רבי יעקב פולק
 | |
| המצבה המיוחסת לרבי יעקב פולק בבית הקברות היהודי בלובלין | |
| מקום קבורה |
 לובלין, פולין |
|---|---|
| פטירה |
 לובלין, ממלכת פולין |
הרב יעקב בן יוסף פולק (לעיתים פולאק; סביבות 1460–1470 – כ"ג בסיוון ה'ש"א, 1541[1]) היה מראשוני החכמים שתרמו להיווצרותו של מרכז התורה בפולין. כונה "בעל החילוקים" בגין דרכו בלימוד ותמיכתו בשיטת הפלפול.
שהה תקופה בפראג ושימש בה דיין וראש ישיבה, עד שנאלץ לעזוב בעקבות המחלוקת על המיאון. לאחר מכן עקר לפולין והקים ישיבה בקרקוב.
ביוגרפיה
נולד בסביבות השנים 1460–1470. כינויו "פולק" מלמד לכאורה שנולד בפולין, אולם יש מן החוקרים הדוחים מסקנה זו וקובעים שנולד בגרמניה.[2] למד בישיבת נירנברג אצל רבי יעקב מרגליות. לאחר מכן כיהן כראש ישיבה בפראג יחד עם רבי אייזיק מרגליות, בנו של רבו רבי יעקב מרגליות.
פסק המיאון
בשנת 1492 אישר הרב יעקב פולק מיאון שעשתה אחות אשתו שנישאה בקטנותה, וביטל את הקידושין, אף על פי שמאה שנה קודם לכן תיקן הרב מנחם ממירזבורק לא לעשות מיאון. הדבר הזה גרם למחלוקת גדולה נגד ר' יעקב פולק, ורבנים רבים וביניהם רבו ר' יעקב מרגליות מנירנברג החרימו אותו. מהר"י מינץ כתב עליו "אם חוזר בו (הר' יעקב פולק בנדון המיאון) מוטב, כיוון שהנידוי היה על תנאי זה עד שיחזור, ואם ח"ו שאינו חוזר, ראוי להורידו מגדולתו" (שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ג). תלמידי תלמידיו של רבי יעקב פולק הצדיקו את מעשיו, "הר' יעקב פולק מרוב חשיבותו וגדלותו העמיד המיאון על דעתו ולא השגיח בהם ובגזירותם, והייתה נשואה אותה אשה הממאנת לאדם אחר ע"פ אותו המיאון" (מהרש"ל ים של שלמה יבמות פי"ג סי"ז).
רבנות קרקוב
לפני שנת 1494 הגיע לפולין, התיישב בקרקוב והקים בה ישיבה. ייסד את שיטת החילוקים – שיטה מפולפלת לניתוח סוגיות תלמודיות – אשר שלטה במשך מאות שנים בעולם התורני באירופה המרכזית והמזרחית. בשנת 1503 העניק לו מלך פולין מינוי כ"רב היהודים".
בסביבות שנת ה'רס"ח נאלץ לעזוב את קרקוב עקב סכסוכים פנימיים בקהילה בין יוצאי צ'כיה ליוצאי פולין, ועקב המיאון שעורר עליו את התנגדות מהר"י מינץ ורבי יעקב מרגליות. כעבור תקופה הוחזר לעיר כראש ישיבה בהשפעת חמותו האלמנה העשירה רחל פישל[3]. רבי יעקב פולק נטמן בבית הקברות הישן בלובלין. גדול תלמידיו היה רבי שלום שכנא מלובלין רבו וחותנו של הרמ"א.
עלייתו לארץ ישראל
רבי יעקב עלה לירושלים בשנת ה' ר"צ (1530)
השפעה
אף על פי שכמעט אין חומר כתוב שהשאיר, ר"י פולק נחשב כאבי עולם התורה הפולני בתקופת האחרונים.
עקב כך שלא השאיר ספרים שיטתו הלמודית לוטה בערפל, ויש הטוענים ששיטתו היתה דווקא לימוד על דרך הפשט[4].
בהקשר אליו נאמר: "מיעקב (ר"י פולאק) עד יעקב (ר"י מלובלין) לא קם ביעקב כיעקב".
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב דר. אשר זיוו, "רבי יעקב פולק - המהרי"ף", הדרום נג (תשמ"ד), עמ' 118–163.
- אלחנן ריינר, "'אשר כל גדולי הארץ הזאת הם תלמידיו': ר' יעקב פולק – ראש וראשון לחכמי קרקוב", בתוך: הנ"ל (עורך), קראקא–קז'ימיז–קרקוב: מחקרים בתולדות יהודי קרקוב, אוניברסיטת תל אביב תשס"א, עמ' 43–68.
קישורים חיצוניים
- כתב החרם של ר' יעקב פולק נגד הרב אברהם מינץ מפאדובה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יעקב פולק", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 878, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי יעקב פולאק מלובלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- רבי יעקב פולק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת" – ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין
- רבי יעקב פולק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת" – מעובד לפי "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן
- ערך רבי יעקב פולאק בספר אוצר הגדולים אלופי יעקב
- נועם פלאי, רבי יעקב פולק: פולמוס המיאון וראשית דרכו של המרכז התורני בפולין, באתר צריך עיון, כ"ו באלול תשע"ט
הערות שוליים
- ^ זהו התאריך המקובל, המבוסס על התאריך הנקוב ע"ג המצבה בלובלין. אלה שאינם מקבלים את שייכות המצבה לרבי יעקב פולק חולקים אף על תאריך זה.
- ^ דוד אסף, פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם, חלק ב', יחידה 5–6 (האוניברסיטה הפתוחה, תש"ן), עמ' 15.
- ^ כרב העיר נתמנה אז גיסו תנה השני של חמותו ר' אשר למל, ואחרי פטירתו בה' רצ"ב אחייננו ותלמידו ר' משה פישל.
- ^ בן ציון כץ, תולדות הרבנות[דרושה הבהרה]
