כלכלת שוודיה
 | |
| מטבע שוודי מהמאה ה-19 | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 23; תמ"ג לנפש: 21 |
|---|---|
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 585,939 |
| תמ"ג לנפש | 54,975 |
| צמיחה כלכלית | 4.10% (דירוג: 62; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 24.9 (דירוג: 142; 2013) |
| כוח עבודה | 5,184,000 (הערכה לשנת 2015) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת שוודיה היא כלכלה סוציאל-דמוקרטית בדומה ליתר ארצות סקנדינביה (נורווגיה, דנמרק ופינלנד). כלכלה זו הייתה מבוססת על שילוב בין מסים גבוהים, מדיניות רווחה נדיבה, איגודים מקצועיים וולנטריים חזקים ומרובים, עידוד מעורבות עובדים בניהול (בשוודיה קיימת לעובדים זכות קבלת ייצוג בדירקטוריונים ובלבד שהחברה מונה יותר מ25 עובדים, אך החוק אינו מחייב זאת[1]) ובעלות ציבורית של חלק גדול מהמשק המתחלקת בין הממשלה, הביטוח הלאומי השוודי וקרנות הפנסיה הציבוריות. אולם בעקבות משבר כלכלי חמור בראשית שנות ה-90 החל תהליך של הורדת מסים וקיצוץ בהטבות מדינת הרווחה. כן הוחל בשנות ה-2000 בתהליך של הפרטה[2]. החלק של הממשלה בתוצר ירד למעט מעל 50% ובכוונת הממשלה להמשיך להוריד אותו אל מתחת לרמה בבריטניה[3].
חוב לאומי
היחס של החוב הלאומי לתמ"ג בשוודיה נשמר מתחת ל-20% מהתמ"ג, עד שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד תחילת מלחמת העולם השנייה נשאר בסביבות ה-20%. במהלך המלחמה, למרות הנייטרליות של שוודיה, עלה החוב ל-50% מהתמ"ג. בשנות ה-50 וה-60 ירד יחס החוב לתמ"ג ובשנות ה-70 של המאה ה-20 הגיע אל מתחת ל-25%. אולם בשנות ה-80 של המאה ה-20 זינק ל 65% בגלל הוצאות גדולות על מדיניות רווחה. משבר כלכלי קשה בשנת 1992. בשנת 1995 הגיע יחס החוב לתמ"ג אל מעל ל-75%. בעקבות המשבר ננקטו בשוודיה צעדי התייעלות, בהם מעבר מפנסיה ציבורית לפנסיה פרטית, העלאת גיל הפנסיה ל-67 ותחרות בין בתי ספר בעזרת שוברים[4]. מאז שנת 1992 שוודיה נמנעה כמעט לגמרי מתקציב גרעוני והיחס חוב תוצר ירד ל-40%.
אבטלה
בניגוד לרוב המדינות האירופאיות האחרות שימרה שוודיה שיעור אבטלה נמוך של שניים עד שלושה אחוזים מכוח העבודה לאורך שנות השמונים. שיעור נמוך זה הביא לאינפלציה, שנועדה לממן את עלות השכר, ואחרי משבר חריף בתחילת שנות התשעים זינקה האבטלה לשיעור של יותר מ-8 אחוז. בשנת 1996 קבעה הממשלה יעד להורדת האבטלה לשיעור של 4 אחוז עד שנת 2000. באותה שנה גדלה התעסוקה בשיעור של 90 אלף איש, השיעור הגדול מזה ארבעים שנה, והמטרה הושגה בסתיו אותה שנה. בשנים אחרי כן גדלה האבטלה שוב לשיעור של 7.1 אחוז ביוני 2005 ו-5.6 אחוז נכון לאוקטובר 2005.
באותה שנה הוצבה מטרה של הגעה לשיעור תעסוקה של 80 אחוז מכלל כוח העבודה בגיל עבודה, לעומת 77.9 בשנת 2000, אך מטרה זו לא הושגה ושיעור התעסוקה ירד ל-77.7 בשנת 2004 (נתונים). הפער בין שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה ושיעור האבטלה בפועל נובע מקיזוז שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוודית ממספר המובטלים הכולל, בניגוד להמלצות ה-ILO, של מובטלים לומדים או כאלו המצויים בפרויקטים של הכשרה לעבודה. נתוני האבטלה הכוללים הם:
- מובטלים לפי המניין הרשמי: 254 אלף.
- מובטלים, בלימודים: 80 אלף.
- מובטלים, בפרויקטי הכשרה: 130 אלף.
סך כל המובטלים במשולב הוא 464 אלף, 10.9 אחוז מכלל כוח העבודה. נוסף על אלו, ישנם עוד 10 אחוז בעלי פנסיית נכות ועוד 2 אחוז בחופשה מתמשכת. לפי מניינים אחרים, שיעור המובטלים גבוה אף יותר ומגיע ל-14 עד 20 אחוז.
נתונים סטטיסטיים
- נטל המס הכולל: 50% מהתוצר
- שכר ממוצע:
- תל"ג לנפש (2004): 269,000 קרונה (33,000 אירו).
- חלוקת הכנסה: שיוויוניות חלוקת ההכנסות בשוודיה היא מהגבוהות בעולם כ 0.2-0.25 על פי מדד ג'יני.
- תעשייה: התעשייה השוודית מבוססת בעיקר על מוצרי הנדסה, אלקטרוניקה ועץ.
- חברות בולטות:
- בורסה: ב-3 בספטמבר 2003 הבורסה השוודית התאחדה עם הבורסה הפינית תחת קבוצת OMX, והיא השלישית בגודלה באירופה.
חברות תעופה
חברות תעופה שנסגרו
קישורים חיצוניים
- קו ישר, מדינת הרווחה השוודית – גן העדן האבוד
- פיטר שטיין, קיוונים, מה מלמד המודל השוודי
- איתן אבריאל, המודל השוודי // שוודיה: כך צומחים במיתון - וגם דואגים לאיכות חיים מעוררת קנאה, באתר TheMarker, 29 בדצמבר 2011
- גיא רולניק, המפתח השוודי לחיים הטובים: ממה הם כ"כ מרוצים?, באתר TheMarker, 6 במרץ 2014
הערות שוליים
- ^ Employment Representation at the Enterprise - Sweden,[1]
- ^ Sweden - Economy
- ^ North star, The Economist, June 9, 2011
- ^ Paying off government debt, page 16
