יעקב בקנשטיין
.JPG) | |
| יעקב בקנשטיין, 2009 | |
| לידה | 1 במאי 1947 |
|---|---|
| פטירה | 16 באוגוסט 2015 (בגיל 68) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
|
ייסוד התרמודינמיקה של חורים שחורים היבטים אחרים של הזיקה בין מידע וכבידה ביסוס יחסותי לדינמיקה הניוטונית המתוקנת. | |
פרופ' יעקב דוד בקנשטיין (1 במאי 1947 - 16 באוגוסט 2015[1]) היה פיזיקאי ישראלי. בקנשטיין החזיק בקתדרה על שם פולק לפיזיקה עיונית באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חתן פרס רוטשילד לשנת 1988, פרס ישראל לשנת 2005 ופרס וולף לשנת 2012.
ביוגרפיה
בקנשטיין נולד במקסיקו סיטי שבמקסיקו, ובילדותו היגר עם משפחתו לארצות הברית. הוא למד שנה אחת כימיה במכון הפוליטכני של ברוקלין, אולם המשיך לתואר ראשון בפיזיקה, אותו סיים בהצטיינות יתרה, ולתואר שני בתחום זה. בקנשטיין למד אצל הפיזיקאי האמריקאי ג'ון ארצ'יבלד וילר, ואת עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1972, ולאחריה עבר לאוניברסיטת טקסס לפוסט-דוקטורט. עלה לישראל בשנת 1974 מטעמים ציוניים, והפך חבר סגל במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1990 עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים.
עבודתו המדעית
בקנשטיין תרם לייסוד התרמודינמיקה של חורים שחורים ולהיבטים אחרים של הזיקה בין מידע וכבידה. בשנת 1972, בגיל 25, הציע לייחס אנטרופיה לחור שחור. הוא הציע כי השטח הכולל של אופק האירועים כתוצאה של מיזוג בין חורים שחורים לא יכול לקטון, שהאנטרופיה של חור שחור פרופורציונלית לשטח אופק האירועים שלו.
בתחילה התקבלה טענתו בביטול בקהילה המדעית, כולל על ידי סטיבן הוקינג, שכן אם לחור שחור יש אנטרופיה צריכה להיות לו גם טמפרטורה, ואז הוא צריך לקרון כמו גוף שחור. אולם ב-1974 הוקינג גילה כי חור שחור יכול לפלוט קרינה, תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. קרינה זו נקראת קרינת הוקינג. החישובים הראו שקרינה זו אכן מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח החור השחור, הרעיון נעשה למקובל, ואנטרופיה זו מכונה אנטרופיית בקנשטיין־הוקינג.
בקנשטיין תיאר את תגליתו כך: ”הרעיון שלי היה שברגע שאתה זורק את האנטרופיה של דבר מסוים, כמו כוס התה, לחור השחור, השטח של הגבול של החור השחור גדל קצת, אז האנטרופיה שנוצרה בחור השחור עצמו מקזזת את האנטרופיה של התה וכל מה שנפל לתוכו.”[2]
בקנשטיין עסק בניסיונות להשיג ביסוס יחסותי לדינמיקה הניוטונית המתוקנת שפיתח מרדכי מילגרום.
ב-2012 זכה בפרס וולף בפיזיקה, נימוקי השופטים:
בזכות עבודתו על גופים אסטרונומיים מסיביים מאד, הקרויים חורים שחורים. הוא הראה כי יש לגופים אלה תכונה סטטיסטית-תרמודינמית, הקרויה אנטרופיה. זאת, למרות שהדינאמיקה הפנימית של גופים אלה איננה ידועה. עבודה זו פתחה שדה מחקר של דינאמיקה של חורים שחורים, מחקר שהיה לאבן פינה בתחומי הפיזיקה העיונית של כבידה קוונטית ומיתרים.
בקנשטיין, יהודי מאמין, ראה קשר בין אמונתו הדתית לעבודתו המדעית, ואמר כי הוא "מסתכל על העולם כתוצר של העבודה של הקדוש ברוך הוא. הוא קבע חוקים מאוד מסוימים ואנחנו נהנים מאוד לגלות אותם בעבודה מדעית - לראות איך הכל משתלב ביחד".
נפטר בפינלנד ב-16 באוגוסט 2015.
קישורים חיצוניים
- אתרו של בקנשטיין באתר האוניברסיטה העברית
- יעקב בקנשטיין, קורות חיים באתר פרס ישראל
- נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל ליעקב בקנשטיין, באתר פרס ישראל
- ראיון עם יעקב בקנשטיין, באתר "סיינטיפיק אמריקן ישראל"
- יעקב בקנשטיין, מידע ביקום הולוגרפי, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון פברואר-מרץ 2004
- יעקב בקנשטיין באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- אסף שטול-טראורינג, כששופכים כוס תה לחור שחור - פרופ' בקנשטיין: אני מרגיש יותר בנוח בעולם אם אני מבין למה דברים קורים, באתר הארץ, 5 במאי 2012
- אור הירשאוגה, המוחות החדים בפיזיקה // החוקר שסחף את הוקינג, באתר TheMarker, 31 בינואר 2013
- יעקב בקנשטיין, הזמן, הסדר והיקום, מחשבות 60, דצמבר 1990, עמ' 40–49
- אבי בליזובסקי, חתן פרס ישראל בפיזיקה, פרופ' יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, הלך לעולמו, באתר "הידען", 19 באוגוסט 2015
עופר אדרת, חתן פרס ישראל | יעקב בקנשטיין גילה מה קורה לכוס תה בחור שחור, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2015
הערות שוליים
- ^ מודעת אבל באתר "אבלים"
- ^ אסף שטול-טראוריג, כששופכים כוס תה לחור שחור, באתר הארץ, 5 במאי 2012
