רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רבי יחיאל מיכל רבינוביץ (? –תש"א 1941) היה רב ליטאי, רבה של שצ'וצ'ין. התפרסם כמחבר ספר הלימוד הישיבתי "אפיקי ים".

ביוגרפיה

נולד בסלוצק ליענטא ולרב מרדכי יונה רבינוביץ (נפטר כ"ה בכסלו תרע"ה)[1], בנו של הרב יחיאל מיכל רבינוביץ רבן של באוריצ'ה ושינובקה, ונקרא על שם סבו. למד בישיבות ליטא והתפרסם בכשרונותיו וידיעותיו, אך במקביל עסק בעסקנות. נישא לליבא (ליעבע) בתו של הגביר אברהם יעקב קפלן מלכוביץ', ועבר לגור בעירו של חמיו. בתקופה שלאחר חתונתו סירב לכהן ברבנות, חותנו העניק לו קרקעות מנכסיו המרובים והוא נעשה לסוחר יערות. חלק גדול מזמנו הוקדש ללימוד, ובמהלך השנים בהן עסק בסחר היערות, כתב את ספרו "אפיקי ים" (וילנה תרס"ה) שהביא מאוחר יותר לפרסומו הרב בישיבות ליטא[2].

בשלב מסוים התיישב בברנוביץ', בתקופת מגוריו בעיר זו סייע לרב אלחנן וסרמן בהקמת ישיבת אוהל תורה המקומית, ואף היה עורכו של כתב העת התורני "אוהל תורה" שיצא בחסותה, החל מגליונו השני[3]. בשנת תרפ"ו הוא הקים "חברת ש"ס" בבית המדרש "פועל צדק" של בעלי המלאכה בעיר, שיעוריו שהועברו במסגרת זו משכו למדנים רבים לבית מדרשם של בעלי המלאכה, דבר שתרם לטשטוש הבדלי המעמדות.

עם הקמת "אגודת ישראל" הצטרף אליה ושימש כיו"ר אגודת ישראל בעיר ובמחוז ברסט כולו, כשלצדו מכהן בנו מאיר רבינוביץ כיו"ר "צעירי אגודת ישראל".

בעקבות התמוטטות כלכלית שעבר בעטיה של מלחמת העולם הראשונה, הסכים לקבל על עצמו משרה רבנית; בתחילה נקרא והסכים לשמש כממלא מקומו של הרב מאיר קרליץ ברבנות לכוביץ' בה התגורר בתקופה שלאחר נישואיו לפני המלחמה הגדולה, אך לאחר שנבצר ממנו להגיע לעיירה, מילא את מקומו בנו הבחור שלמה שמשון קרליץ[4]; לבסוף התמנה במינוי קבע כרבה של שצ'וצ'ין (Shchuchyn), בהמלצת רבה הפורש, הרב יהודה לייב חסמן. בשנת תרצ"ח (1938) שב ללכוביץ' והוכתר כרב העיירה, אך שהותו בה בפועל הייתה קצרה מאוד, והרב קרליץ הצעיר שב למלא את מקומו[5].

נספה בשואה באוגוסט 1941.

בנו רבי יצחק רבינוביץ, היה רבה האחרון של וולקוביסק, משנת תרצ"ה ועד הירצחו, עם חיסול הקהילה היהודית המקומית בשואה.

"אפיקי ים"

ספרו "אפיקי ים" (וילנה תרס"ה) התקבל כספר לימוד חשוב בישיבות ליטא ולאחר מלחמת העולם השנייה, גם בישיבות בארץ ישראל ובארצות הברית, ונחשב לאחד ממבשרי שיטת בריסק בדרך לימוד התלמוד, לצד ספריהם של רבנים בולטים אחרים כמו רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק. בסוף חלקו השני של הספר (וילנה תרצ"ה), הדפיס קונטרס קצר בשם "פניני ים" ובו הדרכות מוסריות.

בהקדמת החלק השני של ספרו, הוא כותב שחלק זה נופל באיכותו בצורה משמעותית מספרו הראשון, כי "המלחמה העולמית אשר עשתה שמות בארץ ובמדינות... נגעה גם בי לרעה מאוד, ונאבד כל הוני הגדול, ונפלתי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, עד אשר נאנסתי לקבל עלי עול זרים, עול הרבנות... ותודה לאל שלא שמעתי לעצת היצר ומיאנתי לקבל הכתבים שהביאו לי מקהילות גדולות ונכבדות, ובחרתי את הרע במיעוטו. ...בעת סידורי את ספרי הראשון ישבתי שליו ושקט ויכולתי להעמיק עיון שעות רצופות באין שום מפריע... בעת סידור ספרי זה במשך שעה אחת הפסיקוני כמה פעמים ולא נתנוני לשקול כל דבר במאזני השכל...".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. אביו נפטר במהלך מלחמת העולם הראשונה ונקבר בחיפזון. בנו מצר על כך בהקדמת חלקו השני של ספרו, "אפיקי ים".
  2. אחד ממכתביו המודפסים בספרו, נכתב בלכוביץ' בשנת תרס"ב, ומכתבו לרב יהודה לייב פישמן מימון שהתפרסם בסיני, "ספר רפאל", שנה ס"ב כרכים קכג-קכד, עמ' תצו-תצז, נכתב מלכוביץ' בשנת תרס"ו (1906).
  3. הגיליון הראשון נערך בידי ראש הישיבה רבי אלחנן וסרמן.
  4. ספר הזיכרון "זיכרון שלמה", בני ברק, עמ' יח.
  5. אליהו פאליי, עמודי שש, בני ברק תשס"א, עמ' 94–100. בשם הרב חיים שאול קרליץ.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0