ישיבת כנסת יצחק (חדרה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ישיבת חדרה" מפנה לכאן. לערך העוסק בסניף של ישיבת נובהרדוק, ראו ישיבת נובהרדוק#בארץ ישראל.
ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
מייסדים הרב יהושע גרשון ארנברג
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב יהושע ארנברג
תלמידים
כ-500
מיקום
מיקום חדרה

ישיבת כנסת יצחק היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת בחדרה. ראש הישיבה הוא הרב יהושע גרשון ארנברג, והמשגיח הוא הרב טוביה נוביק. הישיבה מזוהה עם מפלגת בני תורה.

תולדות הישיבה

הישיבה נוסדה בבני ברק באייר ה'תשמ"ו (1986) על ידי הרב יהושע גרשון ארנברג, בעידודו של רבו, הרב שך. גרעין המייסדים מנה 12 בחורים מישיבות פוניבז' וקול תורה ושלושה אברכים. כמשגיח שימש הרב עזרא נוביק. כר"מים שימשו רבי משה גפן והרב אליקים גצל פשקס (כיום ראש ישיבת גבעת שאול). בהמשך עזב הרב פשקס ובמקומו מונה הרב דוד מינצר. ביומה הראשון של הישיבה מסר הרב שך שיעור פתיחה.

באלול תשמ"ט (1989), בעצת הרב שך, עברה הישיבה לחדרה. הרב שך בירך את ראש הישיבה ש"עוד יעמדו תחת החלונות לשמוע את השיעור כללי". הישיבה השתכנה בקמפוס של ישיבת נובהרדוק שהוקם בשנות החמישים[1] ולאחר מכן שימש סניף של ישיבת איתרי. באותה תקופה הרב טוביה נוביק מונה למשגיח הישיבה במקום אביו. בהמשך מונה כראש קיבוץ הרב צבי אליהו שטיינברג (חתנו של הרב עמרם זקס, ומחבר ספר צבא הלוי), ששימש בתפקיד למשך מספר שנים.

ראש הישיבה ורוב הרבנים הם בוגרי ישיבת פוניבז' וכולל פוניבז'[2]. כל ה'משיבים' הם בוגרי הישיבה.

התפלגות הישיבה

בחנוכה ה'תשע"ד חל פילוג בישיבה על רקע המחלוקת בציבור הליטאי בין נאמני רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן לנאמני רבי שמואל אוירבך ובעקבות הזדהותם של רבניה הבכירים של הישיבה עם מפלגת בני תורה[3]. בעקבות כך פרשו בהוראת הרב שטינמן[4] חלק מהבחורים וכן הרבנים הרב רוטשילד, הרב אפשטיין, הרב סוקולובסקי והרב גפן והקימו ישיבה חדשה בשם "ישיבת תורה בתפארתה".

בערב ראש השנה תשע"ט הודיע ראש הישיבה הרב ארנברג כי הוא מתכוון להפסיק לקבל תקציבים ממשרדי הממשלה למוסדותיו[5]. מאז נחגג התאריך בישיבה כ"יום הבירור" בו נערכים סיומי הש"ס המוניים בישיבה.

צוות

  • הרב ארנברג מכהן גם כר"מ לשיעור ג'.
  • משגיח הישיבה הוא הרב טוביה נוביק.
  • כר"מ לשיעור א' שימש רבי משה גפן, עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ב (2011)[6], אז מונה תחתיו בנו הרב רפאל גפן. בשנת תשנ"ט מונה בנוסף הרב אלעזר דוד אפשטיין[7] בשנת תשע"ב מונה הרב אליעזר גוטסגנדה[8]. לאחר פרישתם של הרבנים אפשטיין וגפן, מונה הרב דוד דויטש[9] לר"מ. בשנת תשפ"א מונה הרב מרדכי לפקוביץ לר"מ. בניסן תשפ"ב מונה הרב משה נוסבוים [ר"מ בישיבת חברון החדשה] לר"מ בשיעור א' ברוטציה עם הרב דוד דויטש.
  • כר"מ לשיעור ב' כיהן החל משנת ה'תשמ"ט הרב דוד מינצר. בהמשך הצטרפו אליו הרב יעקב קרפ כיום ראש ישיבת קריית מלך והרב אפרים רוטשילד (עד לפרישתו בשנת תשע"ד). בתשע"ה החל ללמד הרב שמואל פנחס קריגר[10]. באלול תשפ"ב מונה גם הרב רפאל אליהו הירש (חתנו של ראש הישבה הרב יהושע ארנברג) ובאלול תשפ"ג התמנה לראש קיבוץ.
  • ראשי הקיבוץ היו הרב שלמה גוטסגנדה[11] והרב אברהם ישעיהו סוקולובסקי [12]. לאחר פרישתו של הרב סוקולובסקי, מונה הרב אהרן כהן [13] לראש קיבוץ.
  • הרב יעקב דוד אילן מכהן כראש בקיאות.
  • לצידו של הרב טוביה נוביק כמשגיח, משמשים הרב שמואל יהודה פורייס, הרב אפרים אויערבך, והרב אלעזר שושן.

סדרי הישיבה ושיטת הלימוד

רוב סדרי הישיבה הם כסדרי שאר הישיבות הליטאיות. שיעור כללי נמסר על ידי ראש הישיבה במועדים לא קבועים. באופן ייחודי נמסר השיעור הכללי בדרך כלל רק לתלמידי שיעור ג' ומעלה. לעיתים, בעיקר בחודש אלול, מוסר ראש הישיבה שיעור כללי לכלל בני הישיבה בשעות הערב.

הלימוד בישיבה מושתת בעיקר על לימוד עיוני ומעמיק (בניגוד ללימוד בקיאות), ואף בסדר ב' שמיועד ללימוד יותר מהיר, בני הישיבה מעמיקים בהבנת הסוגיות יותר מן המקובל בלימוד בקיאות. גם בסדר ג' לומדים רוב בני הישיבה את הסוגיה הנלמדת בסדר א'. שיטת הלימוד בישיבה מכונה בעגה הישיבתית "שיטת ההבנה", והיא מתמקדת בהבנת הפשט, הוצאת גדרים מדברי הגמרא והראשונים, והבנת הסוגיה וגדריה.

מלבד מסירת שיחות, מוסר המשגיח גם ועדים לכל שיעור בישיבה בנפרד, ולקבוצות קטנות יותר הוא מוסר ועדים בביתו המכונים "ועדים פרטיים".

מאפיינים ותקנות

הישיבה נחשבת בציבור הליטאי כשמרנית. על פי תקנות הישיבה, נאסר על התלמידים להחזיק בטלפון סלולרי, נגנים, מקלטי רדיו ועיתונים מכל סוג. עוד נאסר עליהם ללכת לחוף הים. לצורך תחזוק תקנות אלו, הקימו בישיבה גמ"ח ווקמן ייעודי עם קלטות ממוחזרות, בו יכולים התלמידים להקליט שיחות ושיעורים וגמ"ח פלאפונים לשימוש חתנים בלבד.

מוסדות נוספים הקשורים לישיבה

לצד הישיבה קיים כולל אברכים, בראשות הרב מינצר והרב מרדכי גוטסגנדה, מו"צ הקהילה התורנית חדרה. הקהילה החרדית בחדרה מונה כמה עשרות מבוגרי הישיבה.

באלול תשע"ח (2018) פתח הרב ארנברג, ישיבה לצעירים בעיר מודיעין עילית, בראשה העמיד את הרב אהרן כהן (המשמש כראש קיבוץ בישיבה הגדולה) ואת המשגיח הרב כהנא וכר"מ שיעור א' את הרב יעקב גוטסגנדה, בהמשך נתמנה הרב הורביץ לכהן כר"מ שיעור ב' והרב אהרון חיים קרלנשטיין לר"מ שיעור ג', שיעור הלכה נמסר על ידי הרב איסר נוביק (בנו של הרב טוביה נוביק משגיח בישיבה הגדולה).

באלול ה'תשס"ז (2007) פתח הרב ארנברג, ישיבה קטנה בעיר, באותו שם. בראשה העמיד את הרב בצלאל קסלר (חתנו של הרב נוביק משגיח הישיבה הגדולה) כמשגיח מונה הרב נתן כהנא. רוב רבני הישיבה הקטנה מתגוררים בעיר (בשונה מחלק מרבני הישיבה הגדולה) ורובם בוגרי הישיבה הגדולה.

כמו כן יש בעיר תיכון לבנות "בית יפה" גם הוא מסונף למוסדות הישיבה וכן תלמוד תורה שנקרא גם הוא "כנסת יצחק"

בשנת תשס"ב פתח הרב ארנברג ישיבת בת במודיעין עילית, אף היא בשם ישיבת כנסת יצחק. במהלך השנים הישיבה התנתקה מישיבת האם, וכיום היא ישיבה עצמאית, עד תשע"ז כיהן בראשות הישיבה, הרב יעקב קרפ, שהיה בעבר ר"מ בישיבה בחדרה.

בקיץ שנת תשע"ח פתח הרב ארנברג ישיבה לצעירים במודיעין עילית, כראש ישיבה מונה הרב אהרן כהן, כר"מ בישיבה מונה הרב יעקב גוטסגנדה, וכמשגיח הרב ישראל דוד כהנא.

בוגרים בולטים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ר. פלס, ישיבת חדרה חונכת היום ביתה, מעריב, 5 בספטמבר 1961
  2. ^ הרב ארנברג למד גם בישיבת קול תורה ובישיבת בריסק של הרב יושע בער סולובייצ'יק
  3. ^ ישראל כהן, ראש הישיבה: "אנשי דמים רודפים אותנו, רוצים להזיק", כ"ה בכסלו תשע"ד, באתר כיכר השבת
  4. ^ הקונטרס המלא: "חדרה הישנה וחדרה החדשה", באתר בחדרי חרדים
  5. ^ משה ויסברג, בצעד דרמטי • ראש הישיבה הכריז: מתנתקים מתקציבי המדינה, באתר בחדרי חרדים, 6 בספטמבר 2018
  6. ^ מי ימות • הגר"מ גפן זצ"ל נדרס למוות על פסי הרכבת, י"א תשרי תשע"ב, באתר JDN
  7. ^ חתנו של רבי חיים קניבסקי.
  8. ^ חתנו של הרב ארנברג.
  9. ^ חתנו של הרב ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב-סולוביצי'ק.
  10. ^ חתנו של רבי יהודה אריה הרשלר, מראשי ישיבת בית מתתיהו.
  11. ^ חתנו של הרב אשר דויטש מראשי ישיבת פוניבז'.
  12. ^ גיסו של המשגיח הרב נוביק.
  13. ^ חתנו של רבי יוסף רוט דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, וראש מוסדות 'בית-דוד' בב"ב.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0