלו של ראקאץ בביקורת, בעיקר משום שאדמו"רי פולין לא ראו לנכון להפיץ את תורתם ברבים, הרי שאחרי חורבן יהדות אירופה, נותר מפעלו כגל-עד כמעט בלעדי לעולמה העשיר.
רבי יואל טייטלבוים מסאטמר פקפק באמיתות הסיפורים וטען שרובם שקרים[5]
ספריו
- שיח שרפי קודש - לשון חסידים, אמרות טהורות, חידושי תורה וסיפורים נפלאים מאדמו"רי בית פשיסחה, קוצק, חסידות גור ומרבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר.
- נפלאות היהודי - חידושי תורה וסיפורים מהיהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחה
- תורת היהודי - חידושים נוספים מדברי תורתו של היהודי הקדוש.
- שפתי קודש - חדושי תורה מהמגיד מקוז'ניץ, רבי פישל מסטריקוב, מרבי אריה לייב שרה'ס, ומאדמו"רי וורקא, אמשינוב, ורבי דב בעריש מביאלה.
לקריאה נוספת
- בית צדיקים - תולדות משפחת ראקאץ, הרב צבי יחזקאל מיכלסון בסוף הספר נפלאות היהודי, ורשה ה'תר"ץ.
- מנדל הוניג - 'לזכרם' בתוך ספר פשיטיק עמ' 351–354, תל אביב תשל"ג.
הערות שוליים
