ישיבה גדולה

היכל ישיבת חברון

ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה.

תחילת הלימוד בישיבה גדולה היא בגילאי 16 או 17. בציבור הדתי לאומי הגיל הוא 18 - כמו כן מקובל גם המונח 'ישיבה גבוהה'.

בישיבה גדולה לומדים לימודים תורניים בלבד בדומה לישיבה קטנה. רובם של הישיבות המשתייכות למגזר הדתי לאומי מציעות לתלמידים המבוגרים יותר אפשרות של שילוב לימודי הוראה.

הכניסה לישיבה

מועד הכניסה לישיבה הגדולה, הוא בתחילת זמן אלול, שמתחיל בראש חודש אלול, לאחר סיומן של שלוש שנות לימוד בישיבה קטנה.

הקבלה לישיבה מותנית במבחן בדומה לקבלה לישיבה קטנה, שנעשה בדרך כלל על ידי ראש הישיבה ואיש חינוך נוסף מצוות הישיבה כגון המשגיח או אחד הרמי"ם בישיבה, לעיתים המבחן הוא אצל כל אחד בנפרד, ולעיתים יחד. בחלק מהישיבות נעשה כעין ראיון אישי מלבד המבחן התורני.

מבנה הישיבה

בשונה מישיבה קטנה למשל, בישיבה גדולה אין זמן בו מסתיימים הלימודים, בדרך כלל הלימוד בישיבה מסתיים בעת נישואי הבחור. לאחר מכן מי שמעוניין להמשיך בלימודיו, עושה זאת בכולל אברכים המיועד לנשואים, או לחלופין יוצא לעבוד לפרנסתו. בחלק מהישיבות ישנו איסור להתחתן קודם סיום השנה החמישית. אך ברבים מהישיבות לא קיימת הגבלה, ולעיתים בחורים נישאים בשנה הרביעית ללימודם ואף קודם לכן (בדרך כלל אלו בחורים שמבוגרים משכבת הגיל, כגון בוגרי ישיבות תיכוניות שנכנסים לישיבה לאחר 4 שנות לימוד בתיכון במקום לאחר 3 שנות לימוד בישיבה קטנה).

בחלק מהישיבות, התלמידים בשנה הראשונה השנייה והשלישית, נקראים 'שיעור א', 'שיעור ב' ו'שיעור ג' בהתאמה. ומהשנה השלישית, נקראים - 'קיבוץ א' 'קיבוץ ב' ואילך. בחלק קטן מהישיבות בשנה הראשונה נקראים התלמידים 'ועד א', ולאחר מכאן 'ועד שני' 'ועד שלישי' וכן הלאה ללא שינוי.

סדרי הישיבה

הישיבה הגדולה שונה מהותית מהישיבה קטנה. עיקר ההבדל הוא בעצמאות התלמידים, הן מבחינה לימודית והן מבחינת ההשגחה הכללית.

עיקר הלימוד מתבצע עצמאית על ידי לימוד בחבורתא. לתלמידים הצעירים - לרוב בשנה הראשונה והשנייה שלהם בישיבה, נמסרים שיעורים יומיים על ידי ר"מ או הראש ישיבה. אך בחלק מהישיבות אין הקפדה מטעם הישיבה להיכנס לשיעורים. בדרך כלל שיעורים אלו נמסרים עד השלישית.

סדר

ערך מורחב – סדר (ישיבה)

נהוג לחלק בישיבות את היום לשלושה סדרי לימוד:

סדר א - סדר הלימוד בבוקר. זהו הסדר המשמעותי יותר במשך היום, הלימוד בו עיוני ואיטי, ובדרך כלל ניתן בו דגש על איכות, בצורת לימוד של סוגיה, ולא על כמות. לאחריו תפילת מנחה, ארוחת צהריים ומנוחה.

סדר ב - סדר הלימוד לאחר הצהריים בדרך כלל בין 4 ל-7. בדרך כלל הלימוד בסדר זה הוא בצורת בקיאות, כשקצב הלימוד בו, מהיר משמעותית מהלימוד בבוקר.

סדר ג - לאחר ארוחת הערב, עד הלילה. בחלק מהישיבות אף לאחר סיום הזמן הרשמי של הסדר ניתן לראות רבים שממשיכים את לימודיהם, בדרך כלל בנושא הנלמד בסדר א'. לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה.

משמר

משמר הוא כינוי של לימוד שנמשך כל הלילה, לימוד שכזה נהוג בעיקר בליל שישי (חמישי בלילה).

שיעור כללי

הרב אהרן ליכטנשטיין מעביר שיעור כללי בבית המדרש של ישיבת הר עציון

ערך מורחב – שיעור כללי

כחלק מסדרי הישיבה, מתקיים מעת לעת 'שיעור כללי' הנמסר בדרך כלל על ידי ראש הישיבה. בישיבות שישנם יותר מראש ישיבה אחד, כל אחד מראשי הישיבה מוסר את השיעור.

השיעור כללי מתקיים בהיכל הישיבה עצמה, בשונה מהשיעורים שמתקיימים בחדרי שיעורים.

השיעור הכללי נמסר בדרך כלל פעם בשבוע או שבועים, בהתאם להתקדמות הלימוד. השיעור נמסר על כלל הסוגיה, ובדרך כלל מרכז בתוכו רעעיון מרכזי אחד, על מנת ליישב מכלול קושיות והערות בסוגיה הנלמדת.

בישיבות רבות נהוג שבתחילת כל זמן, מוסר ראש הישיבה שיעור כללי המכונה "שיעור פתיחה", על הנושאים העיקריים במסכת אותה עומדים ללמוד או על הסוגיה הראשונה במסכת.

ישיבות במדינת ישראל

בית המדרש בישיבת הכותל שברובע היהודי בעיר העתיקה, ירושלים (2007)

בישראל נכון לשנת 2018, ישנם 382 ישיבות גדולות, בהם לומדים מעל 40,000 תלמידים. ישנם ישיבות עם מאות תלמידים, הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה לומדים כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן ישיבת פוניבז' ישיבת חברון וישיבת תפרח. בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.

מדינת ישראל מממנת חלק מהלימודים בישיבות. ב-2017 העבירה המדינה 477 ש"ח בחודש לתלמיד בישיבה גבוהה. כמו כן, צעירים שעיסוקם היחידי הוא לימוד בישיבה מקבלים דחייה של חובת השירות בצה"ל עד לסיום לימודיהם.

ישיבות ישראליות שהוקמו לפני תקופת המנדט

1911 - ישיבת תורת אמת הוקמה בחברון. עברה לירושלים בשנת 1922

ישיבות גבוהות ביישוב החדש בתקופת המנדט ושנת היווסדן

1924 - ישיבת סלבודקה בחברון – 150 תלמידים. רבי נתן צבי פינקל, רבי יחזקאל סרנא.

1924 - ישיבת מרכז הרב, הרב קוק, ירושלים.

1925 - ישיבת 'שפת אמת' ירושלים, רמ"מ כשר.

1928 - ישיבת לומז'א - פתח תקווה: רבי יחיאל מיכל גורדון, רבי אליהו דושניצר.

1929 - ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק - תל אביב: רבי הלל ויטקינד, רבי אהרן ויינשטיין.

1932 - ישיבת חידושי הרי"ם תל אביב

1933 - ישיבת 'בית יוסף' - בני ברק: רבי מתתיהו שטיגל.

1938 - ישיבת 'אחי תמימים' חב"ד, תל אביב

1942 - ישיבת 'כנסת בית יצחק' קמניץ - ירושלים.

1942 - ישיבת סלונים - רמת גן, רבי שבתי יגל, רבי צבי מרקוביץ.

1942 - ישיבת 'קלצק' רחובות, הרב צבי יהודה מלצר.

1944 - ישיבת פוניבז' - בני ברק - הרב יוסף שלמה כהנמן.

1946 - ישיבת מיר - ירושלים: רבי אליעזר יהודה פינקל, רבי חיים שמואלביץ.

1948 - ישיבת סלבודקה - בני ברק: רבי אייזיק שר, רבי מרדכי שולמן.

ראו גם

• ישיבה
• ישיבה קטנה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31867096ישיבה גדולה