כפר עזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר עזה
Kefar Aza Kibutz IMG 6871.JPG
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע[1] ‎89 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 787 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.9% בשנה
31°29′01″N 34°31′55″E / 31.4836260480497°N 34.5319593346342°E / 31.4836260480497; 34.5319593346342
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10
http://www.kfar-aza.org.il

כְּפַר עַזָּה הוא קיבוץ הנמצא בנגב הצפוני על כביש 232, כ־2 ק"מ מזרחית לגבול רצועת עזה, סמוך לשדרות ונתיבות.

הוא שוכן במועצה אזורית שער הנגב ומשתייך לתנועה הקיבוצית.

היסטוריה

גלגול ראשון

הקיבוץ נוסד ב-23 באוגוסט 1951, כהיאחזות נח"ל החמישית על גבול רצועת עזה, כחלק מההתיישבות לאורך קווי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. בטקס העלייה על הקרקע השתתפו מפקד הנח"ל, משה נצר, ומנהל אגף הנוער במשרד הביטחון, אליהו שומרוני. המתיישבים הראשונים היו שני גרעיני מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) של תנועת הבונים – האחד של עולים ממצרים, שקיבל את הכשרתו באפיקים, והשני של עולים מטנג'יר, שקיבל את הכשרתו בקיבוץ איילת השחר. בראשיתו, נקרא הקיבוץ בשם "יגב" ו"שדמות"[3] והוא חלש על מעל 8,000 דונם.[4] בני הגרעין מנו כ-85 איש.[5] לאחר עלייתם על הקרקע התיישבו באוהלים, התחילו בעיבוד האדמה ורבים מהחברים עבדו בעבודות חוץ.[6] בתחילת 1953 נוסף לקיבוץ גם ענף צאן,[7] למרות שלא הושג מימון לדיר,[8] ורעפייה לייצור רעפים.[9] ביוני 1953 שונה שם הקיבוץ ל"כפר עזה", שם ששימש קודם לכן את נחל עוז השכן.[10]

עד תחילת 1954 עזבו חברים רבים את הקיבוץ בגלל התנאים הקשים, שכללו מזון לא מספק, חשמל מוגבל, היעדר כביש כך שהדרך לקיבוץ מנותקת בימי גשמים, וצרות עם המסתננים אשר גנבו צינורות השקייה ותוצרת חקלאית.[6] במאי 1955 נשרף המתבן של הקיבוץ.[11]

חלל ראשון של הקיבוץ, דוד חזן, נפל באוקטובר 1951 בעלייה על מוקש בתל רעים.[12] בינואר 1953 עלה טרקטור של הקיבוץ על מוקש, הפעם ללא נפגעים,[13] אך לא קיבלו פיצוי על הנזק לטרקטור.[6] באוגוסט 1953 גנבו כ-25 מסתננים מעזה 60 כוורות של הקיבוץ.[14] עם זאת, יחסית ליישובים אחרים בעוטף עזה הקיבוץ היה שרוי בשקט יחסי עד תחילת 1956.[5]

בראשית שנת 1956 תהליך התפוררות הגרעין המייסד הושלם גם על רקע סכסוכים עדתיים בין שתי הקבוצות שהרכיבו את הגרעין המייסד.[5]

גלגול נוכחי

על-מנת למנוע את פירוקו המוחלט של היישוב הצעיר, נשלחו בשנים 1955–1956 מתנדבים צעירים, מקיבוצים ותיקים, להחזיק את היישוב. הקבוצה מנתה כחמישה עשר חברים ונקראה "הפלוגה המקובצת". רובם חיו בקיבוץ בין שנה לשנתיים והחזיקו ותפעלו את המקום, בעזרת כוחות עזר שונים שנשלחו על ידי איחוד הקבוצות והקיבוצים.

בשנת 1956, נקבע כי גרעין "מתערים" יהיה זה שיקים את כפר עזה מחדש. הגרעין היה אז באמצע השירות הצבאי, בנח"ל המוצנח, וחבריו היו חניכי הנוער העובד והלומד ממרכז ישראל וחניכי תנועת הצופים ירושלים, שקיבלו את הכשרתם בתל יוסף ובחצרים. במאי 1956, הגיעו בנות הגרעין לשל"ת בכפר עזה. הבנים, שהשתתפו בפעולות התגמול של שנות ה-50 ובמבצע קדש, השתחררו והגיעו לקיבוץ בדצמבר 1956.[6]

בשנת 1956 התגברו הבעיות הביטחוניות של היישוב.[5] באפריל 1956 הגיעו מסתננים מרצועת עזה לקצור את התבואה של הקיבוץ.[15] ביוני 1956 עלה קומביין של הקיבוץ על מוקש במהלך הקציר.[16] באוגוסט 1956 ירו על הקיבוץ מכיוון רצועת עזה.[17] עם זאת, הקיבוץ לא הופגז במהלך מבצע קדש.[18]

בינואר 1957, בט"ו בשבט, חגגו ברוב עם את חג העלייה[19] וזהו גם התאריך הרשמי של הקמת הקיבוץ מחדש.[20] גרעין "קמה",[21] שחבריו השתחררו משירות בנחל מוצנח גדוד 88, הצטרפו למשק עם הקמתו מחדש וכן חברים מכפר סבא, רמת השרון, פתח תקווה והרצליה ובסיוע של קיבוץ אפיקים, שחבריו הוותיקים – חיים ייני וחייקל – הצטרפו למשק.

הקיבוץ סבל מפעילות המסתננים גם בסוף שנות ה-50.[22]

במשך השנים נוספו גרעיני נח"ל רבים, מהנוער העובד והלומד,[23] מהתנועה המאוחדת, מהצופים וכן לא מעט בני ובנות קיבוצים ומתנדבים מכל העולם שבאו לתקופה של שנה ונשארו כחברים.

בראשית שנות ה-60 השתתף הקיבוץ בניסויים של מכון וולקני לבחינת היעילות של תוספת השקיה בגידולי בעל של דורה וכותנה.[24] חדר האוכל החדש של הקיבוץ נחנך בל"ג בעומר 1966.[25]

בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים המשיכו אנשי כפר עזה לעבד את שדותיהם.[26] לאחר פינוי כוח החירום של האומות המאוחדות איישו אנשי כבר עזה עמדת תצפית שלא הייתה בשימוש מאז מבצע סיני.[27][28] הילדים לא פונו מהקיבוץ, כדי לא לפגוע במורל ההורים.[18] בפרוץ מלחמת ששת הימים הופגז הקיבוץ וחבריו שהו במקלטים במשך 36 שעות. תבואה על שטח של 250 דונם נשרפה מההפגזות[29] וחבר הקיבוץ נהרג בעלות רכבו על מוקש.[30]

בשנות ה-70 וה-80 נהנה הקיבוץ משגשוג כלכלי כמו גם קליטת חברים חדשים ופיתוח תשתיות. באותה עת עבר הקיבוץ שינוי ומעבר ללינה משפחתית. כמו כן הוקם המרכז של הקיבוץ, שכלל את הרחבת חדר האוכל עם מועדון לחבר ואת הקמתו של בית תרבות.

במאי 2008 נהרג אחד מחברי הקיבוץ מפגיעת פצמ"ר, דבר שהביא לעזיבה של לא מעט מחברי הקיבוץ,[31][32] במה שהוגדר על ידי שי חרמש כ"קריסת היישוב".[33]

ב-2022 מנה הקיבוץ כ-800 נפש, וענפי המשק העיקריים היו חקלאות ותעשייה זעירה.[34]

הטבח בקיבוץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הטבח בכפר עזה

ב-7 באוקטובר 2023 מחבלים מארגון הטרור חמאס חדרו לקיבוץ כחלק ממתקפת הפתע על ישראל, טבחו בלמעלה מ-70 איש, בהם תינוקות, ילדים וקשישים, ו-18 נחטפו לשטח רצועת עזה.[35] לאחר הגעת כוחות צה"ל לקיבוץ התחולל קרב ממושך שארך מעל שלושה ימים עד לטיהור הקיבוץ ממחבלים, שבמהלכו נהרגו לוחמים מיחידת דובדבן ומגלן. כיום המקום מתפקד גם כשטח צבאי סגור.

לאחר הטבח

תושבי הקיבוץ פונו בעיקר לקיבוץ שפיים.[36][37]

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ שמות נכונים ליישובים, חרות, 5 במאי 1954
  4. ^ יגב ישוב חדש ראשון לאיחוד הקיבוצים עלה על אדמתו, דבר, 24 באוגוסט 1951
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 אהרן דולב, כפר עזה אינו רוצה להיות ישוב ספר, מעריב, 1 בפברואר 1957
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 יוסף ווינשטיין, בני אדם על הגבול, הבוקר, 19 בפברואר 1954
  7. ^ עשרות עדרי־צאן נוספו בחודשים האחרונים, על המשמר, 3 ביוני 1953
  8. ^ שוד הקרקעות בישראל, על המשמר, 23 בינואר 1955
  9. ^ הרעפיה ביגב, דבר, 24 ביולי 1953
  10. ^ שמות חדשים ליישובים, על המשמר, 10 ביוני 1953
  11. ^ דליקה גדולה בכפר עזה, הארץ, 10 במאי 1955
  12. ^ דויד חזן, אתר יזכור
  13. ^ ברחבי המדינה, הבוקר, 7 בינואר 1953
  14. ^ נתפס מסתנן, על המשמר, 16 באוגוסט 1953
  15. ^ מסתננים הונסו מסביבות כפר־עזה, שערים, 28 באפריל 1956
  16. ^ קומביין כפר עזה עלה על מוקש, חרות, 10 ביוני 1956
  17. ^ ירו על כפר עזה, הארץ, 5 באוגוסט 1956
  18. ^ 18.0 18.1 כפר עזה מוכן לבאות, דבר, 28 במאי 1967
  19. ^ חג העלייה, דבר, 14 בינואר 1957
  20. ^ אולם ראו: כפר עזה חגג אמש חמש שנים להתנחלותו, דבר, 11 באוקטובר 1961
  21. ^ אלף נערים לעבודה במשקים ביוזמת הנוער העובד, למרחב, 20 בפברואר 1957
  22. ^ פידאין נתפס ליד כפר עזה, מעריב, 14 במרץ 1957
    מסתננים, דבר, 17 במרץ 1957
    מסתננים גונבים, חרות, 30 במאי 1957
    חיילי כוח האו"ם ירו במסתננים, הארץ, 6 ביוני 1957
    מסתננים גונבים, הצופה, 21 ביוני 1957
    מסתננים ביישובי הנגב, חרות, 14 ביולי 1957
    מסתננים מרצועת עזה גונבים, חרות, 22 באוגוסט 1957
    מסתננים גנבו בכפר עזה, מעריב, 13 באוגוסט 1958
    חמישה צינורות השקיה, למרחב, 5 בנובמבר 1958
    מסתננים גנבו בכפר עזה, למרחב, 4 בפברואר 1959
  23. ^ ראו לדוגמה: עצרת הגשמה ופרידה, הבוקר, 20 ביוני 1956
  24. ^ נבדקה כלכליות השימוש במים בגידולים בנגב, הצופה, 22 באוגוסט 1965
  25. ^ אברהם הרצפלד, צרור מעשים בכפר עזה, למרחב, 3 ביולי 1966
  26. ^ העבודה בשדות - כרגיל, הצופה, 19 במאי 1967
  27. ^ משק כפר עזה הקים תצפית למניעת הצתה של שדות, מעריב, 22 במאי 1967
    הופעל מגדל התצפית, למרחב, 23 במאי 1967
  28. ^ רפאל גאון, הישובים לאורו הרצועה ממשיכים בעבודתם הרגילה, על המשמר, 23 במאי 1967
  29. ^ שקט במשקים מול הרצועה, מעריב, 7 ביוני 1967
  30. ^ מפלסים וכפר עזה הופגזו על־ידי המצרים, הצופה, 8 ביוני 1967
  31. ^ שמוליק חדד, בשל הקסאם: בכפר עזה כבר מדברים על עזיבה, באתר ynet, 13 במאי 2008
  32. ^ שמוליק חדד, שקט מההפגזות: יוצאים מכפר עזה "להתאוורר", באתר ynet, 2 ביוני 2008
  33. ^ עוזי רובין, ממטרד לאיום אסטרטגי: מתקפת הרקטות מרצועת עזה על דרום מדינת ישראל, מרכז בס"א אוניברסיטת בר-אילן, פברואר 2011
  34. ^ כפר עזה, באתר מועצה איזורית שער הנגב
  35. ^ האסון בכפר עזה מתברר: 62 נרצחו 17 נחטפו ונעדר 1 , באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
  36. ^ מאותו הכפר: תחת שמיים כחולים להכעיס בשפיים, קולות שורדי כפר עזה מתלכדים לזעקה עצומה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-11-08
  37. ^ גליקמן, איתן (2023-11-08). "ניצולי הטבח בכפר עזה השתכנו בקרווילה בשפיים: "נחזור, כשישוב הביטחון לתמיד"". Ynet. נבדק ב-2023-11-09.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0