לוח הזמנים הגאולוגי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| רשימת עידנים גאולוגיים |
”ידוע בספורי קורות הטבע בתחלת הבריאה היתה הארץ כדורית לגמרי ולא היה לא הר ולא בקעה... אולם ברבות הימים ע"י הרוחות המסתערות בלי הפסק, וע"י המבול מים אשר נתהוה בארץ,נסתבבו מזה הרים וגבעות... נתהוו אח"כ במשך הזמן... ע"י השתלשלות חוקי הטבע אשר חקק ה' במעשי בראשית.” (מהר"ץ חיות נידה כג עמוד א')
|
| להרחבה: |
לוח הזמנים הגאולוגי הוא טבלה המציגה את השערת המדע של סדרי הזמן הגאולוגי של כדור הארץ בבריאת העולם, כלומר את התקופות הגאולוגיות לפי סדרן. הלוח משמש גאולוגים ומדענים בתחומים אחרים כדי לתאר את התזמון והקשרים בין אירועים ותהליכים שהתרחשו במהלך השתלשלות האירועים הגאולוגית של כדור הארץ בבריאת העולם ובמשך ההסטוריה.
הלוח מציג את ההתרחשויות השונות מן המאוחרות ביותר למוקדמות ביותר, ובאופן זה הוא מדמה את שכבות ההתרחשות כפי שהן באות לידי ביטוי בשכבות הסלעים ובסדר הופעת המאובנים בהן.
החלוקה ליחידות זמן
ערך מורחב – יחידת זמן גאולוגית
הזמנים הקדומים בעברו של כדור הארץ אורגנו כיחידות שונות על פי אירועים שונים שהתרחשו בהן בבריאת העולם ולאחריה. עידנים, תורים, תקופות וגילים נחלקים כדי לציין באמצעותם אירועים משמעותיים מבחינה גאולוגית, פלאונטולוגית או אקלימית, כמו למשל בריאת צמחייה ובעלי חיים ייחודיים, אירועי הכחדה, שינויים בתנאי האקלים ותהליכים טקטוניים משמעותיים.
חלוקה היררכית ליחידות זמן
עידן על - יחידת הזמן הגאולוגית הגדולה ביותר. שני עידני על עיקריים מחלקים את תולדות האירועים של כדור הארץ:
- פרקמבריון - לפני קמבריון, מתחילת בריאת כדור הארץ עד לבריאת החיים הנראים לעין
- פנרוזואיקון - מבריאת החיים הנראים לעין ועד ימינו
בתוך עידני העל מתקיימת חלוקה משנית:
- עידן
- תור - יחידת משנה שלעיתים מחולקת לתת-תור
- תקופה
- גיל
ששת העידנים וששת ימי בראשית
מקובל במדע לציין שישה עידנים גאולוגים: עידן ההאדן, עידן הארכאיקון, עידן הפרוטרוזואיקון, עידן הפלאוזואיקון, עידן המזוזואיקון, עידן הקנוזואיקון. רבי דוד צבי הופמן בפרושו לספר בראשית, מזהה את ששת העידנים עם ששת ימי בראשית. הרב הופמן מציין כי במקומות רבים, ובמיוחד בספר הזוהר, ניתן להיווכח, שאין להבין את הביטוי ״יום״, כפי שהוא בא בתיאור מעשה בראשית, כיממה הרגילה של האדם זו בת עשרים וארבע השעות, אלא הכוונה היא "ליומו של הקב״ה" שחז"ל (בראשית רבא יט ח) צינו שהוא נמשך אלף שנה, ומפרש הרד"צ שאלף שנה הכוונה משך תקופה ארוכה ובלתי מסויימת (פירוש הרד"צ בראשית ב').[1]
אותם השעות של ששת ימי בראשית אינם שיעור שעות של ימים אלו, אלא הם ארוכים וגדולים שיעור זמן גדול כנודע.
— שו"ת תורה לשמה לרבי יוסף חיים מבגדד סימן תקג
לוח הזמנים הגאולוגי
| עידן על | עידן | תור | תת-תור | תקופה | גיל גאולוגי | מאורעות עיקריים | יום מששת ימי בראשית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פנרוזואיקון | קנוזואיקון | רביעון | הולוקן | השערות המדע שבשלב הולוקן עידן הקרח האחרון הסתיים ותתחילה התפתחות ציוויליזציה אנושית. עידן הקרח של הרביעון נסוג ומתחיל אקלים חם יותר. מדבר סהרה משגשג שוב. המין האנושי עובר בהדרגה לחיים ביישובי קבע שכלכלתם מבוססת על חקלאות בתקופה הנאוליתית. מתפתחת חרושת המתכת וכן ערים ומדינות בתקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה ותקופת הברזל. התרחשות אירוע ההכחדה בהולוקן. הר הגעש טמבורה באינדונזיה מתפרץ ב-1815 וגורם ל"שנה ללא קיץ" בשנת 1816 באמריקה הצפונית ובאירופה. המהפכה התעשייתית: רמת פחמן דו-חמצני באטמוספירה מתחילה לטפס וגורמת להתחממות עולמית ושינוי אקלימי כתוצאה משריפת דלק מאובנים. | ”בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת” | ||
| פליסטוקן | פליסטוקן עליון | השערות המדע שבשלב הפליסטוקן עליון התפשטות האדם לכול העולם ונוצר אגם הלשון ונעשו המכתשים בנגב. וכן התפרצות-על של אגם טובה באינדונזיה עשתה חורף געשי. | |||||
| פליסטוקן תיכון | ”וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ” | ||||||
| השערות המדע שבשלב הפליסטוקן תיכון נבראו מיני קופים יוצרי כלים: הומו הביליס, הומו ארגסטר, הומו ארקטוס, הומו היידלברגנסיס, הומו נאלדי, הומו פלורסיינסיס. לבסוף ”נברא האדם נזר הבריאה” | |||||||
| פליסטוקן תחתון | השערות המדע שבשלב הגלס והפליסטוקן תחתון חורבן הכחדה של יונקים בראשיתיים רבים. לקראת סוף הפליסטוקן: עידן הקרח האחרון (שהסתיים בהולוקן במעבר מהתקופה האפיפלאוליתית לתקופה הנאוליתית). | ”הַשִּׁשִּׁי” | |||||
| גלס | |||||||
| נאוגן | פליוקן | השערות המדע שבשלב האורדוביק נבראו סוגי הומינינים חדשים כאוסטרלופיתקוס וארדיפיתקוס. העצמת אפקט בית הקירור (Icehouse effect) ותחילתו של עידן קרח. | |||||
| מיוקן | השערות המדע שבשלב המיוקן אפקט מתון של בית הקירור שנקטע מדי פעם בתקופות קרח. בחצי הכדור הצפוני נבראה ומתרחשת אורוגנזה. נבראו מינים עכשויים של יונקים ועופות וונבראו ראשוני הומינואידים. נבראו דשאים שמכסים שטחים נרחבים. נבראה אורוגנזה המחוללת רכסי הרים ברחבי העולם: ה"אלפים הדרומיים" של ניו זילנד והרי הקרפטים במרכז ובמזרח אירופה, וקצב בנייה איטי יותר של הרי יוון והים האיגאי. לאחר מכן חורבן וההכחדה של המיוקן התיכון שהחריב במינים יבשתיים וימיים כאחד. יערות נרחבים סופגים לאט פחמן דו-חמצני מן האטמוספירה. נברא הבקע הסורי-אפריקני. האירוע המסיני - התייבשות הים התיכון לפני כ-5.8 מיליון שנה. | ||||||
| פלאוגן | אוליגוקן | השערות המדע שבשלב האוליגוקן נברא עולם החי מגוון וצמחים פורחים. בשלב זה אוויר חם מתקרר בהשפעת בית הקירור. | |||||
| אאוקן | השערות המדע שבשלב האאוקן נבראו יונקים רבים נוספים. נבראו הלווייתנאים ומיני עשבים. קפיאה מחודשת של אנטארקטיקה ובריאת כיפת הקרח שלה: בראשית האיאוקן נברא שרך המים מתוקים "אזולה" ומתפשט באוקיינוס הארקטי וכתוצאה מכך ירדה רמת פחמן דו-חמצני באטמוספירה - אירוע שהפך על פיו את אפקט החממה שהתקיים עד אז ואיפשר שגשוגם של צבים ודקלים בקטבים, וגרם לצבירת קרח-עד באזורים אלה עד ימינו. ירידה נוספת ברמת פחמן דו-חמצני מתרחשת בעזרת מושבות של אצות על קרקעית הים. בהרי הרוקי של אמריקה הצפונית מסתיימים תהליכי אורוגנזה, ומתחילים להתרחש בהרי האלפים, ביוון ובים האיגאי. | ||||||
| פלאוקן | השערות המדע שבשלב הפלאוקן ”נבראו יונקים רבים ומגוונים”, נבראו יונקים גדולים למדי, כדובים או היפופוטמים קטנים. נבראו צמחים עכשווים ונחרבו ונכחדו הדינוזאורים. מתחיל תהליך האורוגנזה האלפינית באירופה ובאסיה. נבראה לשון ים מן הים התיכון וחודרת לכיוון מה שעתיד להיות הבקע הסורי-אפריקני. לאחר מכן מתנגש הלוח ההודי ביבשת אסיה ולבסוף נבראו הרי ההימלאיה. | ||||||
| מזוזואיקון | קרטיקון | קרטיקון עליון | מסטריכט | השערות המדע שבשלב הקרטיקון ”נבראו דגים מקריני סנפיר, ונבראו ונפוצו לרוב בעלי חיים ימיים” כאמוניטים, בלמניטים, צדפות, קיפודי ים וספוגיים. נבראו מינים רבים של בעלי חיים: דינוזאורים על היבשה ותנינאים וכרישאים בים. ”נבראו מינים ראשוניים של עופות” שמתפשטים באוויר ומחליפים את הפטרוזאורוס. נבראו צמחים ומינים חדשים של חרקים. נבראו יונקי הביב, חיות כיס ובעלי שליה. יבשת העל גונדוונה מתפצלת ומתחילה האורוגנזה של הרי הרוקי ונבראים קמטי הקשת הסורית. | ”חֲמִישִׁי” | ||
| קמפן | |||||||
| סנטון | |||||||
| קוניאק | |||||||
| טורון | |||||||
| קנומן | |||||||
| קרטיקון תחתון | |||||||
| יורה | יורה עליון | השערות המדע שבשלב היורה ”נבראו מינים רבים של דינוזאורים”. ונבראו לראשונה ציפורים ולטאות, זוחלים בראשיתיים כאיכתיוזאוריה ופלזיוזאוריה. נבראו שפע של צדפות, אמוניטים ובלמניטים וקיפודי ים, לצד חבצלות ים, כוכבי ים, ספוגים וברכיופודים. נבראו צמחים חשופי זרע ושרכים. ומינים רבים של יונקים קטנים. יבשת העל פנגיאה מתפרקת לגונדוונה ולאוראסיה. האורוגנזה בצפון אמריקה באזור נבדה, בניו זילנד ובמרכז אסיה מתעצמת. רמת פחמן דו-חמצני באטמוספירה - פי 4 מזו של היום. | |||||
| יורה תיכון | |||||||
| יורה תחתון | |||||||
| טריאס | טריאס עליון | השערות המדע שבשלב הטריאס נבראו סוגי ארכוזאוריה: דינוזאורים ביבשה, מיני איכתיוזאוריה בים ופטרוזאוריה באוויר והם שלטו בעולם בשלב זה. נבראו תראפסידה קטנים שדומים יותר ויותר ליונקים שנבראו לאחר מכאן בתקופה זו. נבראו תנינאים ראשונים. נבראו שפע של דו-חיים ואמוניטים, נבראו אלמוגים עכשווים וחרקים עכשויים. נבראת אורוגנזה של הרי האנדים באמריקה הדרומית ובניו זילנד, בעוד מסתיימת אורוגנזה בצפון אוסטרליה. | |||||
| טריאס תיכון | |||||||
| טריאס תחתון | |||||||
| פלאוזואיקון | פרם | השערות המדע שבשלב הפרם מסה יבשתית מתאחדת ונבראת יבשת העל פנגיאה ונבראים הרי האפלצ'ים. סוף תקופת ההתקרחות של הפרם-קרבון. נבראו שפיעה של זוחלים בראשיתיים מקבוצת הסינאפסידה לצד דו-חיים כפליקוזאוריה ותראפסידה בראשיתיים. באמצע תור זה מתחלפת צמחיית עידן הפחם באצטרובלים חשופי זרע (צמחי הזרע הראשונים) ובאזובים שבראה. על היבשה נבראו זבובים וחיפושיות בראשיתיים, ובשוניות רדודות וחמות משגשגים ברכיופודים, צדפות, חוריריות ואמונידים ודיונונים בראשיתיים. בסוף הפרם חורבן גדול של הכחדת פרם-טריאס, בה נחרבים ונכחדים לגמרי 95% מבעלי החיים שנבראו עד כה, ובהם: טרילוביטים, גרפטוליטים ובלסטואידים (קווצי עור בראשיתיים). במקביל נבראים ומתקיימים תהליכי אורוגנזה באמריקה הצפונית ובאסיה, מתמעטים בהרי אורל על גבול אסיה ואירופה, ובאוסטרליה מתחיל ונברא רכס מקדונל. | ”רְבִיעִי” | ||||
| קרבון | קרבון פנסילבני | השערות המדע שבשלב האורדוביק נבראו בשפע פתאומי של חרקים מכונפים בראשיתיים, כמה מהם גדולים למדי. דו-חיים בראשיתיים נפוצים ומגוונים. נבראו זוחלים בראשיתיים ויערות יוצרי פחם עשירים בשרכים בראשיתיים, ליקופודיים וחשופי זרע בראשיתיים. רמות החמצן באטמוספירה - הגבוהות ביותר אי פעם. בימים ובאוקיינוסים שפע של אלמוגים, צדפות, חוריריות וברכיופודים. על הגבול בין אסיה ואירופה מתרחשת אורוגנזה של הרי אורל. | |||||
| קרבון מיסיסיפי | השערות המדע שבשלב האורדוביק נבראו העצים בראשיתיים גדולים, בעלי חוליות יבשתיים בראשיתיים, דו-חיים ופרוקי-רגליים בראשיתיים חיים בביצות יוצרות פחם המתהוות לאורך חופים. נבראו דגי ריאות בראשיתיים המתקיימים לצד טורפי מים גדולים. באוקיינוסים נבראו שפע של מיני כרישים וקווצי עור (בעיקר חבצלות ים ובלסטואידים). גונדוונה מתחילה להתכסות בקרח ובניו זילנד מתמעטת אורוגנזה. | ||||||
| דבון | השערות המדע שבשלב הדבון נבראה האדמה הראשונה ואיתה נבראו צמחים בעלי מערכות שורשים כגון ליקופודיים, שרכים נבראים, חשופי זרע ועצים, כמו גם ברכיופודים, אלמוגים וחבצלות ים, נפוצים באוקיינוסים סוגי דיונונים מגוונים. נחרבים ומתמעטים הטרילוביטים ואגנטים משוריינים, ובמקומם מתפשטים דגי לסת וכרישים בראשיתיים. דו-חיים בראשיתיים עדיין חיים בים. בכוח התנגשות בין שני גושי יבשה גדולים נבראה יבשת לאוראסיה ונבראים הרי האטלס בצפון אפריקה והרי האפלצ'ים של אמריקה הצפונית. | ||||||
| סילור | השערות המדע שבשלב הסילור ”השלמת בריאת האטמוספירה בעיבוי מלא של שכבת האוזון בסטרטוספירה” שכבתה זו מסננת את הקרינה האולטרה־סגולה המגיעה מהשמש, קרינה המסכנת את היצורים והצמחים החיים ביבשה. שכבת האוזון היא זו שאפשרה את התקיימות הצמחים והיצורים ביבשה. בעת זו נבראו הצמחים הנימיים ביבשה והתקיימו שם. בים - נבראו דגי לסת בראשתיים וחסרי לסתות, שפע של אלמוגים, ברכיופודים וחבצלות ים. נבראו טרילוביטים ורכיכות מגוונים, ולעומתם סוגים מעטים של גרפטוליטים. נבראו רבי רגליים בראשתיים ביבשה. תחילת האורוגנזה הקלדונית של גבעות באנגליה, אירלנד, ויילס, סקוטלנד והרי סקנדינביה. נמשכת האורוגנזה האכדית ומתמעטת פעילות טקטונית ואורגנית באוסטרליה. | ||||||
| אורדוביק | השערות המדע שבשלב האורדוביק נבראו חסרי חוליות מגוונים ונבראו אלמוגים, ברכיופודים, צדפות, נאוטילואידים בראשתיים, טרילוביטים ומינים בראשיתיים דומים נוספים. כמו כן נבראים מינים שונים של פלנקטון בים. ביבשה - צמחים ירוקים בראשיתיים ופטריות. קץ תקופת הקרח. | ||||||
| קמבריון | השערות המדע שבשלב הקמבריון בראו מינים בראשיתיים רבים ושונים אשר השאירו את שרידיהם כמאובנים (המפץ הקמבריוני). מיתרניים בראשיתיים נבראים. יצורים בוני שוניות נבראים בתאוצה ונחרבים ונעלמים. נבראו שפע של טרילוביטים בראשיתיים, תולעי-ים, ספוגים, ברכיופודים, חסילוני ענק וטורפים גדולים. נחרבים ונעלמים המינים הברשתיים של יצורים רב תאיים. אורוגנזה פוחתת באוסטרליה ומתקיימת באנטארקטיקה. פעילות אורוגנית ערה. אפקט חממה נוצר על ידי רמות גבוהות במיוחד של פחמן דו-חמצני, פי 20–35 מאשר לאחר בריאת העולם. | ||||||
| פרקמבריון | פרוטרוזואיקון | נאופרוטרוזואיקון | אדיקר | השערות המדע שבשלב הנאופרוטרוזואיקון נבראו יצורים בראשיתיים מרובי התאים ושערניות וביוטה נרחבת בים. ספוגים בראשיתיים ואבות הטרילוביטים הבראשיתיים. נבראו רכיכות בצורת דסקית (דוגמת Dickinsonia). נבראו אורוגנזות באמריקה הצפונית ובתת היבשת ההודית ותחילתה של אורוגנזת פטרמן באוסטרליה. אורוגנזת ברדמור באנטארקטיקה. נבראו מאובנים נדירים. רודיניה מתחלקת. אורוגנזה באנטארקטיקה נחלשת. יבשת רודיניה שלמה. מאובנים של איקריוטיים. מאובנים של אקריטרק (Acritarch, סוג של פלנקטון) ראשון. נחלשת אורוגנזת גרנוויל באמריקה הצפונית ומתרחשת האורוגנזה הפאן-אפריקאית. אורוגנזה באנטארקטיקה. אורוגנזה דלמרית באוסטרליה המערבית. | ”שְׁלִישִׁי” | ||
| קריוגן | |||||||
| טון | |||||||
| מזופרוטרוזואיקון | השערות המדע שבשלב המזופרוטרוזואיקון נבראו רצועות צרות מותמרות כתוצאה מאורוגנזה, דוגמת רודיניה. נבראו הרים באנטארקטיקה ובמרכז אוסטרליה. נבראה אצה ירוקה שכבשה את הימים. נמשך כיסוי געשי ומשקעי של הקראטון. נבראו הרים בצפון אוסטרליה. | ||||||
| פלאופרוטרוזואיקון | השערות המדע שבשלב הפלאופרוטרוזואיקון ”נבראו ראשית החיים (הצומחים) המורכבים בתא יחיד: פרוטיסטים איקריוטים. נבראה יבשת על קולומביה.” מסתיימת אורוגנזת קימבן באוסטרליה. נבראה אורוגנזה במערב אוסטרליה. לאחר מכן נבראה אורוגנזה בקראטון גוולר, דרום אוסטרליה. נברא החמצן באטמוספירה והחלה בריאת "האטמוספירה השלישית". החרבה ראשונה בפגיעת אסטרואיד בפרדפורט בדרום אפריקה ובאגן סדברי בקנדה. פעילות אורוגנית רבה. התקרחות עזה, תקופת קרח חריפה ביותר, דומה לתופעת כדור השלג ארץ. לבסוף אסון החמצן. נבראה תצורת ברזל הפסים (Banded iron formation). | ||||||
| ארכאיקון | נאוארכאיקון | השערות המדע שבשלב הארכאיקון ”נבראה "האטמוספירה השניה" של כדור הארץ” האטמוספירה השנייה הכילה בעיקר חנקן ופחמן דו-חמצני. במהלך הארכאיקון התרחשה פעילות געשית אינטנסיבית אשר שחררה כמויות גדולות של אדי מים ופחמן דו-חמצני . כמו כן, כדור הארץ ספג מטחים תכופים של שביטים אשר גם הם הכילו כמויות גדולות של מים. בנבראו הסטרומטוליטים הראשונים ובקטריות יוצרות חמצן ראשונות. וכן בעידן זה היתה נבראו הקראטונים הבראשיתיים דוגמת השילד הקנדי וקראטון פילברה (Pilbara craton). אורוגנזת ריינר באנטארקטיקה. וכן נבראו חד תאיים ראשונים. | ”שֵׁנִי” | ||||
| מזוארכאיקון | |||||||
| פלאוארכאיקון | |||||||
| אאוארכאיקון | |||||||
| האדן | השערות המדע שבשלב האדן ”נברא כדור הארץ ונבראה "האטמוספירה הראשונה" של כדור הארץ” האטמוספירה הראשונה היתה מורכבת בעיקר ממימן ומהליום. נברא המינרל הקדום ביותר - זירקון. נברא הסלע העתיק ביותר שניתן למצוא על פני כדור הארץ. נבראו צורות החיים הראשונות שהחלו להתחלק. נברא ה- RNA. נבראו מכתשי פגיעה רבים בכדור הארץ. סוף עידן זה חופף לתקופה בה הסתיימה הפגזת פנים מערכת השמש. | ”אֶחָד” |
ראו גם
- אנתרופוקן - מונח שהוצע לתיאור תקופה גאולוגית חדשה בסוף הרביעון, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.
- יחידת זמן גאולוגית
- לוח השנה ההולוקני - לוח שנה שהציע הגאולוג צ'זארה אמיליאני לספירת הזמן לפי התקופה הגאולוגית הנוכחית הולוקן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לוח הזמנים הגאולוגי- הטבלה הסטרטיגרפית - מהאתר הרשמי של ICS.
- לוח הזמנים הגאולוגי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ וכן נמצא מדרש של רבי משה הדרשן שאומר "כל יום מששת ימי בראשית היה אלף שנים" (מדרש רבי משה הדרשן, נדפס ב’תורה שלמה’ בראשית א)