כיבוש יפו על ידי צחותי
כיבוש יפו על ידי צחותי הוא סיפור מצרי עתיק שנכתב על גבי פפירוס האריס 500 שהיה חלק מהאוסף של אנתוני צ'ארלס האריס, וכיום מוצג במוזיאון הבריטי שבלונדון. חרף העובדה כי לתחותמס השלישי היה שר צבא בשם צחותי, מרבית האגיפטולוגים סבורים שסיפור זה אינו אלא אגדה שביקשה לפאר את כיבושיו של הפרעה בכנען ובסוריה[1].
תיאור העלילה
למרות שתחילת הפפירוס חסרה, ניתן להבין מתוך המסופר כי צחותי, אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי, צר על יפו לאחר שמושלה מרד בשלטון המצרי. כיוון שלא עלה בידו לכבוש אותה, גמר אומר לתפוס אותה בדרך עורמה. תחילה, בדברי חלקות הצליח לשדל את מושל העיר הנצורה להגיע למשתה שערך לכבודו מחוץ לחומות. לאחר המשתה הכריז צחותי בפני מושל העיר כי הוא עצמו מאס באדונו תחותמס והציע לערוק עם משפחתו ליפו. על מנת להיווכח באמינותו של צחותי, ביקש מושל יפו שזה האחרון ימסור לידיו את שרביט פרעה. לאחר שהביא את השרביט, הפנה צחותי את תשומת לבו של המושל אליו ואז הכה אותו במצחו עם השרביט. מושל יפו נפל והתעלף מעוצמת החבטה וצחותי ציווה שיכבלו את ידיו ורגליו בכבלי ארד. לאחר מכן פקד על 600 מאנשיו לקחת 200 סלים מלאים במתנות ושיגר אותם לעבר העיר. כאשר התקרבו נושאי הסלים לשער העיר הודיע הרַכָּב של מושל יפו, אשר התקדם בראש הטור, לאשתו של המושל כי הצבא המצרי הובס על ידי המורדים, ובתור מחווה החליט צחותי להגיש להם תשורה גדולה. תושבי יפו לא ידעו כי בנוסף למנחות התחבא בכל אחד מ-200 הסלים חייל מצרי, והחליטו להכניס את הסלים דרך שער העיר. זמן קצר אחר כך הגיחו מתוך אותם הסלים 200 החיילים המצרים, הכו ולכדו את כל התושבים אשר סביבם, פתחו את השער ואפשרו ליתר חייליו של צחותי לכבושה ללא התנגדות[2][3].
לאחר כיבוש יפו שלח צחותי איגרת לתחותמתס השלישי ובה הודיע: ”שמח בחלקך! כי האל אמון, אביך הטוב, נתן בידך את מורד העיר יפו, את כל אנשיו ועירו. ועכשיו שלח אנשים על מנת לקחת אותם בשבי, בכדי שתוכל למלא בהם את מקדשו של אביך אמון-רע, מלך האלים, עבדים ושפחות, אשר ישתחוו לרגליך לעולם ולעד!”[2][4][5].
הטקטיקה אותה יישם צחותי מזכירה את זאת שתוארה באיליאדה ושיושמה על ידי היוונים בעת כיבוש טרויה, אולם הסיפור המצרי מקדים את היווני בלמעלה מ-200 שנה. אלמנט דומה מופיע גם בעלי באבא וארבעים השודדים מתוך סיפורי אלף לילה ולילה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Fritz Hintze, "Untersuchungen zu Stil und Sprache neuagyptischer Erzahlungen", in Journal of Near Eastern Studies, Vol. 11, No. 3 (Jul., 1952), pp. 227-230
- William Matthew Flinders Petrie, Egyptian Tales: Translated from the Papyri, London 1895
הערות שוליים
- ^ Nicolas Grimal, A History of Ancient Egypt. Wiley-Blackwell Publishing. 1992, p.217. ISBN 978-0631193968.
- ^ 2.0 2.1 The taking of Joppa.
- ^ Robert A. Armour, Gods and Myths of Ancient Egypt (2nd edition). American University Press in Cairo. 2001, p.113. ISBN 9774246691.
- ^ Robert A. Armour, Gods and Myths of Ancient Egypt (2nd edition). American University Press in Cairo. 2001, p.114. ISBN 9774246691.
- ^ זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל (כרך ב'), הוצאת קריית ספר, ה'תשמ"א (1981), ירושלים, עמ' 34.