רבי ישראל דב אודסר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ישראל בר אודסר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל דב אודסר
רבי ישראל דב אודסר
רבי ישראל דב אודסר
לידה 1886
טבריה
פטירה 23 באוקטובר 1994 (בגיל 108 בערך)
ירושלים
כינוי "בעל הפתק", "סבא ישראל"
מקום קבורה הר המנוחות בירושלים
מקום פעילות ישראל צרפת
השתייכות חסידות ברסלב
תחומי עיסוק הפצת ספרי רבי נחמן בארץ ובעולם
רבותיו רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), רבי מרדכי חיים סלאנים
חיבוריו ספריו

רבי ישראל דב בער אודסר (ה'תרמ"ו 1886 - י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) ייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שמצא ובו בין היתר הכיתוב נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן. מכונה גם "בעל הפתק" ו"סבא ישראל" או בקצרה "הסבא".

תולדות חייו

נולד בטבריה למשפחה של חסידי קרלין. ר' ישראל סיפר שבילדותו מצא את הספר "השתפכות הנפש" ללא כריכה והוא לא ידע מי המחבר. הוא התלהב מהספר, למד בו בקביעות והחל ליישם את הכתוב בו, ובפרט להתבודד.

לאחר בר המצוה החל ללמוד בישיבת אור תורה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס ביציאה מטבריה, והמשיך להגות בספר. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב שאסור ללמוד בהם, שכן חסידי ברסלב היו מוחרמים באותו זמן, ולאחר ויכוח לקח את הספר. אירוע זה הביא את רבי ישראל לחפש קרבה לחסידות ברסלב. בגיל 17 פגש את רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך, כמו כן היה מקורב למקובל רבי דב מורשה חבר בית הדין של האבני נזר, שגם הוא נעשה לחסיד ברסלב ועלה לצפת[1]. הוא הפך לחסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו להתחתן. רבי ישראל אודסר גר בסמוך ובשכנות לרבי מרדכי חיים סלאנים, אשר קירבו ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.

בהמשך עבר רבי ישראל אודסר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, ולאחר זמן חזר שוב לעיר טבריה. במשך תקופה ארוכה היה חלק מחבורה קטנה של חסידים נאמנים, עליהם נמנו רבי שמואל הורביץ, רבי אלטר בן ציון, רבי יעקב זאב ברזסקי, רבי יצחק מנדל רוזנברג, רבי שלמה ווקסלר, רבי נתן בייטלמכר, ועוד. אלו היוו את הגרעין לצמיחת חסידות ברסלב בארץ ישראל.

בזקנותו, נאספה סביבו חבורה של מקורבים ובעלי תשובה, שהתמסרו לאידיאל שלו, הפצת תורת רבי נחמן בעולם, בדגש על אנשים הרחוקים מיהדות.

רבי ישראל אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".

נקבר בהר המנוחות בירושלים.

בצוואתו הותיר סכום עתק שחסך כל ימיו, קודש להדפסת ספרי רבי נחמן. את ניהול ה'קרן' העביר בצוואתו לנכדו רבי עמרם הורביץ ולבניו. כך קם "קרן ר' ישראל דב אודסר" על שמו שמדפיסה ומפיצה את ספריו עם שאר ספרי חסידות ברסלב. בשנת תשנ"ט התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.

דעותיו

הרב אודסר ביקר את התמסדותה של חסידות ברסלב סביב רבנים, מה שלדעתו הפך אותה להיות כשאר החסידויות ובכך איבדה את ייחודה. את חלק מרבני ברסלב בני הדור החדש הוא הגדיר כ"מפורסמים של שקר" שאליהם התנגד רבי נחמן[2]. את המקורבים אליו כינה "חברים" והתרחק מכל הנהגה של רבנות. הוא היה ישן עם תלמידיו באותו חדר ושיחותיו נשאו אופי של "שיחת חברים" ששאר המשתתפים נוטלים בה חלק פעיל[3]

ב"אבי הנחל"[4] הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו". בשנת תשנ"ד הוא אף עשה מאמץ להעלאת עצמות רבי נחמן לארץ והביא להסכמת נשיאי ישראל ואוקראינה לכך[5]. מאמץ זה נכשל עקב התנגדותם של שאר חסידי ברסלב ואז התבטא: "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... הוא לא מתגעגע אחרי מחללי שבת... [ש]עוברים על התורה ... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!"[6]. בשנת תשנ"ה נסע שוב לאומן במסירות נפש, בכוחותיו האחרונים, ואף עודד את תלמידיו לעשות זאת.

"הפתק"

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן

הרב אודסר ידוע בשל פתק שמצא בתאריך כ"ג תמוז תרפ"ב בין דפי ספר ליקוטי הלכות, וכלל את הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הוא האמין שהפתק נכתב אליו בידי רבי נחמן, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן, והגיע אליו באורח פלאי. אחרים טענו שתלמיד בישיבה שלמד בה אז אודסר חמד לצון ושם את הפתק בתוך ספריו.

אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. רק כעבור ארבעים וארבע שנה, בהיותו כבן שמונים, סיפר על כך ברבים. סיפורו זה הביא להתקבצות חסידים נוספים סביבו וליצירת קבוצה אשר חבריה מכונים "ננחים". תלמידים אלה החלו להפיץ את הסיסמה ואת סיפור הפתק.

משפחתו

רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים. בנו הבכור מת מרעב במהלך מלחמת העולם הראשונה[7]. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר. אחד מנכדיו (בן בתו חוה), הוא גיל שפר. שניים מנכדיו נרצחו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה[8]. נכדו, בן בתו מרים, הוא רבי עמרם הורביץ, לו הוריש רבי ישראל את ניהול ה'קרן' להדפסת ספרי רבי נחמן.

ספריו

  • אב"י הנחל - מכתבים לנשיא זלמן שזר
  • כתבי רבי ישראל - מכתבים
  • ליקוטי אמונה - מדריך לאמונה
  • ישראל סבא - עיבוד של הקלטות משיחות בשנותיו האחרונות, הוצאת 'קרן רבי ישראל'
  • שמע ישראל - דבריו מהקלטות, הוצאת 'קרן רבי ישראל', ירושלים
  • שיחות מתוך חיי הסבא - תמליל של שיחות מוקלטות, הוצאה פרטית

לקריאה נוספת

  • הסבא - אלבום תמונות, מהחיים הנפלאים של הסבא, הוצאת 'נקודות טובות', ירושלים תשס"ג
  • זה ינחמינו - על הפתק ועל קורות חייו של רבי ישראל "עם הוספות רבות וחשיפות", הוצאת 'שיר חדש', מהדורה רביעית תל אביב תשס"ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תולדות רבי דוב מוורשה
  2. ^ ראו מקורות כאן
  3. ^ ישראל סבא, עמוד תד. בעמ' תז שם: "מה שאני קיבלתי במסירת נפש מרבי ישראל (קרדונר) ומכל, ומכל אנשי שלומנו הזקנים, האנשי אמת, לא, לא כמו היום, היום אנשים, אנשים שרודפים פשוט אחרי כבוד וכסף".
  4. ^ מכתב ע"א
  5. ^ [1]
  6. ^ שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז
  7. ^ סבא ומשפחתו, אתר 'סבא ישראל'
  8. ^ אריאל‏, שני אחים מתפוח נרצחו בכפר ג'מאעין, באתר וואלה!‏, 30 ביולי 2002