ינוקא
ינוקא (מארמית "ינוקא", תינוק) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו לפני גיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עדיין בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.
המונח מושפע ככל הנראה מספר הזוהר שבו מוזכרים ילדי פלא בעלי יכולות רוחניות מופלאות. אחד מהם הוא הינוקא מכפר סכנין, שהיה בנו של רב המנונא סבא[1].
היסטוריה
הינוקא הראשון בתנועת החסידות הוא כנראה רבי אברהם מפרוהוביטש (בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש ואחיו הגדול של רבי ישראל מרוז'ין) שהתמנה לאדמו"ר בשנת תקס"ג בגיל 16, לאחר פטירת אביו. אחד הידועים שבין האדמו"רים הללו הוא הרב ישראל מסטולין שכונה "הינוקא מסטולין"[2]. גם האדמו"ר הנוכחי מקרלין-סטולין הרב ברוך שוחט הוכתר לאדמורו"ת בעודו "ינוקא". שני ינוקות נוספים שמונו במאה ה-19 היו רבי שלמה בן ציון מצ'רנוביל ורבי מנחם נחום מטולנא טולטשין.
ינוקא נוסף הוא רבי יהודה זונדל בידרמן בן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב ביתר[3].
הבחור מרדכי יוסף ליינר נתייתם מאביו רבי יעקב מראדזין בשנת ה'תשס"ט טרם היותו בר מצווה אך אינו משמש עדיין באדמו"רות.
לעיתים הדבר גרם לפילוג; כך למשל האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דב רוקח, שעם פטירת דודו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז ב-1957 היה רק בן תשע, וזקני החסידות החליטו להכתירו לאדמו"ר עד שיגיע לגיל 18, קיבל עד להכתרתו את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז, ולאחר שנים קיבלה על עצמה את מרותו של בן-דודו, רבי יהושע רוקח ממחנובקה.
משמעות דתית
מושג הינוקא מבטא תפיסה קיצונית של המשכיות וירושה במושג ה"צדיק" (האדמו"ר), גם בטרם הוכיח הינוקא את עצמו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גדי שגיב, "'ינוקא': על צדיקים-ילדים בחסידות", ציון שנה עו, חוברת ב', תשע"א, עמ' 139–178.
- יונתן מ' בן-הראש, סבא וינוקא: הקל, הבן והמשיח בסיפורי הזוהר, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ט.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ינוקא |
הערות שוליים
- ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף קפ"ו, עמוד א'.
- ^ על פרשת הכתרתו בגיל חמש שנים ראו: אברהם אביש שור, קובץ בית אהרן וישראל ו, ב (תשנא) קלז-קמו; ו, ג: קמה-קנו; ו, ד: קמו-קסג; ו, ה: קלג-קנא
- ^ שלמה זינגר, לעלוב ביתר: 'הינוקא' מתחתן הערב ויוכתר לאדמו"ר, באתר JDN, 31 במאי 2015
.png){kind=small}
