יעל
ערך זה עוסק בסוג בעל חיים ממשפחת הפריים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  יעל
| |
|---|---|
יעל נובי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| תת־סדרה: | מעלי גרה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | יעלים |
| סוג: | יעל |
| שם מדעי | |
 Capraליניאוס 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
יעל (שם מדעי: Capra) הוא סוג במשפחת הפריים. היעלים נפוצים בעיקר באזורים הרריים ברחבי העולם הישן. בישראל מצוי המין יעל נובי, שנפוץ בנגב, במדבר יהודה וברמת הגולן. עז הבית, תת-מין בסוג זה, בויתה מעז הבר.
ליעלים יכולת טיפוס טובה שמאפשרת לו לחיות על צוקים. בתחתית הפרסה של היעל קיימת כרית גמישה המשמשת להיאחזות בסלעים, ומאפשרת עצירה פתאומית במצוקים תלולים ובפניות חדות. זכרי היעלים יהיו תמיד כבדים יותר מהנקבות.
מיון
- מין: יעל קווקזי מערבי (Capra caucasica)
- מין: יעל קווקזי מזרחי (Capra cylindricornis)
- מין: יעל בורג (Capra falconeri)
- מין: יעל איברי (Capra pyrenaica)
- תת-מין: יעל גראדוס (Capra pyrenaica victoriae)
- תת-מין: יעל ספרדי (Capra pyrenaica hispanica)
- תת-מין: יעל פורטוגזי (Capra pyrenaica lusitanica)
- תת-מין: יעל הפירנאים (Capra pyrenaica pyrenaica)
- מין: יעל האלפים (Capra ibex)
- מין: יעל נובי (Capra nubiana) - בעבר נחשב כתת-מין של "יעל האלפים" ושמו המדעי היה אז Capra ibex nubiana.
- מין: יעל אתיופי (Capra walie)
- מין: יעל סיבירי (Capra sibirica)
- תת-המין: יעל ההימלאיה (Capra sibirica hemalayanus)
- מין: עז הבית (Capra hircus)
- מין: עז הבר (Capra aegagrus)
- תת-המין: יעל בזואר (Capra aegagrus aegagrus)
- תת-המין: יעל צ'ילטאני (Capra aegagrus chialtanensis)
- תת-המין: יעל סינדי (Capra aegagrus blythi)
- תת-המין: יעל טורקמני (Capra aegagrus turcmenica)
- תת-המין: קרי קרי או יעל כרתים (Capra aegagrus cretica)
היעל ביהדות
היעל נזכרת בנביאים[1] ובכתובים[2], וכן במשנה[3].
זיהוי היעל המקראית עם ה-Capra מוסכם כמעט על כל הראשונים[4], המתרגמים בצרפתית 'אישטיינבו"ק'[5] או בערבית 'ועל'[6]. הרד"ק בפירושו לספר שמואל כותב שאומרים שהיעל הוא תיש הבר, ואכן כך מקובל גם במדע המודרני המסווג את עז הבר כמין של יעל.
האקו המוזכר בתורה[7] מתורגם בתרגום אונקלוס "יעלא", ורש"י במקום מבאר שכוונתו ליעל המקראית. גם זיהוי זה מוסכם על כל הראשונים, ומכאן שה-Capra היא ה'אקו' שברשימת שבע החיות הטהורות שבספר דברים.
רש"י בפירושו למסכת חולין[8] מעלה השערה שגם הצבי המקראי הוא מין של אישטיינבו"ק - Capra.
כשם אשה
השם יעל, כשמן של חיות נוספות, משמש גם כשם אשה. האשה הראשונה המוכרת בשם זה היא יעל אשת חבר הקיני. נכון לשנת תש"פ, השם ממוקם במקום השלישי לבנות באוכלוסייה היהודית בישראל[9].
גלריה
יעל נובי צעיר ליד מכתש רמון
יעל, מאחורי שלט
.jpg)
.JPG)
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יָעֵל |
- יעל, באתר ITIS (באנגלית)
- יעל, באתר NCBI (באנגלית)
- יעל, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- יעל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- יעל, באתר GBIF (באנגלית)
_(cropped).jpg)
- ^ שמואל א', כ"ד, ב'
- ^ תהילים, ק"ד, י"ח; איוב, ל"ט, א'; משלי, ה', י"ט - שם התורה נמשלה ל'יעלת חן'.
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק א', משנה ו'; משנה, מסכת ראש השנה, פרק ג' - שם נאמר שביובל היו תוקעים בשופר מקרן של יעל, ולדעת תנא קמא גם בראש השנה.
- ^ למעט הערוך ערך יעל המבאר שהיעל היא כבשה נקבה. על דעתו זו הקשו הראשונים והאחרונים קושיות רבות, ביניהן שהיעל היא חיה ולא בהמה, וכן שהמשנה במסכת כלאים אוסרת לזווג יעל עם כבש. ד"ר משה רענן במאמר 'מעמדה של קרן היעל לעניין תקיעת שופר', תחומין כרך כ"ח, מציע ליישב שכוונת הערוך היא לכבשת בר נקבה, כאשר בשם זה הוא כולל את הנקבות של כל מיני הבר משבט היעלים, בו נכללים גם היעל והעז וגם הכבש (הדומים יחסית בצורת הבר), והגבלתו את הזיהוי לנקבות בדווקא נובע מהגדרת הגמרא במסכת ראש השנה את קרן היעל כישרה, תכונה המתאימה רק לנקבות של המינים הנזכרים.
- ^ רש"י במסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב' בדבור המתחיל 'יעל', וכך תרגמו עוד ראשונים רבים.
- ^ רב סעדיה גאון בתפסיר לתהילים, איוב ומשלי, וכן הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת כלאים
- ^ דברים, י"ד, ה'
- ^ דף נ"ט עמוד ב', ד"ה והרי צבי
- ^ אברהם בלוך, אלה עשרת השמות הנפוצים ביותר לשנת תש"פ, באתר "סרוגים", כ"ח באלול תש"פ